ספר ויקרא

אין כל הבדל בין העשיר לעני. הקורבנות של שניהם מתקבלים ברצון באותה מידה, וכדאי להתעכב לרגע על עניין זה – השפעת העוני על תחומי

בספר מלכים מסופר על אדם בשם נעמן שהיה שר הצבא של ממלכת ארם, ובנוסף לכך היה מצורע. חכמים שואלים מדוע לקה נעמן בצרעת?

אהרון נרתע מהכניסה אל התפקיד החשוב של הכהונה. הוא חש עצמו בלתי ראוי, והתבייש ופחד מביצוע הוראותיו של משה. תשובת משה הייתה קצרה וחדה:

אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא שמונח לנגד עינינו בכל פינה.

הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו, חווית הקורבן היא חוויה רליגיוזית

אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם…” וכאן מופיעה רשימת הבטחות, גשמיות ורוחניות, של חיי שפע, עושר ואושר.

על ההורים מוטל להכין את ילדיהם למורכבות של החיים, למקרים שבהם הם נתקלים באתגרים, למקרים שבהם נדרשת מהם התגברות על רגשות סוערים, לסיטואציות שנדרשת

כאשר האדם קוצר את שדהו, עוצרת אותו התורה טרם סיום הקצירה ומורה לו להשאיר שטח קטן בקצה השדה עבור הזולת. השדה אומנם שלך –

האם קיימת דרך לאזן בין הייחודיות של כל אדם ובין חיי החברה? זוהי הדרך שנקראת 'עין טובה'. אדם שמביט על הזולת ועל החברה באהדה,

היהדות מאמינה בא-ל שאיננו גשמי כלל, וכל התיאורים על נוכחות א-לוקית הם משל להשראה רוחנית. השראה זו שהופיעה לראשונה ב'מעמד הר סיני' המשיכה להתקיים

עובדות מעניינות