ריקוד של אהבה

שמחת תורה תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות, נהוג בקהילות ישראל לערוך בבית הכנסת 'הקפות' ? ריקודים שמחים סביב ספר התורה. שמחה זו קשורה לסדר 'קריאת-התורה' הנהוגה מדי שבת, כאשר בכל שנה אנו מסיימים מחזור של קריאה בתורה, מתחילת ספר 'בראשית' עד סוף ספר 'דברים'. המחזור השנתי שמסתיים ב'שמחת-תורה' הוא הסיבה לריקודים סביב התורה ביום זה. אנו שמחים, ומביעים את שמחתינו, על כך שזכינו לסיים מחזור נוסף של לימוד התורה ועל הזכות להתחיל מחזור חדש של קריאה שנתית בתורה.
ואכן, את מחזור הקריאה של השנה החולפת אנו מסיימים ביום חגיגי זה, בקריאת הפרשה האחרונה שבתורה ? 'וזאת-הברכה'; וללא שהות נוספת אנו פותחים את מחזור הקריאה החדש בקריאת הפרשה הראשונה בתורה ? פרשת 'בראשית'.
בפרשת 'וזאת-הברכה' מתוארת פרידתו של משה רבינו מעם ישראל טרם מותו, כשעם מותו של משה מסתיימת כתיבת התורה. המנהיגים הבאים יכתבו את ספרי הנביאים, אך התורה ? ספר התורה ? איננה ממשיכה עוד להיכתב, מפני שהיא 'תורת משה' בלבד, ועם סיום חייו של משה מסתיימת גם התורה.
פרידתו של משה מעם ישראל הייתה נרגשת במיוחד, ולוותה בברכות, שבחים ואיחולים מצדו של המנהיג הדגול, כשהוא מתאר תכונות מסוימות של עם ישראל בכלל, ושל כל אחד משבטי ישראל בפרט. בתחילת ברכותיו, תיאר משה בדרך פיוטית את המעמד המופלא שאירע ארבעים שנה קודם לכן ? 'מעמד הר סיני', כמעמד שבו ניתנה התורה לישראל ועליו מבוססת הזהות הלאומית של העם, מאז ועד עתה.
הבה נקרא ונתבונן בפסוק אחד מדבריו של משה:
"תורה ציווה לנו משה; מורשה, קהילת יעקב."
(דברים לג, ד)
פסוק זה עבר במסורת היהודית תהליך מעניין. בקריאה פשוטה, וודאי גם נכונה, מתוארת בו התורה כירושה של עם ישראל. השימוש במושג 'ירושה' בא לבטא את החיבור הבסיסי והבלתי ניתק בין עם ישראל והתורה. אדם היורש נכס מהוריו איננו נזקק להצדקת בעלותו; ירושה היא הבעלות הטבעית והמוצדקת ביותר על הנכס.
בניגוד לאמירה זו, עומדת אמירת החכמים במסכת 'אבות':
"התקן עצמך ללמוד תורה – שאינה ירושה לך."
(מסכת אבות, פרק ב)
וגם עם אמירה זו קל לנו להזדהות. אכן, למרות החיבור הטבעי בין עם ישראל והתורה, אין מדובר במידע שאנו נולדים עמו. להיפך. עלינו להכין את עצמנו ללימוד התורה, לפתוח את הלב ואת הראש, ללמוד להאזין למנגינה העדינה, להיות רגישים ועם זאת בלתי מתפשרים ? כדי ללמוד תורה, שהרי התורה איננה עוברת בירושה. יכול האב להיות חכם בתורה, אך בנו יהיה רחוק מכך. הדבר תלוי בהשקעה של כל אחד מאיתנו.
לשני הפנים הללו ? מצד אחד התורה היא ירושה, ומצד שני איננה ירושה ? מצטרף פן נוסף המתגלה בהגותם של חכמי התלמוד:
" 'תורה ציווה לנו משה; מורשה, קהילת יעקב' – אל תקרא 'מורשה' אלא 'מאורשה'."
(תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף נז)
חכמים מוציאים את הפסוק מקריאתו הפשוטה. התורה איננה ירושה, הם אומרים. היא מאורשה. הם ממשילים את התורה לכלה שגמרה בדעתה לקשור את גורלה לאהוב ליבה, אך עדיין לא כרתה עימו ברית נישואין. על בני הזוג לצעוד קדימה במשעול הזוגיות, להינשא ולהתחייב זה לזה לחיות חיים של שותפות מלאה בכל תחומי החיים. האירוסין הם קשר חלקי וראשוני, אך קשר זה הוא גרעין שעתיד לנבוט ולהצמיח לחיים ארוכים ומאושרים, חיים של שני חלקים שמצאו זה את זה והפכו ליצירה מושלמת.
ההבדל בין המושג 'ירושה' למושג 'אירוסין', יש לו שני צדדים התלויים זה בזה. ירושה היא אמנם חיבור טבעי שאיננו זקוק להצדקה, אך הוא חיבור של בעלות ושליטה, הוא קשר חד-צדדי של אדם לנכס. האירוסין הם ההיפך הגמור: החיבור בין בני זוג איננו טבעי. הוא מלווה בקשיים ובאתגרים, והוא זקוק להצדקה ולמאמץ מתמיד, ולכן ? הוא איננו חיבור של שליטה אלא של שותפות, של קשר דו-צדדי בין אדם לאדם, בין לב ללב.
כאשר חכמים תיארו את התורה ככלה המאורסת לעם ישראל ? לכך הם התכוונו. אכן, כדי להכיר את התורה וללמוד אותה יש צורך במאמץ. זהו אתגר הדורש מאיתנו התמסרות והתמקדות. אך הקשר הנוצר מהתמסרות זו איננו קשר של אדם לנכס. זהו קשר חי, פעיל. אדם הלומד תורה באופן קבוע, מגלה בעצמו את התחושה שהוא נעשה שותף של התורה, שותף של אלוהים. הקשר בין עם ישראל והתורה הוא קשר של אהבה והתמסרות ? שני חלקים שמצאו זה את זה והפכו ליצירה מושלמת.
כאשר אנו מסיימים לקרוא בתורה ופותחים מחזור נוסף של קריאה בתורה ? השמחה מתפרצת, הלב משורר והרגליים נישאות בריקוד. אנו מחבקים ומנשקים את התורה, רוקדים איתה ומבקשים שלא להיפרד ממנה לנצח.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
י״ג בתשרי ה׳תשפ״א
אוקטובר 1, 2020

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות

כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
קשה לתאר במילים את עוצמת המעמד שזכינו בתוך רבבות עם ישראל להיות חלק ממנו במוצאי תענית אסתר השנה בכותל
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
כ׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 21, 2024
צפו בדבריו של אל"מ במיל' אילן דיקשטיין אביו של עברי הי"ד לאחר ביקורם בכותל
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 25, 2024
אור לכ"ה כסלו 25/12/2024 "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". כמה פשוט המשפט הזה, וכמה עמוק. כשאנחנו מספרים
י״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 19, 2025
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
א׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט