חכמי המדרש מצאו בתחילתה של פרשה זו רמז לתפילת ערבית, אותה חידש יעקב בדרכו לחרן. תפילת ערבית היא תפילה שנאמרת בשעות הערב, לאחר שהחשיך היום. לא במקרה תלו חכמים את חידושה של תפילה זו ביעקב, ודווקא ברגעים אלו, כאשר יעקב עושה את דרכו מבית אביו לחרן.
שלוש התפילות אותן אנו מתפללים במהלך היום, מבטאות שלושה מצבים שונים של עמידה אל מול אלוהים. תפילת שחרית נאמרת בתחילתו של היום, כאשר האדם זה עתה קם משנתו, יום חדש לפניו והוא מלא במרץ למלא את רצונותיו ותוכניותיו. במצב זה נדרש האדם להכיר בכך שהדרך להצלחה איננה נסללת על ידיו אלא על ידי אלוהים. האדם עומד בבוקר ושוטח בפני אלוהים את בקשותיו, ובכך הוא מעלה אל המודעות את תלותו הקיומית ב"מי שאמר והיה העולם".
תפילת מנחה, לעומת זאת, נאמרת לקראת סיום היום. זוהי תפילה שבאה לחתום את היום באותה הכרה שבה פתחנו את היום. האדם פעל במשך היום פעולות שונות, ברובן מן הסתם חיוביות, ועתה הוא שוב זוכר את העובדה שהפעילות האנושית איננה מבטיחה הצלחה, וזו תלויה ב"סייעתא דשמיא" ? סיוע אלוהי.
התפילה השלישית, תפילת ערבית, נאמרת בלילה. הלילה מבטא מצב של חושך, של ספק וטשטוש. בלילה האדם מתכנס אל תוך עצמו והפעילות האנושית מתמעטת. כאשר האדם שרוי בחושך, פנימי וחיצוני, הוא עשוי לתהות: האם החושך הזה ייפסק? האם בסופו של הלילה יאיר היום?
זהו מצבו של יעקב. הוא בורח מבית אביו, כאשר איננו בטוח כלל שאי-פעם יוכל לחזור לשם. אחיו הגדול והחזק, עשיו, זועם עליו וממתין להזדמנות להורגו. הוא נמלט אל מקום בלתי ידוע. שם, הוא יודע, הוא יחפש אישה להינשא לה, ומי יודע האם יעמוד במשימה זו. וגם אם ימצא, יהיה עליו להתחיל את חייו לבד, ללא כל תמיכה משפחתית וחברתית, ולבנות את ביתו בארץ לא מוכרת.
יעקב נמצא כעת במצב של חושך. השמש ששקעה ונעלמה ממחישה לו את מצבו הקיומי. הוא תוהה על דרכו, להיכן הוא ממשיך מכאן, ואיננו יודע מה צופן לו העתיד. מתוך עמדה זו הוא יוצר תפילה חדשה, תפילה שמבטאת את מצוקת האדם השרוי בחושך.
אדם השרוי בחושך, לפעמים איננו מוצא בעצמו את הכוח להתפלל. מי שומע אותי, ולמה מגיע לי, והאם קיים מוצא ממצב זה. יעקב מלמד אותנו שאין מצב שבו אין משמעות לתפילה. אין רגע חשוך מדי שממנו אי אפשר לצאת. תפילת ערבית היא תפילה של תקווה, של אמונה.
בספר תהלים נכתב פסוק המבטא את הפער הקיים בין היום ללילה:
"להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות" (תהלים צב, ג).
בבוקר, כאשר האדם מוצף באור, הוא חש את חסדו של אלוהים; אך בלילה, כאשר החושך סוגר על האדם ומחשבות מדכאות מחלחלות לליבו ? או אז נדרש האדם לאמונה באלוהים, שיש בכוחו להוציא אותנו מכל מצב, גם החשוך ביותר.