הנתונים נטענים…

הסבלנות משתלמת- פרשת כי תשא

מה גרם לעם שראה ניסים והתגלות אלוקית ליפול דווקא ברגע השיא? פרשת כי תשא חושפת אמת עמוקה על חוסר הסבלנות האנושי – ועל הדרך שבה הסבלנות היא המפתח לתיקון, לאמונה ולחיים של משמעות.

בס"ד

פרשת כי תשא תשפ"ו

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בתהליך של התהוות עם ישראל, ישנם שלושה רגעים מכוננים שעיצבו את דרגתו הרוחנית. השלב הראשון מתחיל בבריאת אדם הראשון, דרגתו הרוחנית הגבוהה אפשרה לו לשהות בגן עדן, הטוב והרע היו מובחנים וברורים, והוא נועד לחיות לעולם. לאחר האכילה מפרי עץ הדעת, משתנה המציאות – נגזרת מיתה בעולם, האדם מגורש מגן עדן ועליו לעבוד את האדמה. הטוב והרע מתערבבים, והמאבק הפנימי הופך לחלק בלתי נפרד מהחיים.

כדי לתקן את השבר הזה, יורד עם ישראל למצרים ועובר תהליך ארוך של שעבוד. השהות במצרים שימשה 'כור היתוך' רוחני ולהכינם מחדש לטהרה רוחנית. לאחר שיוצא העם ממצרים, ובמהלך מ"ט ימים מתרומם משפל רוחני עמוק אל מדרגה גבוהה של טהרה. השיא מגיע במעמד הר סיני: התגלות אלוקית פומבית. באותו רגע הוסרה 'זוהמת הנחש', החולים נרפאו, והעולם כמעט שב לתיקון ראשוני, ומשה רבנו עלה להר כדי לקבל את לוחות הברית. אלא שדווקא ברגעים הקריטיים הללו מתרחשת הנפילה הגדולה – חטא העגל.

אותו העם שעמד למרגלות ההר ושמע במישרין את קולו של הבורא מכריז: 'אנכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך אלהים אחרים', מוצא עצמו משליך תכשיטי זהב אל האש. מן הלהבות נוצרת דמות עגל, והקהל מרקד סביבו וקורא: 'אלה אלוהיך ישראל'. הדרגה הרוחנית אותה השיג העם במעמד הר סיני מתרסקת באחת, הזוהמא חוזרת ומתפשטת בעולם, והאנושות חוזרת למאבק המתמשך בין הטוב והרע.

והשאלה זועקת: כיצד ייתכן שאנשים שהיו עדים לעשר המכות, לקריעת ים סוף ולהתגלות בהר, יאמינו שעגל מזהב הוא הכוח שחולל את כל אלה? מה גרם לפעולה המנוגדת לכל היגיון?

התשובה, באופן מפתיע, נעוצה בפרט קטן אותו מציינת תורה ברמז, וכך נאמר בפסוק:

"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ"
(שמות לב, א)

את המילה 'בושש' מבארים חז"ל במשמעות של 'בא – שש', רש"י מסביר, כי בני ישראל טעו וספרו גם את יום העלייה של משה כחלק מארבעים הימים, בעוד שמשה התכוון לארבעים ימים שלמים. לכך ביום הארבעים, סברו העם שכבר חלפו שש השעות שהובטחו, ומשה לא שב.

מהדברים האמורים עולה חולשה אנושית מוכרת – 'חוסר סבלנות', מחמתה הפסידו הרבה אנשים את גן העדן הפרטי שלהם. העם מתקשה לשאת את ההמתנה. הגורמים המסיתים אשר בתוכם, מזהים את הסיטואציה, ומנצלים זאת לערער את המצב. אהרן וחור מנסים לשכנע שעוד כמה רגעים משה ירד ותושלם המשימה.

העם שזה עתה חווה התגלות אלוקית עוצמתית, מתקשה לדמיין מציאות ללא הנהגה רוחנית מוחשית. הלהט הפנימי עדיין בוער, והם מבקשים לו מוצא. ברגע כזה קל להציע פתרון מדומה: סמל מוחשי, שניתן לראות ולגעת בו. הכוונה איננה למרד מכוון, אלא ניסיון למלא חלל. התוצאה הרסנית – שעבוד לעגל הזהב, אשר מאותו רגע הופך לסמל מתמשך לפיתוי לבחור בקיצור דרך נוצץ.

אילו היה משה יורד מן ההר ומוסר את הלוחות הראשונים, האנושות הייתה משיגה דרגה של שלמות מתמשכת – ללא שכחה, ללא מיתה, ללא מחלות וייסורים. עולם מתוקן יותר, יציב יותר. וכל זה הוחמץ, בשל חוסר סבלנות של זמן קצר. מכאן גם השתרש המונח 'החיפזון מהשטן', וכפי שאירע במציאות.

כמה מפתיע, שגם החטא הראשון בתולדות האנושות נבע מחוסר סבלנות. אילו היו אדם וחוה ממתינים כמה שעות, עד לכניסת השבת, היו יכולים לאכול מפרי העץ, אך הקושי להמתין גבר, ועל כך שילמו את המחיר.

זו הסיבה שבעקבות חטא העגל נדחתה הכניסה לארץ ישראל, והעם נדרש לצעוד ארבעים שנה במדבר בטרם יגיע אל הארץ המובטחת. דור שדרש פתרון מיידי נשלח למסע ממושך של סבלנות. כדי להגיע אל הארץ המובטחת, הם ילמדו את הצורך להמתין.

רבים מהאנשים המצליחים דוגלים באמירה 'מי שיש לו סבלנות יכול להשיג כל מה שירצה'. אך מי שחסר סבלנות כשלא מצליח למצוא את הסיפוק המיידי, מחפש לו עגל מזהב. משהו נוצץ שמלהיב אותו באותו רגע, וגורם לו לרקוד ריקוד מדומה שבסופו באה ההתרסקות.

היהדות בנויה על סבלנות, על העיקרון של 'היום לעשותם ומחר לקבל שכרם', על תפילות ומעשים טובים ללא תמורה מיידית. לכך בעולם של קצב מהיר והנאות זמינות, יש קושי גדול לערכי הדת למצוא את מקומם.

השקעה בבני אדם, נתינה לאחרים, עשיה ציבורית, לכל אלו צריך הרבה סבלנות, ומי שרוקד לצלילי עגל הזהב מתקשה להתחבר לערכי האמת הפשוטים הללו. אך השלימות והשלוה, נמצאים דוקא אצל הסבלניים. אלו שרצים לטווח רחוק, ובסוף משיגים את המטרה, שאולי היא פחות נוצצת, אך הרבה יותר מועילה – ועל כך אמרו החכמים: 'הסבלנות מרה היא, אך פירותיה מתוקים'.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
18:58
יציאה:
20:20
תל אביב
כניסה:
19:22
יציאה:
20:23
חיפה
כניסה:
19:11
יציאה:
20:24
באר שבע
כניסה:
19:20
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ג אדר ה'תשפ"ה
מרץ 13, 2025
פרשת כי תשא עוסקת בחטא העגל ובתפילתו של משה, שמדגיש כי עקשנותו של עם ישראל היא סוד הישרדותו ונאמנותו
ט"ז אדר א' ה'תשפ"ד
פברואר 25, 2024
משה לא חשב שניתן לראות את אלוקים, ראייה כפשוטה. הוא ביקש להתעלות להשגה שכלית שמעבר ליכולת האנושית
ט"ז אדר ה'תשפ"ג
מרץ 9, 2023
השבת היא מתנה שכל יהודי ויהודייה נקראים לקבל בזרועות פתוחות. וכמו כל מתנה איכותית, גם אם לעיתים היא דורשת
י"ג אדר א' ה'תשפ"ב
פברואר 14, 2022
עם ישראל, המתין למשה שירד מההר, וכאשר הזמן נקף ומשה עדיין לא חזר, הם חטאו ב'חטא העגל': תוך זמן
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תשא – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי תשא', מתואר אחד
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת כי תשא – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי-תשא' אנו קוראים על
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
כי תשא-תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'כי-תשא', מסתיים הדיבור הארוך של א-לוהים
ט"ז אדר ה'תש"פ
מרץ 12, 2020
בתחילת פרשת השבוע 'כי תישא' אנו קוראים רצף של הוראות שניתנו למשה רבינו כהכנה לקראת בניית המשכן – אותו
ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
ד' ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 22, 2026
למה דווקא השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול"? מאמר מעמיק ומעורר השראה על המעבר מעבדות פנימית לחירות מחשבתית, ועל
כ"ה אדר ה'תשפ"ו
מרץ 14, 2026
מה הקשר בין הקרבנות של ספר ויקרא לבין האחריות שלנו כלפי יהודים אחרים גם היום? מאמר מעורר מחשבה על
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"זוהי זכות להיות כאן, ואני שמח להצטרף להוריי ולשאת תפילה למען ישראל, ארצות הברית, ובמיוחד תושבי ארקנסו. זהו מקום
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
השבעה בא"ח העורף ביום יום רביעי כ׳ בְּכִסְלֵו תשפ״ו (10/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ה' אב ה'תשפ"ה
יולי 30, 2025
במסגרת ביקורו המדיני בישראל, הגיע שר החוץ של דרום סודן, מר מאנדיי סמאיה קנת' קומבה, לביקור ברחבת הכותל המערבי.
י"ב אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 6, 2025
"מי ייתן ואלוקים ימשיך לברך את עם ישראל – אנו מאחלים ומתפללים לשלום כאן ובעולם כולו."
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
קריעת ים סוף לא הייתה רק נס היסטורי, אלא שיעור נצחי: המציאות משקפת לאדם את מעשיו, ודווקא מתוך רגעי
י"ח שבט ה'תשפ"ו
פברואר 5, 2026
טקס השבעה לצנחנים ביום רביעי י״ט בְּאִיָיר תשפ״ו (6/5/2026) בשעה 13;00 בכותל המערבי.
י"א סיון ה'תשפ"ו
מאי 27, 2026
"מתפללים למען שלומה של ירושלים — מי ייתן והעם היהודי יישאר חזק לנצח!"
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
שר הדתות של מונטנגרו הגיע לביקור הזדהות בכותל המערבי, נשא תפילה לשלום ישראל והותיר מסר חם של ידידות, תמיכה
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
ילדי אשקלון עלו לירושלים עם אלפי פתקי תפילה שכתבו בבתי הספר, ובטקס מרגש ברחבת הכותל נשאו תפילה לשלום חיילי
ח' סיון ה'תשפ"ו
מאי 24, 2026
כשאדם חי בשליחות שמתאימה לנשמתו — גם משא כבד מקבל משמעות. פרשת בהעלותך מזכירה לנו לזהות את המקום המדויק

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .