פרשת תולדות תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בשבת שעברה קראנו את פרשת 'חיי שרה', שבה מצווה אברהם אבינו את אליעזר עבדו ללכת אל ארץ מולדתו, 'ארם נהריים', הלוא היא הארץ שבין הנהרות הגדולים במרכזו של הסהר הפורה, הפרת והחידקל (שנקראה לאחר מכן ביוונית: 'מסופוטמיה'), וליתר דיוק אל חבל 'חרן' (כיום בגבול טורקיה-סוריה), ולחפש שם אשה עבור יצחק בנו. אברהם מזהיר את אליעזר ומשביע אותו שלא ייקח אשה ליצחק מבנות כנען, אלא אך ורק ממשפחתו שבארצו-מולדתו. ואכן, אליעזר הגיע לחרן ופגש שם את קרובי משפחתו של אברהם, והביא משם לארץ כנען את רבקה שנישאה ליצחק: "ויקח את רבקה, ותהי לו לאשה ויאהבה" (בראשית כד, סז).
בפרשת השבוע 'תולדות', שוב אנו עוסקים באותו נושא. יעקב מקבל מיצחק אביו את הברכות בעורמה, במקום עֵש??יו אחיו הגדול. בתגובה, עשיו הזועם מתכוון לנקום ביעקב ולהרוג אותו. רבקה, המודעת למזימותיו של עשיו בנה, מזהירה את יעקב שיברח אל ארץ מולדתה, חרן שבארם נהריים, שם מתגורר אחיה הגדול ל?ב?ן. ליצחק, שאיננו מודע למזימותיו של עשיו, היא מספרת סיפור אחר, גם הוא אמיתי:
"ותאמר רבקה אל יצחק: קצתי בחיי מפני בנות חת! אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה [-כנשותיו של עשיו], מבנות הארץ, למה לי חיים?!"
(שם כז, מו)
בתגובה קורא יצחק ליעקב ומורה לו:
"לא תיקח אשה מבנות כנען! קום לך פדנה ארם [-אל שדה ארם]… וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אימך"
ובעקבות כך, מוסיף יצחק:
"וא-ל ש-די יברך אותך… ויתן לך את ברכת אברהם, לך ולזרעך איתך…"
(שם כח, א-ד)
ברכת אברהם, מלמד אותנו יצחק, תלויה בטהרת הנישואין. אם מקפידים על נישואין כשרים, זוכים לברכת אברהם. ואכן, העם היהודי לדורותיו, ראה בעיקרון זה את ציפור הנפש של העם היהודי: נישואין עם מי שאיננו יהודי נחשבו לצעד חמור במיוחד. השמירה הקפדנית על נישואין עם יהודים בלבד, תרמה תרומה מכרעת להישרדותו של העם היהודי. באורח פלא, למרות פיזורו של העם היהודי במשך אלפי שנים ברוב ארצות תבל, שמר העם על אמונתו ואורח חייו, ולפיכך שרד ויש בכוחו לשוב אל ארץ אבותיו. מעקב אחר עמים אחרים מהעת העתיקה שלא שרדו והשוואתם מול העם היהודי, מעלה את התובנה ההכרחית, כי עם שלא שמר על טהרת הנישואין והתערב בעמים אחרים, לא הצליח לשמר גם את התרבות הלאומית ואת אורח החיים המסורתי.
יש שרואים באיסור הנישואין עם מי שאיננו יהודי ? גזענות.
זוהי טעות הנובעת מחוסר הבנה. היהדות איננה פוסלת אף אדם ואף גזע. כל אדם מכל גזע יכול להצטרף אל העם היהודי ? אם יקבל עליו את עקרונות האמונה היהודית והמצוות הנובעות ממנה. מעולם לא נפסל אדם מהצטרפות לעם היהודי בגלל צבע עורו או ארץ מוצאו! יתרה מכך: אם נחקור אחר התשתית הרעיונית של רעיון שוויון?הזכויות, לא נמצא את מקורו בהגות היוונית הקלאסית ולא במקורות אחרים שהשפיעו על התפתחות המחשבה המערבית. רעיון שוויון?הזכויות התפתח דווקא מהיהדות, הרואה בכל אדם, – ללא הבדלי מין, גזע או דת ? את מי שנברא ב'צלם א-לוהים'.
יחד עם זאת, היהדות הטמיעה את התובנה החשובה, כי אין דרך לשמור על עקרונות של אמונה ואורח חיים, יחד עם התערות בחברה הדוגלת בעקרונות אחרים. הבדלנות הכרחית כדי לקיים את היהדות; הגאווה וההתנשאות הן מידות מגונות; וגזענות היא פשע שהיהדות איננה סובלת.
