עובדות ונתונים

רחבת הכותל

עד למלחמת ששת הימים לא הייתה רחבת התפילה של הכותל המערבי אלא סמטה צרה בשכונת המוגרבים המוסלמית, סמטת אל בוראק שמה, אורכה: 28 מטרים ורוחבה רק 3.6 מטרים.
לאחר המלחמה ושחרור ירושלים הועמקה והורחבה הרחבה, אורכה היום כ-57 מטרים
רחבת הכותל משמשת באופן רשמי כבית כנסת.
הנחיות ביקור בכותל המערבי

הגובה של הכותל המערבי

מסלע היסוד ועד לשיאו, מוערך בכ-32 מטרים.

נדבכים: 45 – מהם 28 גלויים ו-17 שקועים באדמה, מרכיבים את חלקו של הכותל המערבי המתנשא מעל לרחבת התפילה.

הקטע הדרומי של הכותל המערבי

בקטע זה אשר למרגלות חומת הר הבית, עבר רחוב של חנויות שהציעו את מרכולתן לעולי הרגל הרבים בתקופת הבית השני.
רחוב זה נתגלה בחפירותיו של פרופ׳ מזר מתחת לגל אבני כותל מנוצתות ובמקום ניתן לראות את הנזק שנגרם למרצפות, כנראה מפגיעת אבני הכותל שהושלכו בידי הרומאים ממרומי חומת הר הבית בזמן החורבן.
באזור קשת רובינסון ניתן לראות שרוחבו של הרחוב הגיע ל 8.5 מטרים.

הכותל הקטן

׳הכותל הקטן׳ הוא שמו של קטע חשוף נוסף בכותל המערבי הנמצא כ- 170 מטרים צפונית לרחבת התפילה, והגישה אליו היא דרך סמטה צרה הנמצאת ליד שער הברזל ברובע המוסלמי.
בעבר נהגו זקני ירושלים להגיע אל הכותל הקטן לתיקון חצות.
ממלחמת ששת הימים פוקדות את המקום קבוצות מטיילים, ובלילות שבת מגיעים יהודים המתגוררים באישור כדי להתפלל לידו.

אורכו הכולל של הכותל הקטן, משער הכניסה בדרום ועד קצה הקמרון בצפון הינו 17.70 מטרים ורוחבה של הרחבה שלפניו היא 4.20 מטרים.
בין אבני הכותל הקטן ניתן לזהות אבנים מתקופות שונות, כאשר אורך האבן הגדולה ביותר בו היא 1.15 מטרים.

בשנת 1971-, במסגרת שיפוץ הקמרון הצפוני של הכותל הקטן על-ידי משרד הדתות, נפגעו בשוגג חלק מאבני הכותל הקטן.
רב הכותל הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, אסף בחרדת קודש את שברי האבנים והציגם לראווה ברחבת הכותל.

אבני הכותל

אבני הכותל המערבי הגלויות – ברחבה, בקטע הדרומי וברובע המוסלמי – מקורן בתקופות שונות, והן מלמדות על התמורות שחלו בכותל מאז החורבן.
הנדבכים שמתחת לפני הקרקע וכן נדבכים שמעל לקרקע הן חלק מאבני הכותל המקוריות מתקופת סוף בית שני.
אבנים אחרות, חלקן אבנים שהיו בשימוש בימי הבית השני, הונחו על הנדבכים על ידי המוסלמים בתקופות שונות, ואילו האבנים הקטנות שבמרומי הכותל הונחו כפי הנראה בתחילת המאה 20. אפשר להבדיל בין אבני הכותל המקוריות לבין האחרות על פי גודלן ואופן סיתותן.
האבנים ההרודיאניות הן בעלות מסגרת ושוליים מסותתים.

נדבך רבא

׳נדבך רבא׳ הוא כינויה של שורת אבנים ענקיות מימי הורדוס אותה ניתן לראות ב׳אולם הגדול׳ במנהרות הכותל.
נדבך זה הוא הגבוה והארוך ביותר בכותל המערבי ואבניו הם אבני הבניין הגדולות ביותר שנמצאו בארץ ישראל.
האבן הראשונה באבני נדבך רבא לכיוון דרום היא הגדולה באבנים: אורכה 13.60, רוחבה מוערך בין 3.5 ל- 4.6 מטרים, וגובהה 3.3 מטרים. משקלה מוערך בכמה מאות טונות.
אורכה של האבן השניה 2.4 מטרים, השלישית 12.05 מטרים והרביעית 8 מטרים.

שערים עתיקים

לאורכו של הכותל המערבי מצויים שרידים של ארבעה שערים עתיקים שתוארו על ידי יוסף בן מתתיהו ונקראו על שמות חוקרי ירושלים במאה ה-19: קשת רובינסון, שער ברקלי, השער מעל קשת וילסון ושער וורן.

קשת רובינסון והשער שמעל קשת וילסון הובילו ישירות אל מפלס הר הבית (אל השער שמעל קשת רובינסון הובילו מדרגות ממפלס הרחוב ואל השער שמעל קשת וילסון הוביל גשר).
ואילו שער ברקלי ושער וורן הם פתחים של מנהרות שהובילו אל מתחת למפלס הר הבית ודרכן ניתן היה לעלות אל הר הבית עצמו.

המסורת לבקר בכותל, לסייר לאורכו ולהתפלל ליד השערים הינה מסורת עתיקה בת מאות שנים.

"אין לנו נחמה כי אם בסובבנו על השערים ולהשתחוות ולבקש רחמים"
(מתוך איגרת ראשי עדת ירושלים אל הגולה, סוף המאה ה-10)

קשת רובינסון

׳קשת רובינסון׳ היא הקשת בפינה הדרומית מערבית של הר הבית. בימי בית שני ניצב מעליה אחד השערים המערביים של הר הבית. השער הוביל מחלף מדרגות אל העמק שלמרגלות הכותל.

את הקשת גילה בשנת 1838 החוקר הבריטי אדוארד רובינסון. שער רובינסון נזכר ככל הנראה על ידי יוסף בן מתתיהו:

"והשער האחרון אל שאר העיר ונפרד על ידי מדרגות רבות למטה אל העמק וממנו שוב למעלה" (יוסף בן מתתיהו – קדמוניות היהודים, ספר ט"ו, פרק י"א).

אורכה הכולל של קשת רובינסון הינו 15.20 מטרים וגובהה כ 17.5 מטרים, רוחב הרחוב המרוצף שלה הוא 3.60 מטרים וגובהו 5 מטרים.

שער ברקלי

בשנת 1854 זיהה התייר והחוקר האמריקאי ד"ר ג'יימס ברקלי מעין משקוף של שער כניסה להר הבית בפינה הדרומית של רחבת התפילה.
השער הוביל אל מתחת לשטח הר-הבית וגרם מדרגות עלה ממנו אל רחבת רחבת הר הבית עצמו. שער זה נזכר אף הוא בכתבי יוסף בן מתתיהו ויש המזהים אותו עם שער שלמה, אשר נזכר ברשימת השערים בתפילה שנהגו לומר מול שערי ההר בראשית התקופה המוסלמית.
התפילה ושמות השערים נתגלו בגניזה הקהירית.

קשת וילסון

׳קשת וילסון׳ אשר צמודה לכותל המערבי, היא הגדולה בקמרונות 'הגשר הגדול׳ ומשמשת היום כחלקה הפנימי והמקורה של רחבת התפילה בכותל המערבי.
הקשת נבנתה בתקופה המוסלמית הקדומה במקומו של קמרון מימי הבית השני.

שער וורן

שער וורן אשר מתוארך לסוף ימי הבית השני, הוא אחד מהשערים בכותל המערבי שהובילו מן הרחוב שנסלל על ידי הורדוס לאורך הכותל המערבי אל עבר הר הבית.
השער הוביל אל מעבר תת-קרקעי ארוך וממנו העפילו במדרגות אל בית המקדש.
לאחר החורבן ניטש השער, ובתקופה המוסלמית הקדומה ככל הנראה הוא שימש את היהודים כבית כנסת.