מסע על כנפי הנשר

פרשת האזינו תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
רובה של פרשת "האזינו" היא שירה העוסקת בקשר שבין הבורא לבני ישראל לאורך הדורות.
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מטבע הדברים, השירה נוגעת גם בתקופות זוהר שבהם העם הולכים בדרכי האלוקים והוא קרוב אליהם, וגם בזמנים קשים בהם העם סוטים מהדרך והבורא מתרחק מהם.
בתחילת השירה מתואר ערש לידת הקשר הייחודי, כאשר האלוקים שם עינו על עם ישראל, בפסוקים הבאים:
“ימצאֵהו־ ב־א״ר״ץ מדב־ר ו־בתהו־ ילֵל ישמן (-אלוקים מצא את עם ישראל במדבר, במקום שממה ויללת בעלי חיים),
יסבב״נהו־ יבוננֵהו־ יצ־ר״נהו־ כ־אישון עֵינו
(-הגן עליהם סביב, נתן להם את התורה ושמר עליהם כעל בבת עינו).
כ־נ״ש״ר יעיר קנ־ו עֶל ג־וזליו ירֶחֵף, יפרש כ־נפיו יק־חֵהו־ יש־אֵהו־ עֶל א״ברתו. (דברים לב, י יא).

חכמינו מפרשים את חלקו השני של ‘משל הנשר’: כל העופות נושאים את גוזליהם במעופם באמצעות רגליהם, כדי להגן עליהם מפני הנשר שמתעופף בדרך כלל גבוה יותר. הנשר, לעומתם, אינו חושש מעופות אחרים אלא רק מחיציהם של בני האדם, לכן הוא נושא את גוזליו על כנפיו, כאומר: מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני. כך גם הקדוש ברוך הוא, כאשר רדפו המצרים אחרי בני ישראל ליד ים סוף וזרקו עליהם חיצים ואבנים, מיד נעמדו מלאך האלוקים ו’עמוד הענן’ בין המצרים לבני ישראל כדי לספוג את חיצי המצרים.

דרשה זו של חכמינו אמנם מרגשת, אך ממבט ראשון נראה שהמשל אינו דומה לנמשל. אין ספק שהנשר עושה מעשה מעורר התפעלות כאשר הוא בוחר שייכנסו החיצים בו ולא בצאצאיו, אך האם העמדת עמוד הענן של אלוקים דומה לזה?
האם יש כאן איזו הקרבה של אלוקים בכך שפגעו חיצים בעמוד הענן, הרי החיצים אפילו לא נגעו בו, וודאי לא כאבו לו או מסכנים ח”ו אותו?

נראה, שגם סיפור חיצי המצרים ועמוד הענן הוא אלגוריה להנהגת האלוקים עם בני ישראל במהלך הדורות. כאשר בחר ה’ בעם היהודי להפיץ את בשורת המונותאיזם בעולם, הוא בעצם ‘שם את שמו’ עליהם. הוא יצר קשר בלתי ניתן לניתוק בין שמו וכבודו שלו, לבין שמם וכבודם של היהודים. מסיבה זו כאשר שטמו־ עמי העולם את עם ישראל ורצו להשמיץ ולהמאיס אותו, הם עשו זאת לא פעם על ידי ניאוץ וגידוף האמונה באלוקים שהיהדות נתפשה כ’נציגתו’ בעולם.
מעשה זה של כריכת שם האלוקים בעבותות עם שמם של בני ישראל, מבטא הבעת אמון כבירה של ה’ בבניו, ומזכירה במידה רבה את סיפורו של הנשר שמעדיף את פגיעת החץ בו מאשר בבניו.
יחד עם תחושת ההתפעלות וההתרגשות שלנו מהבעת האמון הזו, עלינו להרגיש גם את כובד האחריות המוטלת על כתפינו כאשר אנו נתפשים בעיני רבים כ’נציגי האלוקים’ עלי אדמות.
אנו נמצאים בתקופה של קרבה גדולה לאלוקים: בין ימי הרחמים והסליחות של ראש השנה ויום הכיפורים לימי השמחה של חג הסוכות ושמחת תורה. בימים אלו במיוחד, עלינו להיות גאים ומאושרים בכך ששמו של הבורא נקשר בנו – בניו, ויחד עם זאת לעשות כל מאמץ להצדיק את האמון הנפלא הזה שניתן בנו. חובתנו וזכותנו להיות נציגים ראויים שמקדשים את שם ה’ בעולם וגורמים לכל עמי הארץ להעריך ולהוקיר את שמם וכבודם של הבורא ושל עמו.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לי״ט באייר ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:52
יציאה:
20:14
תל אביב
כניסה:
19:16
יציאה:
20:16
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:17
באר שבע
כניסה:
19:14
יציאה:
20:14

אירועים נוספים

י״ח באייר ה׳תשפ״ב
מאי 19, 2022
אירוע זה מציין את תום ימי האבל ומנהגי האבלות, ותחילת ימי השמחה בהם ניתן לספר את הילדים הקטנים, זו
י״ח באייר ה׳תשפ״ב
מאי 19, 2022
יהי רצון שזכות רבי שמעון בר יוחאי תגן עלינו ועל כל ישראל. בשורות טובות!
י״ח באייר ה׳תשפ״ב
מאי 19, 2022
השבעה בא”ח נח”ל בתאריך יום חמישי 19 במאי 2022 בשעה 18:00 עד 20:00 שידור חי מהכותל המערבי  
י״ז באייר ה׳תשפ״ב
מאי 18, 2022
מגוון תמונות מהדלקת המדורות מהכותל המערבי ירושלים ל”ג בעומר תשפ”ב – 2022
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

מרכז שרשרת הדורות

מנהרות הכותל –מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב: