שיר על עם שמעצב את ארצו

פרשת האזינו - תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבת נקרא בבית הכנסת את שירת 'האזינו', שירה שנכתבה על ידי משה עבור הדורות שיבואו, ועוסקת בעזיבת ישראל את הברית, בגלות שתבוא בעקבות כך, ובשיבה אל הברית ואל הארץ.
דגל ישראל

שירה זו ליוותה את עם ישראל בכל נדודיו, שכן היא עדות על הנדודים והסבל שעתיד הוא לעבור, כמו גם על כך שא-לוקים לא יטוש את עמו. כיאה לשירה נצחית היא מלאת דימויים וגוונים, ועמוקה לאין שיעור.

בתוך הדברים, פונה השירה אל עם ישראל, ומבקשת ממנו לחקור את שחר ההיסטוריה, מאז עידן נדידת העמים, וכך הם דבריה:

זכור ימות עולם,
בינו שנות דור ודור,
שאל אביך ויגדך,
זקניך ויאמרו לך.
בהנחל עליון גויים,
בהפרידו בני אדם,
יצב גבולות עמים,
למספר בני ישראל.
כי חלק ה' עמו,
יעקב חבל נחלתו.
(דברים לב, ז-ט)

רבי שמשון רפאל הירש (גרמניה, המאה ה-19), רב ופרשן נפלא, מבאר פסוקי שירה אלו: "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך" – משה פונה אל עם ישראל בימים שיבואו, ומבקש מהם לחקור את ראשית ההיסטוריה , באמצעות פניה אל הדורות הקודמים.
"בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם" – בעידן קדום זה, קבע א-לוקים לעמים את ארצותיהם באזורים השונים של העולם , והמאפיינים הייחודיים של כל אחת מארצות אלה, השפיעו מבחינה גופנית, נפשית ותרבותית על כל עם, וכך כל עם הלך והשתנה וקיבל את מאפייניו הייחודיים.

באותו עידן, צצה לה על מפת ההיסטוריה משפחה קטנה, שמנתה קומץ זעום של אנשים, אך הייתה מיוחדת מאוד – משפחתו של אברהם אבינו, ואותה משפחה אף היא קיבלה ארץ משלה, ארץ שבאותה עת עוד הייתה נתונה בידי עמים אחרים – "יצב גבולות עמים, למספר בני ישראל".

אך הבדל גדול היה בין היחס ששרר בין שאר העמים לארצם, לבין היחס ששרר בין עם ישראל לארצו, וכך מתאר הרב הירש:

לא היה זה רצון ה׳, שבני ישראל ייעשו לעם בארץ המיועדת להם, ויתפתחו לעם על פי התנאים וההשפעות של אותה ארץ. אלא… הם נעשו לעם לפני שירשו ארץ… זאת משום ש״חלק ה׳ עמו״: משום שעַם זה… הוא עַם ה׳…

מה שעמים אחרים מקבלים מאדמת ארצם, מקבל ישראל מהקשר שלו עם ה׳.
התהוות שאר העמים והווייתם מושרשות באדמת ארצם. הם משתלטים על הארץ וכובשים אותה, ובעיבודה ובפיתוחה הם הופכים אותה לבסיס להתפתחות חברתם… תנאי האקלים של הארץ קובעים את ההתפתחות הפיזית, הרוחנית, המוסרית וחברתית של תרבותם.
לפיכך הם הופכים לאליל את מה שהם מחשיבים ככוחות המעצבים את תרבותם… לא כן ישראל.
ישראל יביא לארצו את התרבות הפיזית, הרוחנית, המוסרית והחברתית המעוצבת כבר על ידי ה׳. אַל לו לישראל לשעבד את עצמו ואת חייו הלאומיים אל הארץ; במקום זה הוא צריך לעשות את הארץ משועבדת אליו ואל חיי אומתו כפי שעוצבו על ידי ה׳
...
בעת שאומה זו נולדה, בתוך הסבל הנורא, הכריז ה׳ תחילה: ״ולקחתי אתכם לי לעם״, ורק אחר כך אמר: ״והבאתי אתכם אל הארץ״ (שמות ו, ז-ח).

יתר העמים הם ביסודם ״חלק ארצם״, ואילו ישראל, בזכות מוצאו ועתידו, הוא ״חלק ה׳״.

על פי הרב הירש, פסוקי שירה אלו באים לבטא את ההבדל השורשי בין שאר העמים לעם ישראל, בעוד ששאר העמים מתפתחים ומשתנים בהשפעת ארצם, עם ישראל קיבל את צביונו דווקא מחוץ לגבולות ארצו, מהשפעתו הישירה של א-לוקים, ואת צביון א-לוקי זה שרכש, הוא הביא עימו אל ארצו.

לאחר אלפיים שנות גלות, לאחר ששבנו אל הארץ, יכולים אנו לראות כיצד שירת 'האזינו' התקיימה במלואה. ושוב יכולים אנו לשאוב השראה מן הפסוק "כי חלק ה' עַמו", ולעצב את עצמנו מחדש בארצנו דרך הקשר האינטימי שלנו עם א-לוקים.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 1, 2024
צפו בדבריהם של לוחמים מחטיבה 7 שהגיעו לסיור ולתפילה בכותל המערבי לאחר שלחמו למעלה ממאה ימים ברצועת עזה.
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 14, 2023
השבעה בית ספר לטיסה התקיים בכותל המערבי ברחבה העליונה בתאריך 25/01/2024 בין השעות 17:00 עד לשעה 19:00
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
בסיום הביקור נשאו יחד תפילה לצד אבני הכותל המערבי והדליקו נר לזכרם של הנרצחים במלחמת 'חרבות ברזל'. הי"ד.
י״ז במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 1, 2023
"באנו לעבור לצד השני של הכביש ונפל שם טיל": אח ואחות שנפצעו בשמחת תורה באו להודות על הנס שלהם
י׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 22, 2023
עם ישראל נדרש אז לתעצומות נפש אדירות. למרות הבכי וההספד על נהרות בבל – זכרנו את ציון, את מקור
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים