הנתונים נטענים…

מנעליים קרועות לכתר מלכות – שמחת תורה

מנעליים קרועות לכתר מלכות – הרב שמואל רבינוביץ מזכיר לנו ששמחת התורה צומחת דווקא מתוך השבר. גם הכאב הלאומי של ימינו יכול להפוך לכתר של אמונה, רחמים ואחדות לבבות.

הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות קדושים

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש, שבשמחת תורה גילה לתלמידיו סוד פלאי: בבוקר החג, כאשר המלאכים ביקשו לשיר את שירתם, מצאו את הרקיעים מלאים נעליים קרועות – סוליות שנפרמו, עקבים שנשברו. תמהו המלאכים: מה טיבם של הקרעים הללו? קם מיכאל סניגורן של ישראל ואמר: אלו מנעליהם של היהודים שרקדו כל הלילה עם ספרי התורה. נקרעו נעליהם – אך ליבם לא נקרע. ומאותן נעליים קרועות קשר מיכאל כתר מיוחד לקדוש ברוך הוא.

כשקוראים את הסיפור הזה היום, לאחר האסון הקשה שפקד אותנו בשמחת תורה לפני שנתיים, קשה שלא להרגיש את הדמעות הנקוות. הקרעים שקרעו את חיינו אינם רק מאורעות חיצוניים, אלא סדקים בלב ובנפש. כל קרע הוליד כאב עמוק, כאב של חוסר שלמות, כאב של חלל שנפער ואיננו נותן מנוח. והכאב הזה איננו עובר מהר – הוא מלווה אותנו, הוא מצטרף אלינו בכל צעד ושיר.

אבל אנו למדים לראות: אין קרע שאין בו גם פתח. אין כאב שאין בו גם קריאה. הקרעים אינם מפרידים אותנו מאבינו שבשמים – אלא להפך, הם אלו שמקרבים אותנו אליו, כי דווקא מתוך השבר אנו פונים אליו בלב שלם. הקרעים אינם רק סימן של חיסרון, אלא חומר הגלם שממנו נארג כתר מלכות לקדוש ברוך הוא.

התורה מצווה: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". ועלינו לדייק בכך – השמחה זו איננה עליצות חולפת או בריחה מן המציאות. השמחה עליה מדברת התורה היא שמחה מסוג אחר – שמחה הבאה מן המקום העמוק ביותר, שמחה שיודעת לבקוע גם מרגעי הכאב  וצומחת לא רק למרות השבר – אלא מתוכו.

ראינו בשנתיים האחרונות את השמחה הזו במלוא עוזה והדרה. נשמתו של עם שברגעים הקשים ביותר גילה את רוחו האיתנה: לוחמים הנלחמים באומץ בחזית, משפחות הפותחות את דלתות הבית והלב בפני  אחיהן ואחיותיהן, מתנדבים המופיעים בכל מקום שבו נדרש חיזוק, אמהות המחזיקות משפחות שלמות בכוחות שאין להם שיעור, רבבות שמוסרים את נפשם למען חטופות וחטופים שמעולם לא הכירו, ותלמידי ישיבות ההופכים את לימודם לתפילה של אמונה ותקווה. כל אלה אינם סיפורים נפרדים – הם חלק ממארג אחד של עם שלםשבר שהפך לכתר.

העם שלנו ידע קרעים רבים בהיסטוריה שלו. קרעים של גלות ופיזור, של חורבן ורדיפות, של מחלוקות פנימיות ושל מאבקים קשים. ובכל זאת תמיד ידענו לפנות אל ריבונו של עולם דווקא מתוך הקרעים. לא להסתירם או להדחיקם, אלא למסות למצוא בתוכם ומתוכם את האור.

הסוד הגדול של העם היהודי היה ועודנו היכולת לחבר קרע אל קרע, נשמה אל נשמה, עד שנארג מהם בגד שלם. זהו סוד קיומנו – דווקא ברגעי השבר למדנו כי אין לנו אלא זה את זה, וכי רק באחדות הלבבות אנו יכולים להיבנות מחדש.

ריבונו של עולם יהי רצון מלפניך שתתן לנו בינה ותעצומות לחבר את הקרעים. חבר אותנו זה לזה, חבר אותנו אל שורש נשמתנו ואל תורתך הקדושה. הפוך את הכאב שלנו לכתר של רחמים, ואת השבר שלנו לאור של שמחה.

חג שמחת תורה שמח ומבורך.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי תשא

ירושלים
כניסה:
17:00
יציאה:
18:18
תל אביב
כניסה:
17:24
יציאה:
18:19
חיפה
כניסה:
17:10
יציאה:
18:18
באר שבע
כניסה:
17:24
יציאה:
18:19

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ' תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
כ"ה כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 15, 2025
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה בכנסת ישראל והושאלה לנתב"ג הושבה הערב למקומה ע"י יו"ר
ז' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 24, 2026
השבוע נערך ברחבת הכותל המערבי טקס בר ובת מצווה מרגש ל- 20 לחיילים וחיילות בודדים, אשר עברו גיור במסגרת
י"ד אייר ה'תשפ"ה
מאי 12, 2025
חיילים מתגיירים חגגו בר ובת מצווה בטקס מרגש במיוחד, שהפך לסוחף כשנודע על שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר
י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
אחים ואחיות יקרים, בספר נחמיה מתואר חג הסוכות הראשון של גולי בבל, אחרי שחזרו הביתה לארץ ישראל: "וַיַּֽעֲשׂ֣וּ כׇֽל־הַ֠קָּהָ֠ל
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל
ט' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 1, 2025
כחצי מליון מתפללים במעמדי סליחות בכותל המערבי
ז' אייר ה'תשפ"ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
י' אב ה'תשפ"ה
אוגוסט 4, 2025
"אנחנו מודים על הזכות להיות פה בישראל דווקא היום בו אנחנו מכירים בחורבן בית המקדש פעמיים בהיסטוריה, זה זמן
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
טקס השבעה הגנה אווירית ביום יום רביעי ט׳ בְּתַמּוּז תשפ״ו (24/6/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
בס"ד נאום לפתיחת כנס לשכת עורכי הדין כ"ז אייר תשפ"ה 25.5.2025 פתח דבר: אבנים ונשמות אני עומד כאן, ערב
ט"ו אדר ה'תשפ"ו
מרץ 4, 2026
מה גרם לעם שראה ניסים והתגלות אלוקית ליפול דווקא ברגע השיא? פרשת כי תשא חושפת אמת עמוקה על חוסר
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
טקטס השבעה לבאח העורף ביום יום חמישי ד׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (15/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
פרשת זכור היא לא רק זיכרון היסטורי—היא אזעקה שקטה: ברגע של “רפיון ידיים”, מגיע מי שמקרר את האמבטיה. השנה,

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .