תורה משיבת נפש – שמחת תורה

כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב עדיין בוכה?
הכותל
Getting your Trinity Audio player ready...

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ערב חג שמחת תורה תשפ"ה, והלב כבד.
בכל שנה יום זה הוא יום של שמחה טהורה, של ריקודים סוערים עם ספרי התורה, של אחדות קהילתית. אך בשנה שעברה חולל היום הקדוש, והשנה צל כבד מרחף מעליו.

לפני שנה, ביום שמחת תורה תשפ"ד, עולמנו התהפך.
במקום קולות של שירה ושמחה, שמענו זעקות כאב ואזעקות. כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה?
כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב עדיין בוכה?

בבתי כנסת בכל העולם נשאלות שאלות קשות. האם ראוי לשמוח?
האם אין בכך מידה של התעלמות מכאבם של אחרים? מכאבנו שלנו? ומנגד – האם הויתור על השמחה אינו מתן נצחון לכוחות החושך שביקשו להחריב את חגנו?

בתוך הסערה הזו, מהדהדות בי מילותיו של דוד המלך, אותן אנו שרים מדי שנה שוב ושוב בהקפות בבתי הכנסת: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים י"ט, ח'). השנה, מקבל פסוק זה משמעות עמוקה יותר.

רבי דוד אלטשולר, פרשן התנ"ך מהמאה ה-17, מסביר את מילות הפסוק כך: "משיבת נפש – מחזירה נפש האדם אל גופו, כי בלעדה תצא נפשו מרוב צער ויגון." בעולם שיש בו כל כך הרבה צער, הנפש הכואבת מבקשת להתרחק ולעזוב את הגוף. מה שמשיב את הנפש אל הגוף, ואת אמונה בעולם הארצי, הסבוך והמורכב, הוא כוחה המרפא של התורה.

התורה אינה מבטיחה עולם נטול כאב או סבל. היא אינה מתעלמת מהרוע או מכחישה את קיומו. להפך – היא מכירה במציאות על כל מורכבותה, ומעניקה לנו מצפן מוסרי, תקווה ומשמעות, אשר יסייעו לנו לפעול בתוכה ולהיטיב אותה.

כשאנו מתחברים לתורה, אנו מתחברים אל הנצח. אנו מתחברים על השליחות הנצחית של עם ישראל. אנו נזכרים שלמרות כל הקשיים, עמנו ממשיך להתקיים, ללמוד, ליצור ולהאיר את העולם כולו. התורה מזכירה לנו את חובתנו לתקן עולם במלכות שדי, ואת ייעודנו כאור לגויים.

גם השנה, דווקא השנה, החיבור לתורה, ולחזון הרוחני והמוסרי שהיא מגלמת, ישיב את נפשנו במובן העמוק ביותר. מממנו נשאב את הכוח לא לאבד תקווה לשחרור אחינו ואחיותינו, לרפואת פצועינו, לנצחון חיילינו, ולקימה מהאפר של אבלנו הכבד אל עתיד של עולם טוב יותר.

אז כן, נרקוד השנה בשמחת תורה. נרקוד עם דמעות בעיניים ותקווה בלב. נרקוד כי אנו מאמינים שהאור ינצח את החושך, שהטוב יגבר על הרע. נרקוד כי התורה היא נשמת אפנו, והיא זו שתוביל אותנו מאבל לנחמה, מחושך לאור.

תורת ה' תמימה משיבת נפש – הלוואי שנזכה השנה להרגיש את כוחה המרפא של התורה, ושנדע ימים של שמחה, שלום ונחמה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תבוא

ירושלים
כניסה:
18:28
יציאה:
19:44
תל אביב
כניסה:
18:50
יציאה:
19:46
חיפה
כניסה:
18:40
יציאה:
19:46
באר שבע
כניסה:
18:49
יציאה:
19:45

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ז תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 9, 2025
מנעליים קרועות לכתר מלכות – הרב שמואל רבינוביץ מזכיר לנו ששמחת התורה צומחת דווקא מתוך השבר. גם הכאב הלאומי
י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בשעה 18:30 תפילת יום העצמאות בשידור חי הציבור מוזמן
כ"ח תמוז ה'תשפ"ו
יולי 13, 2026
חבר הפרלמנט הגרמני סטפן מאייר הגיע לתפילה בכותל המערבי במהלך ביקורו בישראל, הביע תמיכה בעם היהודי ואיחל לישראל ולכל
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
טקס השבעה למחנה שמונים ביום ראשון כ״א בִּשְׁבָט תשפ״ו (8/2/2026) בשעה 13:00–15:30 בכותל המערבי.
ב' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 22, 2025
טקס השבעה לבא"ח הנדסה ביום יום רביעי י״א בְּטֵבֵת תשפ״ו (31/12/2025) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
כ' סיון ה'תשפ"ו
יוני 5, 2026
בסיום הביקור הטמין ראש המוסד פתק אישי בין אבני הכותל וחתם בספר המבקרים: "נצח ישראל לא ישקר!"
ח' תשרי ה'תשפ"ו
ספטמבר 30, 2025
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
כ"ד סיון ה'תשפ"ו
יוני 9, 2026
עצרת תפילה בכותל – והריקותי ביום חמישי כ״ו בְּסִיוָן תשפ״ו (11/6/2026) בשעה 22:00–23:00 בכותל המערבי.
י"ב אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 25, 2026
בביקורו הרשמי הראשון בישראל הגיע שר החוץ של צפון מקדוניה לכותל המערבי, נשא תפילה לשלום והדגיש את חשיבותה העולמית
י"ב אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 25, 2026
מה הופך קיום מצווה מחובה למעשה שמבטא קשר אמיתי עם הבורא? פרשת השבוע מגלה כיצד השמחה משנה את הנתינה,
י"א אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 24, 2026
עדן שמעון, מנהל התפעול של הקרן למורשת הכותל המערבי, בפרק החדש של "אחר כותלינו"
ו' אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 19, 2026
שלום ליאון ז״ל, איש ירושלים ואוהבה, שמר לאורך השנים על קשר מיוחד עם הכותל המערבי והקפיד להגיע מדי שבוע

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .