הנתונים נטענים…

תורה משיבת נפש – שמחת תורה

כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב עדיין בוכה?
Getting your Trinity Audio player ready...

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ערב חג שמחת תורה תשפ"ה, והלב כבד.
בכל שנה יום זה הוא יום של שמחה טהורה, של ריקודים סוערים עם ספרי התורה, של אחדות קהילתית. אך בשנה שעברה חולל היום הקדוש, והשנה צל כבד מרחף מעליו.

לפני שנה, ביום שמחת תורה תשפ"ד, עולמנו התהפך.
במקום קולות של שירה ושמחה, שמענו זעקות כאב ואזעקות. כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה?
כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב עדיין בוכה?

בבתי כנסת בכל העולם נשאלות שאלות קשות. האם ראוי לשמוח?
האם אין בכך מידה של התעלמות מכאבם של אחרים? מכאבנו שלנו? ומנגד – האם הויתור על השמחה אינו מתן נצחון לכוחות החושך שביקשו להחריב את חגנו?

בתוך הסערה הזו, מהדהדות בי מילותיו של דוד המלך, אותן אנו שרים מדי שנה שוב ושוב בהקפות בבתי הכנסת: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים י"ט, ח'). השנה, מקבל פסוק זה משמעות עמוקה יותר.

רבי דוד אלטשולר, פרשן התנ"ך מהמאה ה-17, מסביר את מילות הפסוק כך: "משיבת נפש – מחזירה נפש האדם אל גופו, כי בלעדה תצא נפשו מרוב צער ויגון." בעולם שיש בו כל כך הרבה צער, הנפש הכואבת מבקשת להתרחק ולעזוב את הגוף. מה שמשיב את הנפש אל הגוף, ואת אמונה בעולם הארצי, הסבוך והמורכב, הוא כוחה המרפא של התורה.

התורה אינה מבטיחה עולם נטול כאב או סבל. היא אינה מתעלמת מהרוע או מכחישה את קיומו. להפך – היא מכירה במציאות על כל מורכבותה, ומעניקה לנו מצפן מוסרי, תקווה ומשמעות, אשר יסייעו לנו לפעול בתוכה ולהיטיב אותה.

כשאנו מתחברים לתורה, אנו מתחברים אל הנצח. אנו מתחברים על השליחות הנצחית של עם ישראל. אנו נזכרים שלמרות כל הקשיים, עמנו ממשיך להתקיים, ללמוד, ליצור ולהאיר את העולם כולו. התורה מזכירה לנו את חובתנו לתקן עולם במלכות שדי, ואת ייעודנו כאור לגויים.

גם השנה, דווקא השנה, החיבור לתורה, ולחזון הרוחני והמוסרי שהיא מגלמת, ישיב את נפשנו במובן העמוק ביותר. מממנו נשאב את הכוח לא לאבד תקווה לשחרור אחינו ואחיותינו, לרפואת פצועינו, לנצחון חיילינו, ולקימה מהאפר של אבלנו הכבד אל עתיד של עולם טוב יותר.

אז כן, נרקוד השנה בשמחת תורה. נרקוד עם דמעות בעיניים ותקווה בלב. נרקוד כי אנו מאמינים שהאור ינצח את החושך, שהטוב יגבר על הרע. נרקוד כי התורה היא נשמת אפנו, והיא זו שתוביל אותנו מאבל לנחמה, מחושך לאור.

תורת ה' תמימה משיבת נפש – הלוואי שנזכה השנה להרגיש את כוחה המרפא של התורה, ושנדע ימים של שמחה, שלום ונחמה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת במדבר

ירושלים
כניסה:
18:48
יציאה:
20:10
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:12
חיפה
כניסה:
19:01
יציאה:
20:13
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
מנעליים קרועות לכתר מלכות – הרב שמואל רבינוביץ מזכיר לנו ששמחת התורה צומחת דווקא מתוך השבר. גם הכאב הלאומי
י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
על אף המצב הביטחוני המורכב ובצל הלחימה, מעמד ברכת הכהנים המסורתי התקיים השנה במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות, מתוך אחריות
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
במהלך הביקור, קרא הרב עם השר את פרק קכ"א בתהילים ולאחר מכן נשא השר תפילה חרישית לצד אבני הכותל
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
היערכות ברחבת הכותל המערבי לאירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
ט"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
ב' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 19, 2026
טקס השבעה להנדסה קרבית ביום רביעי י״ב בְּאִיָיר תשפ״ו (29/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ז' סיון ה'תשפ"ה
יוני 3, 2025
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון ז׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ה (31/8/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
חנוכה מלמד אותנו שהכוח האמיתי לא תמיד נראה לעין – לפעמים דווקא האור הנסתר, האמונה והעומק הפנימי הם שמנצחים
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
כ"ה אייר ה'תשפ"ו
מאי 12, 2026
כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .