הבטחה ותקווה

ויצא - תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות זעמו של עשיו אחיו, יעקב נוטש את בית הוריו ויוצא אל בית קרוביו שבחרן.
הכותלהמערבי הבטחהותקווה?פרשתויצא
יציאה זו לוותה במשבר לא פשוט. העתיד של יעקב כממשיך דרך אברהם ויצחק בארץ ישראל (באותם ימים: ארץ כנען) לוטה בערפל. יעקב יוצא לדרך חדשה שסופה אינו ידוע.
בלילה עוצר יעקב מדרכו ופונה ללון על אם הדרך. שם, בחלום הלילה, הוא חווה התגלות אלוקית. בחלומו הנבואי הוא רואה סולם המוצב על הארץ וראשו מגיע עד לשמים, ועליו עולים ויורדים מלאכים, ואלוקים מתגלה אליו ומבטיח לו:
"הארץ אשר אתה שוכב עליה  לך אתננה ולזרעך.והיה זרעך כעפר הארץ, ופרצת ימה וקדמה, צפונה ונגבה… והנה אנוכי עימך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשיבותיך אל האדמה הזאת; כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך"
(בראשית כח, יג-טו)

אם אנו קוראים את הפרשה כולה, אנו מגלים כי חייו של יעקב לא היו קלים כלל.

לאחר שהגיע לחרן, הוא עבד שבע שנים ברעיית צאן כדי לקבל את אישורו של לבן, אחי אימו וחמיו העתידי, לנישואיו עם רחל.
אלא שלאחר שבע שנים לבן רימה את יעקב ומשיא אותו ללאה במקום לרחל. הוא נאלץ לעבוד שבע שנות עבודה נוספות כדי לישא גם את רחל.
ומאז, המתיחות בביתו לא פגה. לאה חשה שנואה ודחוייה, בעוד רחל האהובה אינה מצליחה להרות וללדת. חמיו ממשיך לרמותו ולהחליף את משכורתו בכל הזדמנות, ולבסוף נאלץ יעקב לברוח מחרן עם נשותיו וילדיו כשחמיו רודף אחריו ורק ברגע האחרון נמנע מלפגוע בו.
אם אנו שואלים מה העניק ליעקב את הכוח לשרוד במצבים מורכבים ומסובכים אלו, עלינו לחזור אל תחילת הפרשה ולקרוא שוב את ההבטחה האלוקית. ליעקב היה ברור כי בסופו של סיפור הוא ייצא מנצח; הגלות בבית לבן אינה אלא זמנית, ועתידו מובטח בארץ ישראל.
בעיניהם של חכמי המדרש, ספר בראשית ובפרט סיפור חייהם של שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב, וארבע האמהות, שרה רבקה רחל ולאה, מהווה הדגמה סמלית של מה שעתיד לעבור על צאצאי האבות והאמהות  עם ישראל  באלפי שנות קיומו.
בפיהם של פרשני המקרא מכונה תפיסה זו:
"מעשה אבות – סימן לבנים". ואכן, ניתן לעבור על סיפורי האבות בספר בראשית ולהקביל פרט אחר פרט לסיפורו של העם.
יעקב, האב השלישי, מסמל את העם היוצא לגלות. עם ישראל חווה באלפי שנות גלותו קשיים שקשה בעולם החיים הדמוקרטי והשוויוני, לעכל. ברוב התקופות וברוב המקומות,
המשמעות של 'להיות יהודי' הייתה: עוני, רדיפות, הצקות והשפלות.
במרבית המקרים, הייתה ליהודים ברירה להמיר את דתם ולצאת לחופשי. היו שעשו זאת, אך רובו של העם לאורך הדורות שמר על זהותו, על מנהגיו ועל אמונתו, תוך מסירות נפש.
אם נשאל כיצד הצליחו אנשים ונשים כה רבים לשמות על אמונתם וזהותם לנוכח הסבל, התשובה היא: ההבטחה. בדומה ליעקב שיצא לגלות כשהוא נושא עימו הבטחה עתידית לשוב לארץ אבותיו, כך חיו היהודים באלפיים שנות הגלות, כשהם נושאים בליבם את ההבטחה על הגאולה העתידה. יהודים בכל מקום חיו את התקווה, כי יום יבוא והעם ישוב לארצו ויזכה להשראת השכינה. תקווה זו איננה עניין מוראלי בלבד.
היא מהווה גם סיבה לעתיד החיובי,
על פי הפתגם החסידי המפורסם: "תחשוב טוב – יהיה טוב".
קיומה של מחשבה חיובית, יש בו כדי ליצור תגובה חיובית גם בעולם המעשה. בתפילת העמידה, אנו מטעימים את הבקשה לגאולה בסיבה הבאה: "כי בך בטחנו"; "כי לישועתך קיווינו כל היום". אכן, התקווה אינה רק סיבה לרוממות רוח זמנית, אלא גם סיבה לפעולה מעשית-חיובית. כמה סמלי שההבטחה ניתנה ליעקב במקום שבו נבנה לאחר מכן בית המקדש. הר הבית ? זהו המקום שממנו צמחה התקווה הגדולה שמילאה את ליבם של יהודי הגלות, ואליו אנו נושאים עד היום את עינינו בציפייה לבניינו המחודש של בית המקדש.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת אמור

ירושלים
כניסה:
18:49
יציאה:
20:11
תל אביב
כניסה:
19:14
יציאה:
20:13
חיפה
כניסה:
19:02
יציאה:
20:15
באר שבע
כניסה:
19:12
יציאה:
20:11

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 3, 2024
ברור כי הסולם כאן אינו פונקציונלי, המשמש ככלי שנועד לסייע לעלות ולרדת מגובה. שכן המלאכים אינם צריכים סולם בכדי
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 20, 2023
מדוע חכמי המדרש לא רצו "לפרגן" ללבן? על פניו בסיטואציה הזו לבן מתנהג בצורה מושלמת, ומדוע לייחס לו כוונות זדוניות?
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ג
נובמבר 27, 2022
החלום מסמל את הקשר שבין שמים וארץ, את האפשרות של האדם לחיות בו זמנית חיי חול וחיי קודש ואת
ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 8, 2021
פרשת השבוע – פרשת ויצא – מפגישה בין שתי דמויות בעלות דרך חיים כמעט הפוכה האחת מהשנייה: יעקב ולבן.
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרה"ג דוד יוסף שליט"א חיזק את משפחות החטופים ובירך את החטופים שישובו לשלום
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 20, 2025
נשא תפילה ונגע בהיסטוריה – עם מסר של ידידות בלתי מעורערת לישראל.
כ״ג באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2024
אלפים השתתפו הלילה ברחבת הכותל המערבי במעמד סליחות מרגש יחד עם משפחות חטופים שבאו להתפלל עבור יקיריהם הנמצאים בשבי
י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
עשרות ספרי תורה, מוזיקה ומאות משתתפים: הקפות שניות בכותל המערבי – אור לכ"ג תשרי תשפ"ה
כ״ג באדר ה׳תשפ״ה
מרץ 23, 2025
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
י״ד באייר ה׳תשפ״ה
מאי 12, 2025
חיילים מתגיירים חגגו בר ובת מצווה בטקס מרגש במיוחד, שהפך לסוחף כשנודע על שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר
י״ג באייר ה׳תשפ״ה
מאי 11, 2025
באמצע חגי השנה, פתאום – מצוות פאה: שיבולת אחת שמשאירה אותנו מחוברים לשורש. כי מי שמקדיש את ההתחלה
ט׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 7, 2025
בהשתתפות מאות מתפללים שיבואו לקחת חלק בהדלקה המסורתית, כאשר מעמד ההדלקה ילוו בתזמורת.
ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .