על חבל דק בין ערכים מתנגשים אחרי מות

פרשת אחרי מות - תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא נושא הדם. דמו של כל יצור, כך אנו לומדים, אסור באכילה.
מצווה ramat bet shemesh משפחת גולדברג

שוב ושוב חוזרת התורה ומדגישה את איסור אכילת הדם, ומציבה אותו ברשימת האיסורים החמורים ביותר שעונשם הוא “כרת”, ובניסוח אחר: אכילת דם היא מעשה המנוגד באופן עקרוני למהות היהדות. כך אנו קוראים בתורה:

“ואיש איש מבית ישראל ומן הֶגֵר הֶג?ר בתוכם אשר יאכל כל דם ? ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה, כי נפש הבשר בדם היא… על כן אמרתי לבני ישראל: כל נפש מכם לא תאכל דם, והֶגֵר הֶג?ר בתוככם לא יאכל דם.”
(ויקרא יז, י-יב)

בשלב זה עוברת התורה למצווה שעליה נעמוד בהמשך דברינו, מצווה שהיא השלכה של איסור אכילת הדם: אדם השוחט חיה או עוף, עליו לשפוך את דם החיה הנשחטת על הארץ ולכסותו בעפר, ושוב חוזרת התורה ומבהירה את האיסור ממנו נובעת מצווה זו:

“כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא, ואומר לבני ישראל: דם כל בשר לא תאכלו, כי נפש כל בשר דמו היא, כל אוכליו ? ייכרת.”
(שם שם, יד)


מדוע אסור לאכול דם?
התורה לא השאירה מקום לספקולציות. שלוש פעמים היא חוזרת ומבהירה כי הדם מייצג את הנפש, ולכן הוא אסור באכילה. טעם זה טעון ביאור. אנו עוסקים בבהמה או חיה שזה עתה נשחטה בכדי לאוכלה. האם לא היה עדיף שלא נהרוג אותה בכלל ונשאיר אותה בחיים?

מה ההיגיון להרוג בהמה ואז לכבדה ולא לאכול את דמה המייצג את הנפש שזה עתה נטלנו ממנה?
התשובה היא, למרבה ההפתעה, חיובית בהחלט: אכן, היה עדיף שלא נהרוג אותה. בדיוק את זה באה התורה ללמד אותנו באמצעות איסור אכילת הדם. הנפש, לא רק של אדם אלא של כל יצור חי, היא יקרה וחשובה, ולכן הריגת בעלי חיים היא דבר בעייתי. מצד שני, האדם זקוק לאכילת בשר כדי להתקיים. גם כיום, אדם צמחוני שאינו אוכל בשר נזקק לתוספי תזונה בכדי להשלים את החסר שנובע מאי-אכילת הבשר.

האם ניתן לאסור אכילת בשר באופן גורף?
הפיתרון שמציעה התורה למצב בעייתי זה, מקורי במיוחד: תאכל בשר, אבל תזכור שאתה עושה מעשה בעייתי. תאכל בשר, אבל את הדם המייצג את הנפש – בשום פנים ואופן אל תאכל.
גם כשאתה הורג בהמה ואוכל את בשרה, אל תשכח שמדובר ביצור חי שנפשו יקרה, חשובה ואהובה. קל וחומר בחייה תתייחס אליה בכבוד.

מעיקרון זה נובעת המצווה שהזכרנו, לשפוך את הדם ולכסותו בעפר. בפעולה סמלית זו אנו “קוברים” את החיה שהרגנו. איננו מתייחסים אליה בזלזול, אין בנו כל אדישות לגורלה ולחייה. להיפך, כשם שאנו מקפידים לקבור אדם מת, כך אנו מקפידים “לקבור” חיה מתה. קבורה סמלית זו נעשית באמצעות כיסוי הדם.
זוהי דרכה המורכבת של התורה. התנגשות בין ערכים היא התמודדות מורכבת שיש להציע לה פתרונות מורכבים וחכמים. כמו שראינו במקרה זה, הריגת בהמה ואכילתה אסור לה שתמחק את החשיבות של חיי הבהמה. בכל פעולה שהאדם עושה, עליו לזכור את עליונותו המוסרית, אל לו לנטוש את ערכיו גם כאשר הוא נאלץ לעשות מעשים המנוגדים להם במידת מה.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת וישלח

ירושלים
כניסה:
15:55
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:18
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:03
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ו׳ באייר ה׳תשפ״ג
אפריל 27, 2023
כאשר האדם קוצר את שדהו, עוצרת אותו התורה טרם סיום הקצירה ומורה לו להשאיר שטח קטן בקצה השדה עבור
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 26, 2022
הגדרות שונות ניתנו למושג ‘קדושה’. מן המפורסמים שבחוקרי מושג זה היה רודולף אוטו, פילוסוף ותאולוג גרמני, אשר כתב ספר
ז׳ באייר ה׳תשפ״א
אפריל 19, 2021
פרשת אחרי מות-קדושים – תשפ”א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כברוב השנים, גם השנה נקרא בשבת
ו׳ באייר ה׳תש״פ
אפריל 30, 2020
פרשת אחרי מות –קדושים – תש”פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת ‘קדושים’ – אחת
כ״ח באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 21, 2023
ממצאים ארכיאולוגים חושפים אותנו לאחת התקופות הקשות ביותר בתולדות העם היהודי.
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 16, 2021
המבנה החדש “בית מורשת הכותל המערבי” שהוקם על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי בסיוע משרדי ממשלה שונים ובתרומת מר
י״ב במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 6, 2022
בואו להיות בין הראשונים לחוות מסע מרגש מהעבר אל העתיד, ולנווט את דרככם חזרה לירושלים!
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 23, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת – ביקור וירטואלי בבית המקדש השני. אתם מוזמנים להצטרף
ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 29, 2023
מעמדי הדלקות נרות חנוכה השנה בכותל המערבי בסימן “הכותל- האור בלב של כולנו” בתפילה לשלום חיילי צה”ל ולשלומם
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 7, 2023
התפילה התקיימה בהשתתפות עשרות מבני משפחות החטופים, ומאות מתפללים מכל רחבי הארץ וגווני החברה הישראלית שבאו לתמוך במשפחות ולהשתתף
י״ב באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 5, 2023
המגילה כולה מורכבת מצירוף “מקרים” מדויק ומכוון בהשגחה אלוקית, מלבד הרגע הזה שבו נדרשה הכרעה של נטילת סיכון למען
י״ט בטבת ה׳תשפ״ג
ינואר 12, 2023
צפו בתמונות ילדי קו לחיים בביקור בכותל המערבי
כ״ב באלול ה׳תשפ״ג
ספטמבר 8, 2023
  כמידי שנה בשנה הגיע הבוקר מר דוד לרון, מנכ”ל דואר ישראל, לרחבת הכותל המערבי ומסר לידי רב הכותל
ד׳ באייר ה׳תשפ״ג
אפריל 25, 2023
מאות מתפללים ומבקרים במעמד אמירת תהילים מרגש לעילוי נשמת הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה לאחר הצפירה
ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 28, 2023
המפגש שמלווה בחשש גדול, מסתיים בשלום. עשיו נפרד מיעקב, כאשר עשיו פונה לאזור אדום שמעברו המזרחי של נהר הירדן,
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 21, 2023
המעמד החל עם כתיבת האותיות בספרי התורה, שנפרסו ברחבת הכותל, כאשר המוני עם ישראל ובני המשפחות נטלו חלק בכתיבת
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 20, 2023
מדוע חכמי המדרש לא רצו “לפרגן” ללבן? על פניו בסיטואציה הזו לבן מתנהג בצורה מושלמת, ומדוע לייחס לו כוונות זדוניות?
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 16, 2023
הבוקר, חמישי ג’ כסלו תשפ”ד, ה- 16.11.2023, הוקראו שמותם של 38 הילדים החטופים אל מול 38 כסאות ריקים לצד
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מסלול הגשר הגדול

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט