מהו הכותל המערבי

אבנים עתיקות. קבוצת תיירים מהודו. כלה בלבן ביום חופתה. דמות אדם דומעת בשקט. יד טומנת פתק בתווך.
2000 שנות היסטוריה ומיליוני מבקרים: 'הכותל'.
ראשית כל הכותל הוא חלק משמעותי מתפארתו של בית המקדש השני בשיאו , המגן העוטף את שטח הר הבית ותוחם אותו מצד מערב.
אך הכותל הוא גם מקום של געגועים, געגועים לירושלים, לימי העלייה לרגל, לאחדות ולשמחת המועדים. וגם מפגש. מפגש של העם היהודי והעולם כולו. מפגש של אדם עם קונו. מפגש של אדם עם עצמו.
הכותל הוא סמל לתחיית העם היהודי בארצו בימי חג, בטקסי הַשבָּעה וימי זיכרון.

סיפורו של הכותל המערבי מתחיל בהר צנוע – הר המוריה. על ההר הזה התרחשו לאורך ההיסטוריה אירועים מכוננים של העם היהודי.
על פי המסורת בריאת העולם התחילה על פסגת הר המוריה, מאותה אבן קדומה הנקראת 'אבן השתייה'.
כאשר הצטווה אברהם אבינו להעלות את יצחק בנו לעולה, עלו האב ובנו אל המקום אשר עליו נאמר: "וירא את המקום מרחוק"- הוא הר המוריה.
לפי המסורת זהו 'בית אלקים' מחלומו הידוע של יעקב. אז ראה אבינו בחלומו את המלאכים העולים ויורדים בסולם המונח ארצה וראשו מגיע השמימה.
במרוצת השנים, נבנו על ההר בית המקדש הראשון והשני ובתוכם קודש הקודשים – המקום המקודש ביותר עבור העם היהודי. איש לא זכה להיכנס אליו, מלבד הכהן הגדול ביום הכיפורים.
בשנותיו האחרונות, שופץ המקדש והפך למלא הדר על-ידי הקמת רחבה עצומה, הנתמכת בארבעה קירות מלאכותיים, ומארבע רוחות השמיים. המתחם היה כה מפואר ומרשים עד שנאמר עליו כי מי שלא זכה לראותו לא 'ראה בניין נאה מימיו'.
חורבן בית המקדש על ידי הרומאים היה לאסון נורא שנצרב בתודעתו של העם היהודי. מבנה המקדש חרב, אך קירות התמך שרדו בחלקם. בהעדר מקדש, פנו היהודים לשריד הקרוב ביותר למקום קודש הקודשים: הכותל המערבי. במשך הדורות, הפך הכותל לסמל הכיסופים של העם היהודי לעירו החרבה ולמקום המקדש. רבים מסרו את נפשם, רק כדי לזכות לגעת באבניו ולשטוח מולן את תפילותיהם.
כאשר שוחרר הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, הוגשם אחד החלומות הגדולים ביותר של העם היהודי.
מאז, הכותל שוקק אדם. יהודים, תיירים, מתפללים ומבקרים – כולם מוצאים בו מקום לבטא את רחשי ליבם. הכותל המערבי – נוגע בלב של כולנו.