כבוד למסורת – פרשת האזינו

מה הקשר בין תשובה, מסורת וברכת הבנים בערב יום הכיפורים? פרשת האזינו מלמדת שהדרך קדימה מתחילה דווקא בחיבור לשורשים ולשרשרת הדורות.
הכותל

פרשת האזינו תשפ"ז

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בימים משמעותיים אלו שבין כסה לעשור, כל אדם החפץ חיים מבקש למצוא את הדרך לתקן את הטעויות של השנה שחלפה, ולבחור את הפעולות הנכונות שיבטיחו לו שנה טובה.

התבוננות בפסוקי הפרשה, הנקראת בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, מגלה בפנינו רעיון עמוק ומבטיח באשר לדרך שבה ניתן להתמודד עם כישלונות. את הרעיון הזה אומר משה רבנו בדברי הפרידה שלו מעם ישראל, ובתוך דבריו הוא אומר:

"הַלְהַשֵּׁם תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ"
(דברים לב ו-ז)

בתחילה מביע משה רבנו את תמיהתו על מי שאינו הולך בדרך התורה והמצוות. הלא זו התנהגות שאין בה היגיון: בורא העולם הוא שיצר את העולם, הוא שברא את האדם והוא שהעניק לו את עצם חייו. כיצד, אפוא, יכול האדם להפנות עורף למי שנתן לו הכול, ולגמול רעה תחת טובה?

בהמשך, משה רבנו נותן עצה מעשית להתמודדות עם הספקות העלולים להטות את האדם מדרך האמת: הבט בהיסטוריה. אל תחשוב שהעולם התחיל איתך. זכור את ימות העולם, התבונן בשנות הדורות, שאל את אביך ושמע מזקניך. מבט רחב על שרשרת הדורות מאפשר לאדם לראות דברים בפרספקטיבה נכונה.

מי שהולך בתלם ואימץ את הדרך שנמסרה לו מאבותיו, הוא נשען על ניסיון החיים של דורות שלמים, על אמונה שנבחנה במשך מאות ואלפי שנים, ועל מסורת שהוכיחה את עצמה. לעומתו, מי שמבקש למחוק את העבר וליצור לעצמו דרך חדשה לחלוטין, עלול לגלות כי ללא שורשים אין גם יכולת אמיתית להבטיח המשכיות.

בעידן המודרני, מה ששייך לדור הקודם נתפס לא פעם כמיושן, לא רלוונטי ולעיתים אף כעול שיש להשתחרר ממנו. אולם כבר חכמי האומות עמדו על כך שהדור המאוחר ניצב על כתפיהם של הדורות שקדמו לו, וכך הם אמרו:

"אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"

בדור של קידמה טכנולוגית עצומה וחדשנות בלתי פוסקת, קל לטעות ולראות את הדורות שקדמו לנו כלא מתורבתים ביחס אלינו. אולם מנקודת המבט היהודית, המבט הנכון שונה לחלוטין. ככל שאנו מתרחקים ממעמד הר סיני, עלינו לזכור את מעלתם של הדורות שקדמו לנו ואת האחריות שלנו לשמר את האוצר הרוחני שנמסר על ידם מדור לדור. וכלשון חז"ל:

"אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא, אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים"
(תלמוד בבלי, שבת קיב, ב)

העובדה שהעולם השתכלל מבחינה חומרית אינה מעידה בהכרח על התקדמות מקבילה במישור הרוחני והאנושי. ייתכן שהאדם המודרני מחזיק בידע רב יותר, בטכנולוגיה מתקדמת יותר ובכלים שלא היו בידי אבותיו, אך אין פירוש הדבר שהוא בהכרח בעל עומק גדול יותר או קרוב יותר אל מקור האמת.

זהו אחד היסודות שמאחורי המושג 'ירידת הדורות': העולם עשוי להתקדם מבחינה חיצונית, ובו בזמן האדם עלול להיחלש מבחינה פנימית. וכפי שאמר אחד החכמים: 'ככל שהעולם מתקדם כך הלב נסוג לאחור'. הדרך לשמור על העומק הרוחני ועל החיבור לפנימיות האדם אינה באמצעות ניתוק מן העבר, אלא דווקא באמצעות הקשר אליו. על כך אמר שלמה המלך:

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"
(משלי א, ח)

אדם המבקש להבטיח לעצמו יציבות חייב לשמור על מוסר אביו ועל תורת אמו. וויתור קטן, התרחקות קלה, או החלשה של עיקרון מסוים, מביאים לכך שבחלוף כמה דורות הכל מתפוגג, ולא נשאר מהמסורת כלום.

זו הסיבה לכך שמנהג ישראל קדושים הוא, שכל אב מברך את בניו ב'ברכת הבנים' בערב יום כיפור, רגע לפני שהולכים לבית הכנסת לתפילת כל נדרי, דקות ספורות לפני רדת היום הקדוש והנורא – יום הכיפורים. האב נעמד, מניח את ידו על ראש בניו ומעביר להם מסר שעובר מדור לדור: הדרך הבטוחה לזכות לשנה טובה ומתוקה אינה מתחילה בחיפוש אחר פתרונות חדשים, אלא בהישענות על היסודות שכבר נמסרו לנו. מי שלומד לכבד את מסורת אבותיו, קל לו יותר לשמור גם את מצוות אלוקיו.

התשובה אינה רק ניסיון לתקן את מה שנעשה בשנה החולפת. היא גם תהליך של שיבה אל הדרך שעליה גדלו אבותינו, אל הקשר עם התורה, עם המסורת ועם בורא העולם.

האדם אינו נדרש להמציא את עצמו מחדש, אלא דווקא להתחבר אל מה שקדם לו ולגלות מחדש את הדרך שכבר נסללה עבורו. לפני שאנו מנסים להיות משהו חדש, כדאי לזכור קודם כל מי אנחנו ומאיפה באנו, ועל ידי כך לשוב אל בורא העולם, ובכך לזכות להיחתם לשנה טובה ומתוקה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ויצא

ירושלים
כניסת שבת:
15:57
צאת שבת:
17:16
תל אביב
כניסת שבת:
16:18
צאת שבת:
17:17
חיפה
כניסת שבת:
16:06
צאת שבת:
17:15
באר שבע
כניסת שבת:
16:20
צאת שבת:
17:18
עובדות מעניינות

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

הנקודה היהודית והסניגוריה שלה – פרשת האזינו
ח' תשרי ה'תשפ"ו
ספטמבר 30, 2025
גם בזמנים של משבר וחושך – הנקודה היהודית הקטנה בלב מתעוררת ומבקשת חיבור לאלוקים; היא מקור לסנגוריה, לאמונה ולתקווה
להכיר בטוב – פרשת האזינו
ג' תשרי ה'תשפ"ד
ספטמבר 18, 2023
משה מוכיח את עם ישראל שאינו מכיר בטובה שא-לוקים העניק לו, וכתוצאה מכך עשוי לחטוא ולעבוד עבודה זרה. משה
העולם שייך לצעירים או דוקא לדור הותיק?
י"א תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 6, 2022
אם נתעמק בשאלה מדוע אנשים רבים מאמינים שהעולם שייך לצעירים, נראה כי זוהי גישה אידאליסטית. הצעירים מייצגים תמיד את
שיר על עם שמעצב את ארצו
ו' תשרי ה'תשפ"ב
ספטמבר 12, 2021
פרשת האזינו – תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבת נקרא בבית הכנסת את שירת 'האזינו', שירה
מסע על כנפי הנשר
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת האזינו תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
רובה של פרשת "האזינו" היא שירה העוסקת בקשר שבין הבורא
התורה המצמיחה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת האזינו תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים רובה של פרשת 'האזינו' הוא שירה, שנאמרה על-ידי
שיר על עם שמעצב את ארצו
ו' תשרי ה'תשפ"ב
ספטמבר 12, 2021
פרשת האזינו – תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבת נקרא בבית הכנסת את שירת 'האזינו', שירה
העולם שייך לצעירים או דוקא לדור הותיק?
י"א תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 6, 2022
אם נתעמק בשאלה מדוע אנשים רבים מאמינים שהעולם שייך לצעירים, נראה כי זוהי גישה אידאליסטית. הצעירים מייצגים תמיד את
מה עושים בסוכות?
י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
תפילות לכותל מ140 מדינות – כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרָא לְכָל הָעַמִּים
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
סתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי זצוק"ל
ט"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 27, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי משתתפת באבלם הכבד של המוני בית ישראל על הסתלקותו של המקובל הגאון רבי שלום בצרי
לשמחה מה זו עושה – שמחת תורה תשפ"ז
י"ז תשרי ה'תשפ"ז
ספטמבר 28, 2026
שמחת תורה איננה רק חגיגה על התורה שכבר למדנו, אלא בעיקר על האפשרות להתחיל מחדש. מבט מעורר השראה על
נשיא בית הנבחרים של ארגנטינה בביקור ותפילה בכותל המערבי
ד' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 19, 2026
במסגרת ביקורו המדיני הראשון מחוץ לארגנטינה מאז כניסתו לתפקיד, הגיע היום (ה') נשיא בית הנבחרים של ארגנטינה מר מרטין
טקס השבעה לחטיבת הנחל
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לחטיבת הנחל ביום חמישי י״א בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (22/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
יום ירושלים תשפ"ו
י"ב אייר ה'תשפ"ו
אפריל 29, 2026
השנה יום ירושלים יוצא ביום שישי ולאור כך החגיגות הקדמו ליום חמישי.
ביקור שר החוץ של אסטוניה
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
פרופ׳ דן בהט מתארח בפודקאסט אחר כותלנו: “הייתה לנו ההרגשה שאנחנו עוסקים בחרדת קודש”
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
נאום בר מצווה לילדי שב"כ
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
בס"ד נאום בר מצווה לילדי שב"כ מיום  כ"ג סיון תשפו 8.6.205 אנחנו עומדים יחד היום מול שריד בית מקדשנו,
עם ספר עתיק ונדיר שהובא במיוחד: קהילת יוצאי אתיופיה ציינו את חג הסיגד 'סגד מהללה'
כ"ט חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 20, 2025
חג הסיגד נחגג הבוקר בכותל באירוע מרגש במיוחד, כשהספר העתיק "האורית" הובא לראשונה לרחבה לקריאת עשרת הדיברות — מחזה
עצרת תפילה בכותל – והריקותי
כ"ד סיון ה'תשפ"ו
יוני 9, 2026
עצרת תפילה בכותל – והריקותי ביום חמישי כ״ו בְּסִיוָן תשפ״ו (11/6/2026) בשעה 22:00–23:00 בכותל המערבי.
חג הסיגד תשפ"ז
כ"ט חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 9, 2026
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ומשרד ירושלים ומסורת ישראל אירחו היום מאות מבני הקהילה
הדרך אל הגאולה – פרשת תולדות
כ"ח חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 8, 2026
מה מלמד אותנו המאבק בין יעקב לעשיו על תפקידנו בעולם? הרב שמואל רבינוביץ על השילוב שבין סור מרע לעשה
הדיבור המרפא – חיי שרה
כ"ב חשון ה'תשפ"ז
נובמבר 2, 2026
איך יכולה מילה טובה לרפא לב כואב? סוד האבן הטובה של אברהם אבינו מלמד על הכוח שבדיבור, בהקשבה ובהארת
בחירות 2026: ראשי המפלגות בתפילה בכותל
ט"ז חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 27, 2026
בחירות 2026 | ראשי המפלגות המתמודדות הגיעו לכותל המערבי לתפילה להצלחתם ולשלומה והצלחתה של מדינת ישראל 🇮🇱

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .