שמחים עם התורה

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות עם ספר התורה בבית הכנסת. בכל תפוצות ישראל חג שמחת תורה מתאפיין בשמחה פורצת גבולות, ריקודים סוערים, לגימת 'לחיים' ושירה סוחפת בציבור. במרכזה של שמחה זו ניצב ספר התורה שאותו אנו חובקים ולו אנו נושקים, בו אנו שמחים וסביבו אנו רוקדים.

 

JA

שמחה זו המקיפה את כל שדרות החברה, זקנים וצעירים, עשירים ועניים, תלמידי חכמים ואנשים מן השורה, משכילים ועמלי כפיים – דורשת פשר. תופעה שכזו, עם שפוצח בריקודים סוערים סביב ספר, עם אור בעיניים ולב שעולה על גדותיו, אין למצוא בשום עם אחר. תהלוכות כן, כריעת ברך ישנה, אבל שמחה וריקודים סוערים – זוהי תופעה ייחודית לחג 'שמחת תורה' היהודי.

אופיו של יום מיוחד זה מושרשת וטבועה בתרבות של העם היהודי. מעט מזה ניתן ללמוד מתיאור חג 'שמחת תורה' במוסקבה 1967. נזכיר, היה זה לאחר יובל של שלטון קומוניסטי שעמל בכל דרך אפשרית להשכיח את התרבות הדתית ולהעלימה. כך כותב שליח ההסתדרות הציונית לברית המועצות, מרדכי ניישטט, בעיתון 'דבר': "נפתחו דלתות ארון הקודש. ההתרגשות גואה. הרב הזקן, ראש העדה פותח בפסוק המסורתי "אתה הראית לדעת". מגיע רגע הוצאת ספרי תורה. שירה של התלהבות בוקעת לא רק מגרונות פעורים, אלא מלבבות נסערים. תהלוכת ההקפות נבלעת בתוך מערבולת אדירה של ים־אדם. רבים בקהל עושים מאמצים נואשים להתקרב אל הבמה כדי להתמזג בתהלוכת ההקפות… המאושרים שזכו לכך מנשקים בצמאון את ספר התורה…"

גם במצבים האיומים ביותר, בתחתית השאול, בגטו ורשה 1942, חגגו את חג 'שמחת תורה'. וכך מספר אחד הניצולים: "כאשר המתפללים צעדו ככה בכבדות עם ספרי תורה וסבבו בכמו-הקפות, קפץ פתאום יהודה ליב אורליאן אל הילד, חיבקו יחד עם ספר התורה שבזרועו, ובלחצו את שניהם, את הילד ואת התורה, אל ליבו, החל לשאוג בקול קורע לבבות: 'יהודי צעיר עם התורה הקדושה', ופרץ בריקוד ממושך עם הילד ועם ספר התורה, ריקוד מלא התלהבות חסידית, כשהוא חוזר בקול עז על קריאותיו 'יהודי צעיר עם התורה הקדושה' " (י"ל אורליאן, בעיות החינוך, ירושלים תש"ך)

על מה השמחה המתפרצת הזו? מה טיבה של האש היוקדת המתלהטת בחג שמחת תורה ובוקעת מהלב היהודי, נושאת את הרגליים בריקוד ואת הפה בשירה? ומה כתוב בתורה שאיתה אנו רוקדים? מצוות, חוקים, איסורים והלכות – עם זה רוקדים? האם אנו מסוגלים לדמיין אדם הרוקד כשספר חוקים בידו?

ביום זה מסיים העם היהודי כולו את המחזור השנתי של הקריאה בספר התורה. בכל שבת קוראים פרשה אחת מספר התורה, ובחג שמחת תורה קוראים את הפרשה המסיימת 'וזאת הברכה' בספר דברים, ומיד מתחילים שוב בקריאת פרשת 'בראשית'. העם היהודי חוגג עם ספר התורה ומביע בכך את הכרתו העמוקה כי סוד הקיום של העם, הישרדותו ופלא קיומו, הוא הספר הזה.

בתפילת ערבית הנאמרת מדי ערב, אנו אומרים את המילים הבאות: "על כן ה' א-לוקינו, בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך, ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצוותיך לעולם ועד – כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה". בהזדמנות אחרת, ב'סליחות' הנאמרות ביום כיפור, אנו מצהירים: "ואין שיור – רק התורה הזאת". ההכרה כי התורה איננה ספר חוקים בלבד, אלא היא מהווה את בסיס הקיום של העם היהודי, היא זו שיוצרת את השמחה בדברי התורה, שמחה שזר לא יוכל לתפוס, אהבה שאין לה מילים אך היא גודשת לבבות.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהעלתך

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:30
יציאה:
20:31
חיפה
כניסה:
19:19
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 24, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי ח׳ בטבת תשפ״ה 08/01/2025 בשעה 20:00 בכותל המערבי.
י״א בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 12, 2024
אני כאן היום לומר תודה לאלוקים על כך שלפני שלוש שנים הגעתי לכאן להתפלל שאזכה בתפקיד
ג׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 6, 2024
במהלך הביקור, ראש הממשלה נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, כתב פתק אישי והטמין אותו בין אבני הכותל וחתם
י״ג בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 13, 2025
אזכרה מרגשת ב"אש התורה" סיפרה את סיפורו של הרב ראובן בירמכר הי"ד – מסע של מסירות נפש ואהבת ישראל
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
כשעוסקים בסיבות שהביאו לחורבן, אפשר לדבר על האירועים הפוליטיים.
כ״ה בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 27, 2024
במלאת שנה לטבח הנורא ולמתקפת החמאס בישראל בבוקרו של חג שמחת תורה השבעה באוקטובר, מציינים ברחבת הכותל את יום
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי
י״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 13, 2025
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, מנייני התפילה מעתה ועד להודעה חדשה ייערכו במתכונת מצומצמת מאוד, אך ורק באולמות התפילה הממוגנים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .