הסבלנות משתלמת- פרשת כי תשא

מה גרם לעם שראה ניסים והתגלות אלוקית ליפול דווקא ברגע השיא? פרשת כי תשא חושפת אמת עמוקה על חוסר הסבלנות האנושי – ועל הדרך שבה הסבלנות היא המפתח לתיקון, לאמונה ולחיים של משמעות.
הכותל

בס"ד

פרשת כי תשא תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בתהליך של התהוות עם ישראל, ישנם שלושה רגעים מכוננים שעיצבו את דרגתו הרוחנית. השלב הראשון מתחיל בבריאת אדם הראשון, דרגתו הרוחנית הגבוהה אפשרה לו לשהות בגן עדן, הטוב והרע היו מובחנים וברורים, והוא נועד לחיות לעולם. לאחר האכילה מפרי עץ הדעת, משתנה המציאות – נגזרת מיתה בעולם, האדם מגורש מגן עדן ועליו לעבוד את האדמה. הטוב והרע מתערבבים, והמאבק הפנימי הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים.

כדי לתקן את השבר הזה, יורד עם ישראל למצרים ועובר תהליך ארוך של שעבוד. השהות במצרים שימשה 'כור היתוך' רוחני ולהכינם מחדש לטהרה רוחנית. לאחר שיוצא העם ממצרים, ובמהלך מ"ט ימים מתרומם משפל רוחני עמוק אל מדרגה גבוהה של טהרה. השיא מגיע במעמד הר סיני: התגלות אלוקית פומבית. באותו רגע הוסרה 'זוהמת הנחש', החולים נרפאו, והעולם כמעט שב לתיקון ראשוני, ומשה רבנו עלה להר כדי לקבל את לוחות הברית. אלא שדווקא ברגעים הקריטיים הללו מתרחשת הנפילה הגדולה – חטא העגל.

אותו העם שעמד למרגלות ההר ושמע במישרין את קולו של הבורא מכריז: 'אנכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך אלהים אחרים', מוצא עצמו משליך תכשיטי זהב אל האש. מן הלהבות נוצרת דמות עגל, והקהל מרקד סביבו וקורא: 'אלה אלוהיך ישראל'. הדרגה הרוחנית אותה השיג העם במעמד הר סיני מתרסקת באחת, הזוהמא חוזרת ומתפשטת בעולם, והאנושות חוזרת למאבק המתמשך בין הטוב והרע.

והשאלה זועקת: כיצד ייתכן שאנשים שהיו עדים לעשר המכות, לקריעת ים סוף ולהתגלות בהר, יאמינו שעגל מזהב הוא הכוח שחולל את כל אלה? מה גרם לפעולה המנוגדת לכל היגיון?

התשובה, באופן מפתיע, נעוצה בפרט קטן אותו מציינת תורה ברמז, וכך נאמר בפסוק:

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"
(שמות לב, א)

את המילה 'בושש' מבארים חז"ל במשמעות של 'בא – שש', רש"י מסביר, כי בני ישראל טעו וספרו גם את יום העלייה של משה כחלק מארבעים הימים, בעוד שמשה התכוון לארבעים ימים שלמים. לכך ביום הארבעים, סברו העם שכבר חלפו שש השעות שהובטחו, ומשה לא שב.

מהדברים האמורים עולה חולשה אנושית מוכרת – 'חוסר סבלנות', מחמתה הפסידו הרבה אנשים את גן העדן הפרטי שלהם. העם מתקשה לשאת את ההמתנה. הגורמים המסיתים אשר בתוכם, מזהים את הסיטואציה, ומנצלים זאת לערער את המצב. אהרן וחור מנסים לשכנע שעוד כמה רגעים משה ירד ותושלם המשימה.

העם שזה עתה חווה התגלות אלוקית עוצמתית, מתקשה לדמיין מציאות ללא הנהגה רוחנית מוחשית. הלהט הפנימי עדיין בוער, והם מבקשים לו מוצא. ברגע כזה קל להציע פתרון מדומה: סמל מוחשי, שניתן לראות ולגעת בו. הכוונה איננה למרד מכוון, אלא ניסיון למלא חלל. התוצאה הרסנית – שעבוד לעגל הזהב, אשר מאותו רגע הופך לסמל מתמשך לפיתוי לבחור בקיצור דרך נוצץ.

אילו היה משה יורד מן ההר ומוסר את הלוחות הראשונים, האנושות הייתה משיגה דרגה של שלמות מתמשכת – ללא שכחה, ללא מיתה, ללא מחלות וייסורים. עולם מתוקן יותר, יציב יותר. וכל זה הוחמץ, בשל חוסר סבלנות של זמן קצר. מכאן גם השתרש המונח 'החיפזון מהשטן', וכפי שאירע במציאות.

כמה מפתיע, שגם החטא הראשון בתולדות האנושות נבע מחוסר סבלנות. אילו היו אדם וחוה ממתינים כמה שעות, עד לכניסת השבת, היו יכולים לאכול מפרי העץ, אך הקושי להמתין גבר, ועל כך שילמו את המחיר.

זו הסיבה שבעקבות חטא העגל נדחתה הכניסה לארץ ישראל, והעם נדרש לצעוד ארבעים שנה במדבר בטרם יגיע אל הארץ המובטחת. דור שדרש פתרון מיידי נשלח למסע ממושך של סבלנות. כדי להגיע אל הארץ המובטחת, הם ילמדו את הצורך להמתין.

רבים מהאנשים המצליחים דוגלים באמירה 'מי שיש לו סבלנות יכול להשיג כל מה שירצה'. אך מי שחסר סבלנות כשלא מצליח למצוא את הסיפוק המיידי, מחפש לו עגל מזהב. משהו נוצץ שמלהיב אותו באותו רגע, וגורם לו לרקוד ריקוד מדומה שבסופו באה ההתרסקות.

היהדות בנויה על סבלנות, על העיקרון של 'היום לעשותם ומחר לקבל שכרם', על תפילות ומעשים טובים ללא תמורה מיידית. לכך בעולם של קצב מהיר והנאות זמינות, יש קושי גדול לערכי הדת למצוא את מקומם.

השקעה בבני אדם, נתינה לאחרים, עשיה ציבורית, לכל אלו צריך הרבה סבלנות, ומי שרוקד לצלילי עגל הזהב מתקשה להתחבר לערכי האמת הפשוטים הללו. אך השלימות והשלוה, נמצאים דוקא אצל הסבלניים. אלו שרצים לטווח רחוק, ובסוף משיגים את המטרה, שאולי היא פחות נוצצת, אך הרבה יותר מועילה – ועל כך אמרו החכמים: 'הסבלנות מרה היא, אך פירותיה מתוקים'.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

חג ראש השנה
11.09.2026–13.09.2026

ירושלים
כניסת החג:
18:10
צאת החג:
19:24
תל אביב
כניסת החג:
18:32
צאת החג:
19:26
חיפה
כניסת החג:
18:21
צאת החג:
19:26
באר שבע
כניסת החג:
18:31
צאת החג:
19:26

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ג אדר ה'תשפ"ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
ט"ז אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 25, 2024
משה לא חשב שניתן לראות את אלוקים, ראייה כפשוטה. הוא ביקש להתעלות להשגה שכלית שמעבר ליכולת האנושית
ט"ז אדר ה'תשפ"ג
מרץ 9, 2023
השבת היא מתנה שכל יהודי ויהודייה נקראים לקבל בזרועות פתוחות. וכמו כל מתנה איכותית, גם אם לעיתים היא דורשת
י"ג אדר א' ה'תשפ"ב
פברואר 14, 2022
עם ישראל, המתין למשה שירד מההר, וכאשר הזמן נקף ומשה עדיין לא חזר, הם חטאו ב'חטא העגל': תוך זמן
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תשא – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי תשא', מתואר אחד
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תשא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי-תשא' אנו קוראים על
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כי תשא-תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי-תשא', מסתיים הדיבור הארוך של א-לוהים
ט"ז אדר ה'תש"פ
מרץ 12, 2020
בתחילת פרשת השבוע 'כי תישא' אנו קוראים רצף של הוראות שניתנו למשה רבינו כהכנה לקראת בניית המשכן – אותו
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
טקס השבעה לבאח העורף ביום חמישי ד׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (15/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
טקטס השבעה לתותחנים ביום יום חמישי י״ב בְּטֵבֵת תשפ״ו (1/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
י"ד שבט ה'תשפ"ו
פברואר 1, 2026
ט"ו בשבט תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בימים אלו, בעיצומם של ימי החורף הארוכים
א' אב ה'תשפ"ו
יולי 15, 2026
מה מרגיש ארכאולוג שעומד לראשונה מול אבני הכותל שנחשפו לאחר מאות שנים מתחת לאדמה?
ב' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 19, 2026
טקס השבעה להנדסה קרבית ביום רביעי י״ב בְּאִיָיר תשפ״ו (29/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
טקס השבעה למג"ב ביום חמישי י״ח בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (29/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
מה מסתתר מאחורי ה"כיסוי" של ראש השנה וקולו הפשוט של השופר? הרב שמואל רבינוביץ מזמין למסע פנימי אל המקום
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 03/10/2026

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .