הנתונים נטענים…

על חבל דק בין ערכים מתנגשים אחרי מות

פרשת אחרי מות - תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ - רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא נושא הדם. דמו של כל יצור, כך אנו לומדים, אסור באכילה.
מצווה ramat bet shemesh משפחת גולדברג

שוב ושוב חוזרת התורה ומדגישה את איסור אכילת הדם, ומציבה אותו ברשימת האיסורים החמורים ביותר שעונשם הוא "כרת", ובניסוח אחר: אכילת דם היא מעשה המנוגד באופן עקרוני למהות היהדות. כך אנו קוראים בתורה:

"ואיש איש מבית ישראל ומן הֶגֵר הֶג?ר בתוכם אשר יאכל כל דם ? ונתתי פני בנפש האוכלת את הדם והכרתי אותה מקרב עמה, כי נפש הבשר בדם היא… על כן אמרתי לבני ישראל: כל נפש מכם לא תאכל דם, והֶגֵר הֶג?ר בתוככם לא יאכל דם."
(ויקרא יז, י-יב)

בשלב זה עוברת התורה למצווה שעליה נעמוד בהמשך דברינו, מצווה שהיא השלכה של איסור אכילת הדם: אדם השוחט חיה או עוף, עליו לשפוך את דם החיה הנשחטת על הארץ ולכסותו בעפר, ושוב חוזרת התורה ומבהירה את האיסור ממנו נובעת מצווה זו:

"כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא, ואומר לבני ישראל: דם כל בשר לא תאכלו, כי נפש כל בשר דמו היא, כל אוכליו ? ייכרת."
(שם שם, יד)


מדוע אסור לאכול דם?
התורה לא השאירה מקום לספקולציות. שלוש פעמים היא חוזרת ומבהירה כי הדם מייצג את הנפש, ולכן הוא אסור באכילה. טעם זה טעון ביאור. אנו עוסקים בבהמה או חיה שזה עתה נשחטה בכדי לאוכלה. האם לא היה עדיף שלא נהרוג אותה בכלל ונשאיר אותה בחיים?

מה ההיגיון להרוג בהמה ואז לכבדה ולא לאכול את דמה המייצג את הנפש שזה עתה נטלנו ממנה?
התשובה היא, למרבה ההפתעה, חיובית בהחלט: אכן, היה עדיף שלא נהרוג אותה. בדיוק את זה באה התורה ללמד אותנו באמצעות איסור אכילת הדם. הנפש, לא רק של אדם אלא של כל יצור חי, היא יקרה וחשובה, ולכן הריגת בעלי חיים היא דבר בעייתי. מצד שני, האדם זקוק לאכילת בשר כדי להתקיים. גם כיום, אדם צמחוני שאינו אוכל בשר נזקק לתוספי תזונה בכדי להשלים את החסר שנובע מאי-אכילת הבשר.

האם ניתן לאסור אכילת בשר באופן גורף?
הפיתרון שמציעה התורה למצב בעייתי זה, מקורי במיוחד: תאכל בשר, אבל תזכור שאתה עושה מעשה בעייתי. תאכל בשר, אבל את הדם המייצג את הנפש – בשום פנים ואופן אל תאכל.
גם כשאתה הורג בהמה ואוכל את בשרה, אל תשכח שמדובר ביצור חי שנפשו יקרה, חשובה ואהובה. קל וחומר בחייה תתייחס אליה בכבוד.

מעיקרון זה נובעת המצווה שהזכרנו, לשפוך את הדם ולכסותו בעפר. בפעולה סמלית זו אנו "קוברים" את החיה שהרגנו. איננו מתייחסים אליה בזלזול, אין בנו כל אדישות לגורלה ולחייה. להיפך, כשם שאנו מקפידים לקבור אדם מת, כך אנו מקפידים "לקבור" חיה מתה. קבורה סמלית זו נעשית באמצעות כיסוי הדם.
זוהי דרכה המורכבת של התורה. התנגשות בין ערכים היא התמודדות מורכבת שיש להציע לה פתרונות מורכבים וחכמים. כמו שראינו במקרה זה, הריגת בהמה ואכילתה אסור לה שתמחק את החשיבות של חיי הבהמה. בכל פעולה שהאדם עושה, עליו לזכור את עליונותו המוסרית, אל לו לנטוש את ערכיו גם כאשר הוא נאלץ לעשות מעשים המנוגדים להם במידת מה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת במדבר

ירושלים
כניסה:
18:48
יציאה:
20:10
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:12
חיפה
כניסה:
19:01
יציאה:
20:13
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בפרשת אחרי מות–קדושים ובימי ספירת העומר, מתחדדת הקריאה לראות באהבת הזולת לא סיסמה יפה אלא יסוד עמוק בעבודת ה'.
ו' אייר ה'תשפ"ה
מאי 4, 2025
הקדושה ביהדות איננה ניתוק מהעולם – אלא חיים של משמעות, שמחה ונתינה בתוך ההוויה האנושית. כך הופך שולחן האוכל
כ"ח ניסן ה'תשפ"ד
מאי 6, 2024
עלינו לכבד את הזקן כי הוא העליון. זאת משום שלכל אדם זקן יש את מה שאין לאף צעיר
כ"ב ניסן ה'תשפ"ד
אפריל 30, 2024
אם כן, אנו חוזרים אל השאלה: מדוע איסור זה – חמור ומזעזע ככל שיהיה – מופיע ברשימת איסורי גילוי
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אחרי מות-קדושים תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כמו בשבוע שעבר, גם בשבת הנוכחית אנו קוראים שתי
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
אחרי מות קדושים – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות
ו' אייר ה'תש"פ
אפריל 30, 2020
פרשת אחרי מות –קדושים – תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת 'קדושים' – אחת
ז' אייר ה'תשפ"א
אפריל 19, 2021
פרשת אחרי מות-קדושים – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כברוב השנים, גם השנה נקרא בשבת
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
ד' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 21, 2026
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון י׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ו (23/8/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ב' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 19, 2026
בשעה 18:30 תפילת יום העצמאות בשידור חי הציבור מוזמן
ח' שבט ה'תשפ"ו
ינואר 26, 2026
במסגרת המאבק הבינלאומי באנטישמיות: ראש ממשלת אלבניה בביקורו בכותל המערבי – “חוויה ייחודית לעמוד כאן”
ט"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ט' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 29, 2025
בסמיכות לעשרה בטבת: עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
ל' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 22, 2025
בעקבות ביקור סגן נשיא ארה"ב בעיר העתיקה, יום חמישי – 23/10/2025, שער יפו ייסגר להולכי רגל ותנועת כלי רכב,
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
דברים לחנוכת שער חדר ארונות קודש תרומת אהרון פרנקל מיום  י"ג תמוז תשפ"ה 9.7.2025   מכובדיי, משפחת פרנקל היקרה,
כ"ה אייר ה'תשפ"ו
מאי 12, 2026
כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .