פרשת צו? תשע"ז

אש מתוך החיים
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע 'צו', אותה נקרא בבית הכנסת בשבת הקרובה, אנו קוראים פרטים רבים השייכים אל הלכות הקרבנות ואופני הקרבתם בבית המקדש. שוב ושוב מרתק לגלות, כיצד הפסוקים העוסקים בבית המקדש שאיננו עומד על תלו בירושלים כבר כאלפיים שנה ונראים כחסרי משמעות עבור האדם החי בתקופה ובתרבות שונה כל כך, טומנים בחובם רעיונות משמעותיים ובעלי תוכן השופכים אור על חייו של האדם, ושל האדם היהודי בפרט, גם לאחר אלפי שנים מעת כתיבתם.
 
 







אש מתוך החיים

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


בפרשת השבוע 'צו', אותה נקרא בבית הכנסת בשבת הקרובה, אנו קוראים פרטים רבים השייכים אל הלכות הקרבנות ואופני הקרבתם בבית המקדש. שוב ושוב מרתק לגלות, כיצד הפסוקים העוסקים בבית המקדש שאיננו עומד על תלו בירושלים כבר כאלפיים שנה ונראים כחסרי משמעות עבור האדם החי בתקופה ובתרבות שונה כל כך, טומנים בחובם רעיונות משמעותיים ובעלי תוכן השופכים אור על חייו של האדם, ושל האדם היהודי בפרט, גם לאחר אלפי שנים מעת כתיבתם.

 

 
הפרשה פותחת בהלכה הנוגעת למדורת האש שבערה על גבי המזבח, המדורה שלתוכה היו משליכים את איברי הבהמות-הקרבנות לאחר שחיטתם. בבסיסה של מדורה זו היו מונחים גזרי עצים שבערו ללא הפסקה. והנה, אף שהקרבת הקרבנות נעשתה בשעות היום בלבד, אוסרת התורה על כיבוי האש בכל שעות היממה:

"והאש על המזבח תוקד בו; לא תכבה."

(ויקרא ו, ה)

ושוב:

"אש תמיד תוקד על המזבח; לא תכבה."

(שם שם, ו)

חזרה מיותרת-לכאורה זו, הביאה את חכמי התלמוד לדרוש את הפסוקים וללמוד מהם הלכה נוספת: האש הבוערת על המזבח, לא נועדה עבור הקרבנות בלבד, אלא עבור מטרות נוספות. שתי פעולות נוספות נעשו בכל יום בבית המקדש באמצעות אש: הדלקת המנורה והקטרת הקטורת שהפיצה ריח טוב במקדש. שני שימושים אלו שנעשו באש, נעשו על ידי אותה אש שבערה על המזבח.

במבט ראשון, מדובר בהלכות שאינן רלוונטיות כאשר אין מקדש, אין מנורה ואין קטורת. אך אחד מפרשני המקרא הדגולים שחי ופעל בגרמניה במאה ה-19, הרב שמשון רפאל הירש, הפיק מהלכות אלו רעיון, או שמא נכון יותר לומר: בשורה, הרלוונטית לכל אדם בכל דור.

הפעולות שנעשו בבית המקדש הן פעולות סימבוליות ברובן, המייצגות אופנים שונים של עבודת האלוהים על ידי האדם. כך, מסמלת המנורה את האור והטוהר. לא לחינם אנו מדליקים נר-נשמה על אנשים קרובים שהלכו לעולמם. הלהבה המרצדת מסמלת את החיים, את הנשמה הבוערת באדם, כמאמר הכתוב "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז). גם הקטורת ? המפיצה ריח נעים – מסמלת מצב רוחני מיוחד ואווירה נעלית.

לעומת זאת, הקרבת הקרבנות היא מעשה שקשה למצוא בו סמל רוחני. זו עבודה גשמית הנעשית בבעלי חיים ? שחיטה, זריקת דם, שריפת אבירים, כל אלו מייצגים את המעשים שאינם רוחניים במהותם אלא חומריים. מעשים אלו שכאשר הם נעשים מתוך טהרת הלב ומתוך כוונה ראויה, גם הם הופכים להיות קדושים ונעלים.

האש שמבעירה את החלקים הרוחניים, אומר הרב הירש, צריכה להילקח דווקא מאותה מדורה המשמשת להקרבת הקרבנות. בכל אדם קיימת נטייה לנתק את החוויות הרוחניות, את האידאלים, הערכים ותחושת הטהרה הנלווית אליהם, מהתחום הגשמי והחומרי. לפעמים נדמה לנו כי רק באמצעות ניתוק מוחלט מחיי היום-יום נצליח לבודד ולחוות את אותן חוויות רוחניות נעלות. אך התורה מדריכה אותנו אל הצעד ההפוך: להפיק את החוויות הרוחניות דווקא מתוך אותן פעולות חומריות.

זאת מפני שכאשר אנו מנתקים את החוויות הרוחניות מחיי היום-יום, הן נותרות מנותקות גם בהשפעתן על החיים. אדם יכול לחוות חוויה נפלאה בעלת משמעות כבירה, אך אם לא ישכיל להפיק אותה מתוך החיים, היא לא תשפיע אל תוך החיים, היא לא תשנה את חייו ותהפוך אותם למתוקנים יותר. רק באמצעות חיבור של החוויות הרוחניות אל החיים, ניתן לממש את התקווה ואת התפקיד המוטל על כל אדם: "לתקן עולם במלכות שדי".

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
כיצד ניצח עם ישראל את אויבו הראשון, עמלק, באמצעות אמונה, תפילה ואחדות חסרת תקדים בהובלת משה, אהרן וחור?
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
מצווה אחת, רגע לפני הגאולה, מעניקה לעם ישראל את הכוח להתחדש שוב ושוב – גם מתוך החושך הגדול ביותר
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 20, 2025
חטא היוהרה של פרעה והפיכתו את ברכת היאור לקללה – סיפור על כוח, גאווה ועונש שמלמד על חשיבות הענווה
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 25/06/2025 מהשעה 16:00 עד השעה 21:00
ז׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 10, 2024
את הבדיקה עורך צוות בודקים בראשות מהנדסים, בפיקוחו ההלכתי של רב הכותל המערבי ובשיתוף רשות העתיקות.
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 11, 2024
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 17, 2024
"כל יהודי שגר בארץ שלי, בארה"ב, חייב לבא לפה" צפו והקשיבו למסר של מייקל רפפורט שהגיע במסגרת ביקור סולידריות
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
ט״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 3, 2025
שר החוץ והרמטכ"ל של תאילנד ביקרו בכותל המערבי, הביעו תודה על שחרור החטופים והתפללו לשובם של שלושת התאילנדים שנותרו

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט