פרשת צו תשע"ו

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך ספר 'ויקרא', כך אנו תוהים באיזו מידה הנושאים המדוברים בספר זה רלוונטיים לחייו של האדם החי במאה ה-21.
תהייה זו קיימת, לפעמים בעוצמה רבה, כאשר מבינים את ענייני המקדש והקרבנות כענין ספציפי שאיננו מעשי כאלפיים שנים. אך האמת היא שענייני המקדש והקרבנות מייצגים את התחום הרוחני בחיי האדם. שהרי בזמן שהמקדש קיים, העבודה בו והקרבת הקרבנות היו הפסגה של העבודה הרוחנית של האדם, ואם כן, גם כיום אנו יכולים לעיין בתורה ולהפיק ממנה לקחים לחייו של כל אדם בכל דור.

שגרה מבורכת ? פרשת צו



הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים



ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך ספר 'ויקרא', כך אנו תוהים באיזו מידה הנושאים המדוברים בספר זה רלוונטיים לחייו של האדם החי במאה ה-21.
תהייה זו קיימת, לפעמים בעוצמה רבה, כאשר מבינים את ענייני המקדש והקרבנות כענין ספציפי שאיננו מעשי כאלפיים שנים. אך האמת היא שענייני המקדש והקרבנות מייצגים את התחום הרוחני בחיי האדם. שהרי בזמן שהמקדש קיים, העבודה בו והקרבת הקרבנות היו הפסגה של העבודה הרוחנית של האדם, ואם כן, גם כיום אנו יכולים לעיין בתורה ולהפיק ממנה לקחים לחייו של כל אדם בכל דור.


והנה, בפרשת השבוע אנו מוצאים מסר מעניין אודות יופייה וחשיבותה של השגרה.
חיי האדם מורכבים משיגרה ומאירועים שוברי שיגרה. יש אנשים שהשגרה היא המקום בו הם מרגישים בנוח. "שיגרה מבורכת" קוראים לזה. כאשר העניינים זורמים לפי התוכנית – האדם חי בתחושת ביטחון המשרה עליו רוגע ושלווה.
לעומת זאת יש אנשים שהשגרה משעממת אותם ואת העניין הם מוצאים דווקא באותם רגעים של שבירת שיגרה. אלו הם הרגעים שמעניקים להם טעם ומשמעות לחיי השגרה האפורים. בין אלו לאלו יש כמובן את רוב האנשים שנהנים גם מן השגרה וגם משבירת השגרה.
עבודת הקרבנות בבית המקדש, כמייצגת את החיים הרוחניים של האדם, מלמדת על האיזון הנדרש בין השגרה ובין אירועים חריגים שוברי שיגרה.
כזכור, את הרשימה הבסיסית של הקרבנות השונים קראנו כבר בשבוע שעבר: יש קרבנות שהאדם מביא כרצונו; יש קרבנות שהאדם צריך להביא בעקבות חטא או אירוע מקרי כלשהו; יש קרבנות שמובאים לבית המקדש בחגים ובזמנים מיוחדים.
השבוע אנו קוראים על "קרבן התמיד" – בכל יום יש להקריב בבית המקדש שני קרבנות המכונים "תמיד", אחד בבוקר והשני לקראת ערב. זהו הקרבן המייצג את השגרה שאינה משתנה לעולם. בחול, בשבת, בחגים, ביום כיפור – תמיד יהיה שם ה"תמיד". תמיד יש לקיים את הריטואל הבסיסי.
מדוע? מה כל כך טוב בשגרה ובריטואלים הקבועים?
למען האמת, אם אנו שואלים שאלה זו אנו מניחים שהמעשה כשהוא לעצמו אינו בעל משמעות חשובה, ולכן אנו שואלים מדוע יש לעשות אותו בכל יום. אך ניתן להפוך את המשוואה ולקבוע כי "מעשה מסוים הוא נכון וטוב כל כך, שיש לעשותו מדי יום".
מעבר לכך, כל ריטואל קבוע וכל מעשה שיגרתי מייצג את הרובד הבסיסי של החיים האנושיים. אכילה, שינה, דיבור ? הם ריטואלים שאנו עושים בכל יום ולא שואלים "מדוע". זאת מפני שאנו מבינים כי הבסיס של החיים מורכב מפעולות אלו. קרבן ה"תמיד" מייצג את הרובד הבסיסי של עבודת האלוקים, רובד שעליו אי אפשר לוותר.
גם לאחר חורבן בית המקדש נשארו ריטואלים קבועים. התפילה לדוגמא. יהודים שומרי מצוות נושאים תפילה שלוש פעמים בכל יום: בוקר, צהריים וערב. האם התפילה משעממת? למרבה הפלא, התשובה היא: לא. אנשים שמתבוננים מדי יום במילים שאמרו אתמול ושלשום ובשבוע שעבר ולפני חודש ושנה… מוצאים בכל פעם טעם מחודש במילים העתיקות.


 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת וישלח

ירושלים
כניסה:
15:56
יציאה:
17:16
תל אביב
כניסה:
16:19
יציאה:
17:18
חיפה
כניסה:
16:04
יציאה:
17:15
באר שבע
כניסה:
16:21
יציאה:
17:19

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 3, 2024
ברור כי הסולם כאן אינו פונקציונלי, המשמש ככלי שנועד לסייע לעלות ולרדת מגובה. שכן המלאכים אינם צריכים סולם בכדי
כ״ד במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 25, 2024
מסע מרתק מפרשת תולדות אל ניגודיות נצחית בין כוח לחמלה, בין עשיו ליעקב, ועד לנבואת הגאולה של עובדיה על
י״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 18, 2024
אליעזר עומד מחוץ לעיר על באר המים, לעת ערב, לעת צאת השואבות, וליבו תפילה
ט׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 10, 2024
קרבת אלוקים או הכנסת אורחים? בפרשת וירא, אברהם אבינו מלמד אותנו את סדר העדיפויות של המעשה הטוב.
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ט בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 8, 2024
במהלך התפילה, אמרו פרקי תהילים וסליחות נוכח המצב הקשה, קבלת עול מלכות שמיים, בתחינה לישועת עם ישראל, לשחרור החטופים,
כ׳ בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 1, 2024
מרגש: ביוזמת ״הצעד הבא״, עמותה המסייעת לקטועי גפיים בישראל, אזרחים ולוחמים קטועי גפיים ממלחמת 'חרבות ברזל' הגיעו לכותל המערבי
א׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 11, 2024
מתוך קושי וכאב ניתן לצמוח, לשם כך אנו זקוקים לסוג של עזות להאמין, לראות את העתיד, לפעול להגשמתו, ולא
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 12, 2024
סיפורו המרגש של לירון, על גבורתו הצנועה, שנבעה מנתינה ואהבת החיים, מוכיח שאפשר לבחור באור על פני החושך גם
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 10, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 21/02/2024 משעה 18:00 עד השעה 20:00
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
"וַנצעק אֶל ה' אלוקי אבותינו": לאור המצב הקשה, ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש שבט, תתקיים עצרת תפילה וזעקה
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 8, 2024
לקראת חג חנוכה תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 3, 2024
במסגרת ביקור ההזדהות שלו בישראל, הגיע היום (ג') כוכב ושחקן ההוליווד קווין ספייסי לביקור בכותל המערבי.
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח כפיר ביום חמישי ח׳ בטבת תשפ״ה 09/01/2025 בשעה 15:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט