ספר ויקרא

כאשר אדם עמל בלימוד תורה, כלומר אינו מסתפק בהבנה שטחית וראשונית אלא חותר להבנה מעמיקה של שורשי ההלכות ויסודות האמונה והמוסר, ניתן להניח שהוא

כאשר נכיר כי כולנו עבדיו, נבין כי אין לנו את הזכות להשתרר האחד על זולתו

ככל שאדם משקיע יותר כדי להיות ראוי לתפקידו, כך הוא מבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. זה נכון לכוהנים כמו שזה נכון להורים, למורים,

עלינו לכבד את הזקן כי הוא העליון. זאת משום שלכל אדם זקן יש את מה שאין לאף צעיר

אם כן, אנו חוזרים אל השאלה: מדוע איסור זה – חמור ומזעזע ככל שיהיה – מופיע ברשימת איסורי גילוי עריות? הלוא מדובר על איסור

אין כל הבדל בין העשיר לעני. הקורבנות של שניהם מתקבלים ברצון באותה מידה, וכדאי להתעכב לרגע על עניין זה – השפעת העוני על תחומי

בספר מלכים מסופר על אדם בשם נעמן שהיה שר הצבא של ממלכת ארם, ובנוסף לכך היה מצורע. חכמים שואלים מדוע לקה נעמן בצרעת?

אהרון נרתע מהכניסה אל התפקיד החשוב של הכהונה. הוא חש עצמו בלתי ראוי, והתבייש ופחד מביצוע הוראותיו של משה. תשובת משה הייתה קצרה וחדה:

אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא שמונח לנגד עינינו בכל פינה.

הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו, חווית הקורבן היא חוויה רליגיוזית

עובדות מעניינות