שמחים עם התורה

 

שמחת תורה – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

האירוע הבולט ביותר בחג 'שמחת תורה' הן ההקפות עם ספר התורה בבית הכנסת. בכל תפוצות ישראל חג שמחת תורה מתאפיין בשמחה פורצת גבולות, ריקודים סוערים, לגימת 'לחיים' ושירה סוחפת בציבור. במרכזה של שמחה זו ניצב ספר התורה שאותו אנו חובקים ולו אנו נושקים, בו אנו שמחים וסביבו אנו רוקדים.

 

JA

שמחה זו המקיפה את כל שדרות החברה, זקנים וצעירים, עשירים ועניים, תלמידי חכמים ואנשים מן השורה, משכילים ועמלי כפיים – דורשת פשר. תופעה שכזו, עם שפוצח בריקודים סוערים סביב ספר, עם אור בעיניים ולב שעולה על גדותיו, אין למצוא בשום עם אחר. תהלוכות כן, כריעת ברך ישנה, אבל שמחה וריקודים סוערים – זוהי תופעה ייחודית לחג 'שמחת תורה' היהודי.

אופיו של יום מיוחד זה מושרשת וטבועה בתרבות של העם היהודי. מעט מזה ניתן ללמוד מתיאור חג 'שמחת תורה' במוסקבה 1967. נזכיר, היה זה לאחר יובל של שלטון קומוניסטי שעמל בכל דרך אפשרית להשכיח את התרבות הדתית ולהעלימה. כך כותב שליח ההסתדרות הציונית לברית המועצות, מרדכי ניישטט, בעיתון 'דבר': "נפתחו דלתות ארון הקודש. ההתרגשות גואה. הרב הזקן, ראש העדה פותח בפסוק המסורתי "אתה הראית לדעת". מגיע רגע הוצאת ספרי תורה. שירה של התלהבות בוקעת לא רק מגרונות פעורים, אלא מלבבות נסערים. תהלוכת ההקפות נבלעת בתוך מערבולת אדירה של ים־אדם. רבים בקהל עושים מאמצים נואשים להתקרב אל הבמה כדי להתמזג בתהלוכת ההקפות… המאושרים שזכו לכך מנשקים בצמאון את ספר התורה…"

גם במצבים האיומים ביותר, בתחתית השאול, בגטו ורשה 1942, חגגו את חג 'שמחת תורה'. וכך מספר אחד הניצולים: "כאשר המתפללים צעדו ככה בכבדות עם ספרי תורה וסבבו בכמו-הקפות, קפץ פתאום יהודה ליב אורליאן אל הילד, חיבקו יחד עם ספר התורה שבזרועו, ובלחצו את שניהם, את הילד ואת התורה, אל ליבו, החל לשאוג בקול קורע לבבות: 'יהודי צעיר עם התורה הקדושה', ופרץ בריקוד ממושך עם הילד ועם ספר התורה, ריקוד מלא התלהבות חסידית, כשהוא חוזר בקול עז על קריאותיו 'יהודי צעיר עם התורה הקדושה' " (י"ל אורליאן, בעיות החינוך, ירושלים תש"ך)

על מה השמחה המתפרצת הזו? מה טיבה של האש היוקדת המתלהטת בחג שמחת תורה ובוקעת מהלב היהודי, נושאת את הרגליים בריקוד ואת הפה בשירה? ומה כתוב בתורה שאיתה אנו רוקדים? מצוות, חוקים, איסורים והלכות – עם זה רוקדים? האם אנו מסוגלים לדמיין אדם הרוקד כשספר חוקים בידו?

ביום זה מסיים העם היהודי כולו את המחזור השנתי של הקריאה בספר התורה. בכל שבת קוראים פרשה אחת מספר התורה, ובחג שמחת תורה קוראים את הפרשה המסיימת 'וזאת הברכה' בספר דברים, ומיד מתחילים שוב בקריאת פרשת 'בראשית'. העם היהודי חוגג עם ספר התורה ומביע בכך את הכרתו העמוקה כי סוד הקיום של העם, הישרדותו ופלא קיומו, הוא הספר הזה.

בתפילת ערבית הנאמרת מדי ערב, אנו אומרים את המילים הבאות: "על כן ה' א-לוקינו, בשכבינו ובקומינו נשיח בחוקיך, ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצוותיך לעולם ועד – כי הם חיינו ואורך ימינו, ובהם נהגה יומם ולילה". בהזדמנות אחרת, ב'סליחות' הנאמרות ביום כיפור, אנו מצהירים: "ואין שיור – רק התורה הזאת". ההכרה כי התורה איננה ספר חוקים בלבד, אלא היא מהווה את בסיס הקיום של העם היהודי, היא זו שיוצרת את השמחה בדברי התורה, שמחה שזר לא יוכל לתפוס, אהבה שאין לה מילים אך היא גודשת לבבות.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ' תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה – תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים שמחת תורה הוא החג החותם את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
שמחת תורה תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים ביום 'שמחת-תורה' המציין את סיומו של חג הסוכות,
י"ט תשרי ה'תשפ"ד
אוקטובר 4, 2023
זוהי שמחה השייכת לכל יהודי. כל מי שזכה לחיות לאור התורה, וודאי מי שזכה לשמוע בבית הכנסת
כ' תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 22, 2024
כיצד נוכל לרקוד השנה כשמאה ואחד מאחינו ואחיותינו עודם חטופים במנהרות זה? כיצד נשיר "שישו ושמחו בשמחת תורה" כשהלב
ט' טבת ה'תשפ"ה
ינואר 9, 2025
דווקא מתוך חשכת הגלות האיומה, מהבשורות המרות על החורבן, יחזקאל מתאר מראה אחר.
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
כ"ג חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 24, 2024
אנו משתתפים בצערם הכבד של המשפחה האבלה והכואבת ומחזקים את שליחי חב"ד בארץ ובעולם
ה' חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 6, 2024
מזל טוב וברכות לנשיא ארה"ב הנבחר מר דונלד ג'יי טראמפ ידיד העם היהודי וידיד ישראל וירושלים ולסגנו מר ג'יי
ל' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
ג' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 1, 2025
לקראת חג הפסח תשפ"ה (2025), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
א' ניסן ה'תשפ"ה
מרץ 30, 2025
מועצת הרבנות הראשית לישראל בהרכבה החדש התכנסה לראשונה היום (א'), ראש חודש ניסן תשפ"ה (30.3.2025), לישיבה חגיגית באולם "אחר
י"ח תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 20, 2024
אז מה עושים בחול המועד סוכות 2024 ? אנו מציעים מגוון סיורים למשפחות או ליחידים. שימו לב – בשל
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .