זהירות – אדום לפניך – פרשת תולדות

סיפור הנזיד האדום של עשו מזכיר לנו עד היום כמה קל למכור עתיד שלם בשביל רגע אחד של דחף — והאתגר שלנו? להפוך את האדום שבפנים ל"לבן" של בחירה, איזון ותבונה.
הכותל

פרשת תולדות תשפ"ו 

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת תולדות, אנו פוגשים באחת מהסצנות האנושיות והעמוקות ביותר בתורה – מפגש בין שני אחים, יעקב ועשו, שמגלה עד כמה עוצמתיות יכולות להיות התשוקות הטבועות באדם.

אברהם אבינו נפטר חמש שנים לפני הזמן שנגזר לו, כדי שלא יראה את נכדו עשו פונה לדרך רעה. עשו, כך מתואר, נוהג לבלות את זמנו בציד – עיסוק שמסמל את האדם הפועל מתוך דחף, מתוך תשוקה רגעית.

באותו הזמן יעקב הצדיק, מבשל נזיד עדשים לאביו יצחק, כחלק ממנהג האבלים לאכול מאכל עגול, סמל לכך שהחיים פועלים במחזוריות. לפתע נכנס עשו בסערה אל הבית, רעב ועייף, וכשריח המאכל ממלא את החדר הוא מתפרץ ודורש:

"הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנוכי על כן קרא שמו אדום"
(בראשית כ"ה, ל')

הוא גם כופל את דבריו כדי לחדד את הדחיפות, וכפי שכותב בפירוש החזקוני:

"כן דרך כל אדם לכפול דיבורו כשהוא נחפז לשאול דבר, וזה היה עיף וממהר לאכול"

עשו רואה באותו הרגע רק את עצמו. הוא לא מתחשב באבל המשפחתי או במטרה שלשמה הוכן התבשיל – מה שמעסיק אותו הוא סיפוק מיידי של הרעב. כניעתו לרעב הייתה מוחלטת. תאוות האכילה גברה עליו עד כדי כך, שהתורה מספרת כי בעבור קערת נזיד עדשים חמה הוא הסכים למכור ליעקב את זכות הבכורה — מעמד רוחני בעל משמעות לדורות. מכאן נולד הביטוי המוכר "מכירה בנזיד עדשים", המשמש עד היום לתיאור ויתור על דבר יקר ערך בתמורה לתמורה מיידית וזניחה.

כתוצאה מאותו רגע של חולשה ותשוקה, קיבל עשו את שמו — "אדום" — שם שילווה לא רק אותו, אלא גם את צאצאיו.

כבר קודם לכן מתוארת זיקתו של עשו לצבע האדום:

"ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער"
(בראשית כ"ה, כ"ה)

אך רק עתה, בעקבות מעשהו, הצבע האדום הופך מסימן חיצוני לסמל מהותי — ביטוי לחוסר היכולת לעמוד מול הפיתוי, להתמסרות ליצר. כך נולד השם "בני אדום", כזיכרון נצחי לרגע שבו האדם נכנע לצבע, לרגש, ולתאווה המיידית במקום לבחור ברוח ובתבונה.

רבי שמשון רפאל הירש מסביר שהמילה "הלעיטני" קשורה ל"להט" – לבלוע בלהיטות. לא רק המאכל מושך את עשו, אלא עצם צבעו – האדום. הוא מזכיר לו את דם הציד, את ריגוש המרדף. גם רבינו בחיי והכלי יקר ראו בצבע האדום סמל למזגו של עשו, הקשור לכוכב מאדים – כוכב הדם והמלחמה. בכך ביארו הם, מדוע עשו לא ביקש בפשטות לאכול מנזיד העדשים, אלא שגילה דעתו שלא היה מתאוה אליהם מצד עצמו, כי אם מצד המראה האדום שלהם, ואז נודע באמת שטבעו אדום והוא יושב תחת מזל מאדים.

חז"ל הכירו בכך שלכל אדם יש נטיות מולדות. בתלמוד בבלי נאמר:

"מי שנולד במזל מאדים – יהיה איש שופך דמים. רב אשי אמר: או רופא, או גנב ההורג נפשות, או שוחט, או מוהל"
(שבת קנ"ו ע"א)

רב אשי מלמד אותנו כי הבחירה היא ביד האדם – האם לנתב את האנרגיה שלו לטוב או לרע, האם ישתמש בכח זה למצוות, או לאיסור.

כאן טמון הלקח. המשיכה לצבע האדום – סמל של תאוה, כוח ושליטה – היא טבעית. אך השאלה האמיתית היא מי שולט במי. התרבות המודרנית מרבה לעודד כניעה לדחף – "לחיות את הרגע", "לנסות הכול" – אך התורה מלמדת אחרת: לא לדכא את היצר, אלא לכוון אותו. להפוך את האדום – סמל התאווה – ל"לבן", סמל הטהרה והאיזון.

זהו אתגרו של האדם בכל דור: לא להיכנע לדחף המיידי, אלא לנווט אותו לתכלית נעלה יותר.

תגיות:

, , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסת שבת:
17:18
צאת שבת:
18:34
תל אביב
כניסת שבת:
17:39
צאת שבת:
18:36
חיפה
כניסת שבת:
17:28
צאת שבת:
18:34
באר שבע
כניסת שבת:
17:40
צאת שבת:
18:36

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ד חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 25, 2024
מסע מרתק מפרשת תולדות אל ניגודיות נצחית בין כוח לחמלה, בין עשיו ליעקב, ועד לנבואת הגאולה של עובדיה על
כ"ח חשון ה'תשפ"ד
נובמבר 12, 2023
הפלישתים סותמים את הבאר. שוב ושוב חוזר הדבר על עצמו כאשר הפלישתים סותמים את הבארות של יצחק, או רבים
כ"ח חשון ה'תשפ"ג
נובמבר 22, 2022
רבקה לא קיבלה חינוך שמתאים לאחת האמהות המייסדות של עם ישראל. היא גדלה אצל עובדי עבודה זרה. אחיה היה
כ"ו חשון ה'תשפ"ב
נובמבר 1, 2021
פרשת תולדות-תשפ"ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תולדות תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע אנו פוגשים את בניהם של יצחק
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
תולדות תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבוע שעבר סיימנו לקרוא את קורות חייו של אברהם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תולדות תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבוע שעבר סיימנו לקרוא על חייהם של אברהם
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תולדות תש"פ הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת שעברה קראנו את פרשת 'חיי שרה', שבה
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 01/10/2026
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
כ"ה חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 16, 2025
טקטס השבעה בא"ח גבעתי ביום יום שני ט״ז בְּטֵבֵת תשפ״ו (5/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
בתפילה, שירה, ריקודים והודיה: רבבות השתתפו ברחבת הכותל המערבי לציון 59 שנים לאיחודה ושחרורה של ירושלים
כ"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 14, 2025
חנוכה מלמד אותנו שהכוח האמיתי לא תמיד נראה לעין – לפעמים דווקא האור הנסתר, האמונה והעומק הפנימי הם שמנצחים
ח' סיון ה'תשפ"ו
מאי 24, 2026
טקס השבעה לצנחנים ביום שלישי כ״ה בְּתִשְׁרֵי תשפ״ז (6/10/2026) בשעה 12:00–21:00 בכותל המערבי.
ז' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 29, 2025
טקס השבעה לצנחנים ביום יום רביעי י״ח בְּטֵבֵת תשפ״ו (7/1/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 22, 2025
בעקבות ביקור סגן נשיא ארה"ב בעיר העתיקה, יום חמישי – 23/10/2025, שער יפו ייסגר להולכי רגל ותנועת כלי רכב,
ט' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 26, 2026
ברגע של חיבור עמוק בין עמים ומדינות, הניח שר ההגנה הקרואטי פתק בין אבני הכותל והתפלל לשלום ישראל וקרואטיה
ה' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 22, 2026
טקס השבעה להגנת הגבולות ביום חמישי ו׳ בְּאִיָיר תשפ״ו (23/4/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ח' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 19, 2026
מדוע דווקא הניסיונות הקשים בחיים עשויים להאיר לנו את הדרך? הרב שמואל רבינוביץ חושף בפרשת לך לך את הקשר
ז' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 18, 2026
טקטס השבעה השבעה להגנה אווירית ביום רביעי י״ב בְּאִיָיר תשפ״ז (19/5/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ה' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 16, 2026
לאחר חנוכת שגרירות קולומביה בירושלים: שר החוץ של קולומביה בביקורו בכותל המערבי: "זהו הרגע הנשגב והעמוק ביותר בחיי!"
ג' חשון ה'תשפ"ז
אוקטובר 14, 2026
הסדרי הכניסה הזמניים צפויים להימשך כשלושה חודשים, בהתאם להתקדמות העבודות ולממצאים הארכיאולוגיים שיתגלו במהלך החפירה.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .