שיר על עם שמעצב את ארצו

פרשת האזינו - תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבת נקרא בבית הכנסת את שירת 'האזינו', שירה שנכתבה על ידי משה עבור הדורות שיבואו, ועוסקת בעזיבת ישראל את הברית, בגלות שתבוא בעקבות כך, ובשיבה אל הברית ואל הארץ.
דגל ישראל

שירה זו ליוותה את עם ישראל בכל נדודיו, שכן היא עדות על הנדודים והסבל שעתיד הוא לעבור, כמו גם על כך שא-לוקים לא יטוש את עמו. כיאה לשירה נצחית היא מלאת דימויים וגוונים, ועמוקה לאין שיעור.

בתוך הדברים, פונה השירה אל עם ישראל, ומבקשת ממנו לחקור את שחר ההיסטוריה, מאז עידן נדידת העמים, וכך הם דבריה:

זכור ימות עולם,
בינו שנות דור ודור,
שאל אביך ויגדך,
זקניך ויאמרו לך.
בהנחל עליון גויים,
בהפרידו בני אדם,
יצב גבולות עמים,
למספר בני ישראל.
כי חלק ה’ עמו,
יעקב חבל נחלתו.
(דברים לב, ז-ט)

רבי שמשון רפאל הירש (גרמניה, המאה ה-19), רב ופרשן נפלא, מבאר פסוקי שירה אלו: “זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך” – משה פונה אל עם ישראל בימים שיבואו, ומבקש מהם לחקור את ראשית ההיסטוריה , באמצעות פניה אל הדורות הקודמים.
בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם” – בעידן קדום זה, קבע א-לוקים לעמים את ארצותיהם באזורים השונים של העולם , והמאפיינים הייחודיים של כל אחת מארצות אלה, השפיעו מבחינה גופנית, נפשית ותרבותית על כל עם, וכך כל עם הלך והשתנה וקיבל את מאפייניו הייחודיים.

באותו עידן, צצה לה על מפת ההיסטוריה משפחה קטנה, שמנתה קומץ זעום של אנשים, אך הייתה מיוחדת מאוד – משפחתו של אברהם אבינו, ואותה משפחה אף היא קיבלה ארץ משלה, ארץ שבאותה עת עוד הייתה נתונה בידי עמים אחרים – “יצב גבולות עמים, למספר בני ישראל“.

אך הבדל גדול היה בין היחס ששרר בין שאר העמים לארצם, לבין היחס ששרר בין עם ישראל לארצו, וכך מתאר הרב הירש:

לא היה זה רצון ה׳, שבני ישראל ייעשו לעם בארץ המיועדת להם, ויתפתחו לעם על פי התנאים וההשפעות של אותה ארץ. אלא… הם נעשו לעם לפני שירשו ארץ… זאת משום ש״חלק ה׳ עמו״: משום שעַם זה… הוא עַם ה׳…

מה שעמים אחרים מקבלים מאדמת ארצם, מקבל ישראל מהקשר שלו עם ה׳.
התהוות שאר העמים והווייתם מושרשות באדמת ארצם. הם משתלטים על הארץ וכובשים אותה, ובעיבודה ובפיתוחה הם הופכים אותה לבסיס להתפתחות חברתם… תנאי האקלים של הארץ קובעים את ההתפתחות הפיזית, הרוחנית, המוסרית וחברתית של תרבותם.
לפיכך הם הופכים לאליל את מה שהם מחשיבים ככוחות המעצבים את תרבותם… לא כן ישראל.
ישראל יביא לארצו את התרבות הפיזית, הרוחנית, המוסרית והחברתית המעוצבת כבר על ידי ה׳. אַל לו לישראל לשעבד את עצמו ואת חייו הלאומיים אל הארץ; במקום זה הוא צריך לעשות את הארץ משועבדת אליו ואל חיי אומתו כפי שעוצבו על ידי ה׳
...
בעת שאומה זו נולדה, בתוך הסבל הנורא, הכריז ה׳ תחילה: ״ולקחתי אתכם לי לעם״, ורק אחר כך אמר: ״והבאתי אתכם אל הארץ״ (שמות ו, ז-ח).

יתר העמים הם ביסודם ״חלק ארצם״, ואילו ישראל, בזכות מוצאו ועתידו, הוא ״חלק ה׳״.

על פי הרב הירש, פסוקי שירה אלו באים לבטא את ההבדל השורשי בין שאר העמים לעם ישראל, בעוד ששאר העמים מתפתחים ומשתנים בהשפעת ארצם, עם ישראל קיבל את צביונו דווקא מחוץ לגבולות ארצו, מהשפעתו הישירה של א-לוקים, ואת צביון א-לוקי זה שרכש, הוא הביא עימו אל ארצו.

לאחר אלפיים שנות גלות, לאחר ששבנו אל הארץ, יכולים אנו לראות כיצד שירת ‘האזינו’ התקיימה במלואה. ושוב יכולים אנו לשאוב השראה מן הפסוק “כי חלק ה’ עַמו”, ולעצב את עצמנו מחדש בארצנו דרך הקשר האינטימי שלנו עם א-לוקים.

מזכרות מהכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לד׳ בתמוז ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:29
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:32
חיפה
כניסה:
19:33
יציאה:
20:33
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:29

עובדות מעניינות

רחבת הכותל שאנו מכירים כיום מכילה כ-60 אלף מתפללים. הרחבה משמשת מספר צורות של ביטוי קשר לירושלים כבית כנסת הקרוב ביותר לשרידי בית המקדש הראשון והשני, טקסים רשמיים של מדינת ישראל, השבעות מעמדי הקהל ועוד..
אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים “כל בית ישראל” באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
“המשך חשיפת ערש הולדתו, תרבותו ומורשתו של העם היהודי. מפעים ומרגש. יישר כוח!” כך סיכם האלוף (מיל’) אמיר אשל,
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 28, 2022
התרגשנו ללוות אותם בתפילתם המרגשת שריתקה את כלל המתפללים כולם
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 23, 2022
התרגשנו ללוות את שגב רז,לציין הבר המצוה מאחלים הרבה נחת ושלא תדעו עוד צער!
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

חדש – מסלול הגשר הגדול

מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור