שביעי של פסח ? תשע"ח

גאולה כתהליך
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
היום החותם את שבעת ימי הפסח מכונה "שביעי של פסח". הוא מתייחד מחמשת הימים שלפניו בכך שהוא "יום טוב" - יום חג האסור בעשיית מלאכה כיומו הראשון של חג הפסח. ביום זה נהגו ישראל לקרוא בבתי הכנסת את פרשת "קריעת ים סוף" ואת השירה שנאמרה אחריה, לזכר הנס המופלא שהתרחש בליל החג, בו נקרע הים לפני אבותינו שזה עתה יצאו ממצרים, והם עברו "בתוך הים ? ביבשה", בעוד אדוניהם המצריים שרדפו אחריהם, טבעו במים.
מאורע מיוחד זה של "קריעת ים סוף", מלבד היותו נס גלוי, וחריגה מוחלטת מחוקי הטבע שהראתה לעם כולו את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים ואת רצונו הנחוש להושיע אותם מיד משעבדיהם המצרים, היה גם נקודת מפנה ביחס של העבדים המשוחררים אל מצבם הקיומי.























גאולה כתהליך

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




היום החותם את שבעת ימי הפסח מכונה "שביעי של פסח". הוא מתייחד מחמשת הימים שלפניו בכך שהוא "יום טוב" – יום חג האסור בעשיית מלאכה כיומו הראשון של חג הפסח. ביום זה נהגו ישראל לקרוא בבתי הכנסת את פרשת "קריעת ים סוף" ואת השירה שנאמרה אחריה, לזכר הנס המופלא שהתרחש בליל החג, בו נקרע הים לפני אבותינו שזה עתה יצאו ממצרים, והם עברו "בתוך הים ? ביבשה", בעוד אדוניהם המצריים שרדפו אחריהם, טבעו במים.
מאורע מיוחד זה של "קריעת ים סוף", מלבד היותו נס גלוי, וחריגה מוחלטת מחוקי הטבע שהראתה לעם כולו את יכולתו הבלתי-מוגבלת של אלוהים ואת רצונו הנחוש להושיע אותם מיד משעבדיהם המצרים, היה גם נקודת מפנה ביחס של העבדים המשוחררים אל מצבם הקיומי.

אנו רגילים לחשוב כי הגאולה והיציאה לחירות התרחשו ברגע אחד ומיוחד, הרגע בו יצא העם מתחומה של מצרים והחל לפסוע כעם חופשי לארצו. אך התבוננות בפסוקי התורה מגלה לנו כי השחרור הפנימי מכבלי העבדות לא היה אקט של רגע אחד, אלא תהליך ממושך שלווה בעליות ומורדות, כדרכו של כל תהליך מורכב.
כאשר עמד העם על שפת הים, וגילה את הצבא המצרי הרודף אחריו, התחולל שם איבוד עשתונות. העם בא בטענות קשות אל משה: "מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים?… טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר!" (שמות יד, יא-יב). הייאוש פשה בעם, והתחושה הייתה שכל המאמץ הכביר של היציאה, היה לשווא.
האם הייאוש היה מוצדק? בסיטואציה זו שהתרחשה על שפת הים, יחסי הכוחות בין היהודים והמצרים היו לטובת היהודים. מדוע, אם כן, תקפה אותם בהלה? מדוע הפחד גבר על הרצון לצאת לחופשי?
שאלה זו נשאלה על ידי פרשן המקרא הנודע, רבי אברהם אבן עזרא (פרשן, הוגה ומשורר, טודלה 1089 – לונדון 1164), והוא השיב עליה תשובה שעל פניה נראית פשוטה: העם המשוחרר אכן יצא באופן פיזי ממצרים, אך מבחינה מנטלית הם היו עדיין עבדים. יחסם אל עצמם היה כאל אנשים נחותים משוללי זכויות; את המצרים, אדוניהם-לשעבר, הם ראו עדיין כאדונים ומשעבדים. פתגם מפורסם אומר: "קל יותר להוציא את ישראל מהגלות מלהוציא את הגלות מישראל". אכן, הם כבר יצאו ממצרים, אך תודעתם עדיין לא השתחררה מן העבדות. נפשם עודנה כבולה הייתה במצרים.
תשובה זו מגלה לנו את העיקרון שהגאולה איננה אירוע חד פעמי המתרחש ברגע אחד, אלא תהליך מתמשך של שחרור פנימי מכבלי העבדות. רק לאחר שהעם המשוחרר ראה את האדונים-לשעבר מוטלים מתים על שפת הים, הייתה בהם הרוח המשוחררת המאפשרת לומר שירה לאלוהים על הגאולה ועל הניסים הרבים שליוו אותה.
המילה 'מצרים' מתפרשת בכתבי החסידות כמבטאת 'מיצרים' ? קשיים החונקים את הנשמה ומונעים ממנה מלהתגלות. כולנו זקוקים לגאולה. המיצרים הבאים לידי ביטוי בדרכים שונות, מביאים אותנו לצפות לישועה. האדם הוא חלוש, בודד ומשווע להיגאל. אך עלינו לזכור את המסר של "קריעת ים סוף": הגאולה אינה אקט של רגע בודד. הגאולה היא תהליך מורכב, הכול התקדמות ונסיגה ושוב התקדמות. רק אמונה וביטחון באלוהים המנחה אותנו בכל שלב בחיינו, עשוי להביא אותנו אל תחושת השחרור הפנימי והגאולה השלמה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:06
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:31
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:20
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 1, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
כ״ט באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 15, 2023
רבבות השתתפו הלילה במעמד הסליחות של ערב ראש השנה בכותל המערבי
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
י״א במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 26, 2023
אחרי כ-1000 שנים שעם ישראל יושב בארצו, מגיעים הבבלים מחריבים את ירושלים ומוציאים אותנו לגלות. בעיניהם של הנותרים מן
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 15, 2024
בעקבות ההגבלות שהוטלו על הר מירון השנה צפויים להגיע רבבות למעמדי ההדלקות במוצאי שבת ולטקס 'חלאקה' בכותל
ז׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 25, 2023
התלמוד הבבלי משווה בין שני החורבנות של המקדש הראשון והשני ותוהה על הגורמים לחורבנות אלו:
ה׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 23, 2023
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד
י״ב באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 29, 2023
הבוקר בכותל המערבי: בדיקת תקינות אבני הכותל
י״ט באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 6, 2023
המעמד המרגש נפתח במעגלי ריקודים ע"י אלפי חסידי חב"ד וילדיהם כשאליהם הצטרפו מאות חוגגים מכל החוגים והעדות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 4, 2024
No more articles to load

סיורים בירושלים