קדושים תהיו: כבוד לעומת כוחנות

פרשת אחרי מות-קדושים – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כברוב השנים, גם השנה נקרא בשבת הקרובה שתי פרשיות כאחת – פרשת 'אחרי מות' ופרשת 'קדושים'. פרשת קדושים היא מן הפרשיות הגדושות במצוות ובהנחיות כיצד לנהוג בכל מעגלי חיינו: האינטימיים, החברתיים והפולחניים.
דגל ישראל

הציווי העוטף את הפרשה ומלווה אותה לאורך הדרך הוא: "קדושים תהיו!" פרשנויות רבות נאמרו במצווה זו, ובהקשרה אל המצוות שנאמרו בפרשה. אחת המשמעויות הידועות יותר למושג "קדושה", הינה: שגב ורוממות. א-לוקים מצווה אותנו להפוך עצמנו לבני אדם נעלים ונשגבים יותר, ומתוך מבט זה של שגב לברור את התנהלותנו בחברה, כמו גם בחיינו האישיים.

בין השאר, אנו קוראים קטע העוסק בקדושת הפולחן, בהימנעות ממעשים האופייניים לפולחן אלילי ובהתרחקות ממעשי כישוף:

לא תאכלו על הדם, לא תנחשו, ולא תעוננו. לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך. ושרט לנפש לא תיתנו בבשרכם, וכתובת קעקע לא תיתנו בכם, אני ה'. אל תחלל את בתך להזנותה… את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, אני ה'. אל תפנו אל האובות ואל היידעונים, אל תבקשו לטומאה בהם…
 (ויקרא יט, כו-לא)

הקטע מסתיים בפסוק נוסף, שלכאורה נראה כסוטה מן העניין המדובר בתחילת הקטע:

מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן, ויראת מא-לוקיך, אני ה'.
(שם שם, לב)

בפסוק זה אנו מצווים לקום בפני המבוגרים שבינינו, לכבד אותם וליראה את א-לוקים. מהבטה ראשונית, מצוות אלו עניין אחר הן, ואינן קשורות למצוות שנאמרו לפניהן, שכן מה עניין איסור גילוח צידי הראש ושריטת הגוף על מת – מעשים הנהוגים בקרב עובדי אלילים,

לקימה מפני שיבה? ומה עניין האיסורים להתרחק ממעשים שיש בהם כישוף – כגון ניחוש והעלאה באוב לנתינת כבוד לזקנים?

אולם מתוך שנעמיק להתבונן במצוות אלו, נמצא כי הינן שזורות זו בזו. כיצד?
האמונה האלילית שהייתה רווחת לפני אלפי שנים, הייתה מעריצה ומקדשת את הכוח. עובד האלילים היה שואף להתקרב אל האלים, ולשאוב מכוחם, שכן – על פי אמונתו – בידם מצויה השליטה על הכוחות השונים ביקום. מסיבה זו, עובד האלילים היה נוטה לעסוק בכישוף ובידיעת העתידות, על מנת לשלוט בכוחות היקום, ולנבא את גורלו ככל שיוכל.

בתרבותם של עובדי האלילים אפוא, לא היה כל מקום לנתינת כבוד לזקן, אלא רק להערצת הכוח. במידה והאדם המבוגר היה לוחם דגול בצעירותו, היה מקום להעריץ אותו בעבור הישגיו וגבורתו; אולם אדם מבוגר שלא צבר הישגים בצעירותו היה נחשב להתגלמות החולשה, ובשל כך גם מושא לביזיון.

לעומת זאת, התורה מצווה אותנו להבדיל את עצמנו מדרכי עובדי האלילים, ולחיות חיים שיש בהם שגב, רוממות וקדושה. את הקדושה הזו אנו יכולים לגלות כבר בתיאור בריאת האדם, בפרשת בראשית: "ויברא א-לוקים את האדם בצלמו, בצלם א-לוקים ברא אותו" (בראשית א, כז). מעשה בריאת האדם בצלם אלוקים אינו תיאור דרמטי של בריאת האדם בלבד, אלא תיאור שיש בו בכדי להשפיע על תודעת הקיום של האדם באשר הוא. הכרת אדם כמי שנברא בצלמו של א-לוקים מחייבת אותו לנהוג כישות נשגבת, וכמו כן לנהוג בזולתו כאל ישות נשגבת. הכרה זו, היא שמביאה אל התודעה והתרבות את המושג "כבוד האדם". האדם מכבד את זולתו, מפני שהוא מזהה בו ניצוץ של אלוקות. האמונה שלכל אדם באשר הוא מגיעים החירות והכבוד האישיים, והאמונה בקדושת החיים, נובעות מכך שאנו מזהים בכל אדם ניצוץ א-לוקי.

אם כך, המצווה להבדיל עצמנו מדרכי עובדי האלילים והמצווה לתת כבוד למבוגרים נובעות האחת מתוך השנייה. התורה מצווה אותנו להבדיל את עצמנו מתרבות הכוח, ולקרב את עצמנו אל תרבות הכבוד והקדושה, ומתוך כך נובע הציווי "מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן". רגש הכבוד הטבעי שאנו רוחשים לזקן, מגיע מכך שקדושת החיים שבו מרובה, שכן הוא חי בעולם שנים רבות.

בפרשתנו האדם נדרש לא רק לנהוג בדרכים מתוקנות יותר, אלא לפתח את תרבות הקדושה ואת רגש הכבוד, ובכך יהפוך בעצמו לנעלה יותר, ל"קדוש".

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
מאי 6, 2024
עלינו לכבד את הזקן כי הוא העליון. זאת משום שלכל אדם זקן יש את מה שאין לאף צעיר
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
אם כן, אנו חוזרים אל השאלה: מדוע איסור זה – חמור ומזעזע ככל שיהיה – מופיע ברשימת איסורי גילוי
ו׳ באייר ה׳תשפ״ג
אפריל 27, 2023
כאשר האדם קוצר את שדהו, עוצרת אותו התורה טרם סיום הקצירה ומורה לו להשאיר שטח קטן בקצה השדה עבור
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 26, 2022
הגדרות שונות ניתנו למושג 'קדושה'. מן המפורסמים שבחוקרי מושג זה היה רודולף אוטו, פילוסוף ותאולוג גרמני, אשר כתב ספר
כ״ה בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 4, 2024
במהלך הביקור התפללה לצד אבני הכותל המערבי, סיירה במנהרות הכותל, וחתמה בספר האורחים, והדליקה נר לזכרם של הנרצחים הי"ד
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 16, 2023
הבוקר, חמישי ג' כסלו תשפ"ד, ה- 16.11.2023, הוקראו שמותם של 38 הילדים החטופים אל מול 38 כסאות ריקים לצד
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
החנטה היא שלב ראשוני של צמיחת הפירות. רוב הפירות מגיעים לשלב ההבשלה במהלך הקיץ. מעניין להתבונן בקביעת התאריך דווקא
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
חיילים שנפצעו הגיעו להודות על הנס ולהדליק נרות נשמה. במהלך המעמד התקיימה אמירת קדיש ע"י אב שכול ותפילת "אל
י׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 22, 2023
עם ישראל נדרש אז לתעצומות נפש אדירות. למרות הבכי וההספד על נהרות בבל – זכרנו את ציון, את מקור
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
לאחר מעל 120 ימי לחימה ברצועת עזה הגיעו חיילי גבעתי לבוקר הפוגה והעצמה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 28, 2024
אבידה גדולה היא לעם היהודי! פעולותיו יעמדו לעד וזכרו הטוב לא ישכח. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
ז׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 11, 2024
בעקבות הנפילה, הנחשבת לחריגה מאוד בכותל המערבי, המתחם בו נפלה האבן, גודר. האירוע נבדק אין חשש לביטחון המתפללים ברחבת
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
הבוקר (ב') הגיעו לרחבת הכותל המערבי חיילים ולוחמים יוצאי גדס"ר גולני מגדוד 224 בחטיבה 2 אשר נטלו חלק בתמרון
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
מה ענין הנסיון? השם יתברך יודע הכל, למה צריך לנסות את אברהם אבינו?
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 4, 2024
בכתביו ההלכתיים התייחס הרב עובדיה יוסף למנהגי התפילה ולתחושת ההתעוררות וההתרגשות בכותל המערבי:
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט