פרשת האזינו – תשפ"ו
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
משה רבינו מגולל בימיו האחרונים את מה שצופן העתיד לעם ישראל. התיאור בפרשתנו, פותח באהבת ה' את עם ישראל, בשנות הליכתו במדבר לפני הכניסה לארץ ישראל. ולאחר מכן את העתיד בהתבססות עם ישראל בארצו. את תרחיש הבלהות שמתממש בעת שהעם "משמין ובועט" מרוב טובה, ואז, התוצאה הנוראה, הגלות ושפיכות הדמים שנלוותה לה. ולבסוף, כשאלוקים יראה שהעם שבור ורצוץ יתעוררו רחמיו.
ומה יקרה באותו זמן קשה
" לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם…"
(דברים לב)?
באותו זמן יתעוררו רחמי האלוקים:
"עַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב".
(שם)
בהמשך נאמר:
"וְאָמַר, אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ".
מי יאמר את המשפט הזה?
רבי חיים בן עטר (בספר אור החיים) מסביר שזו תהיה טענתם של בני ישראל בזמנים הקשים לנוכח הצרות שיפקדו אותם:
"ואמר ישראל: אי אלהימו? הגם שאין מעשיהם מהוגנים, אף על פי כן יבאו בטענה לפני האלוקים הרמוז בתיבת צור, והוא: "חסיו בו"! כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אף על פי כן כל מחסיהם בה', ועליו סובלים דלות ושפלות, ונהרגים על קדושת שמו, ועומדים ומצפים לצור גואלם…"
לדברי האור החיים, הטענה של עם ישראל תהיה כזו: למרות שיצר הרע התגבר עלינו ונכשלנו בעבירות, את האמונה באלוקים מעולם לא איבדנו, ובגלל אמונה זו כל כך סבלנו! וזו בפני עצמה סיבה לרחמי הק-ל על עם ישראל.
דברים ברוח זו אנו מוצאים אצל דוד המלך שמבקש כפרה על חטאיו ומתחנן לרחמי האלוקים, למרות שחטא במזיד:
לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי…
(תהילים נ"א, ו')
ומדוע אני סבור שראוי לך לסלוח לי? ממשיך דוד המלך ואומר:
הֵן אֱמֶת חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת
(שם).
מסביר רבי אברהם אבן עזרא (משורר, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד): "הן אמת – אף על פי שחטאתי, אמונת לבי באלקותך לא השתבשה וזה הוא אשר תחפוץ ותרצה מן האדם..."
מה רוצה אלוקים מברואיו, בשר ודם, בעלי יצרים ותככים? הוא רוצה מהם את הנקודה הזו של הלב. נקודה קטנה, טהורה ונקייה של אמונה. זו נקודה שמתגלה בזמנים קשים אצל כל יהודי.
כעת, בימים של תפילה ותשובה, זה הזמן להעיר אותה, ולהתחבר אליה בזמן שאנו מתפללים ומבקשים סליחה וישועה.
נקודה יהודית זו קיבלה הד תקשורתי רחב בשעה שחטופים שבו מארץ אויב וסיפרו לתומם שבתוככי מנהרות האפילה, הבליח בהם פתאום אור האמונה והם דיברו עם אלוקים, גם כאלו שמעולם לא עשו זאת קודם לכן.
הבה נתבונן בנקודה הטובה היהודית שלנו, המאמינה. נשמור עליה וגם, מה שלא פחות חשוב, נהיה "סנגורים" של סביבתנו, נביט על כולם בעין טובה וכך נזכה לשנה טובה.
