קדושים תהיו: כבוד לעומת כוחנות

פרשת אחרי מות-קדושים – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כברוב השנים, גם השנה נקרא בשבת הקרובה שתי פרשיות כאחת – פרשת 'אחרי מות' ופרשת 'קדושים'. פרשת קדושים היא מן הפרשיות הגדושות במצוות ובהנחיות כיצד לנהוג בכל מעגלי חיינו: האינטימיים, החברתיים והפולחניים.
דגל ישראל

הציווי העוטף את הפרשה ומלווה אותה לאורך הדרך הוא: “קדושים תהיו!” פרשנויות רבות נאמרו במצווה זו, ובהקשרה אל המצוות שנאמרו בפרשה. אחת המשמעויות הידועות יותר למושג “קדושה”, הינה: שגב ורוממות. א-לוקים מצווה אותנו להפוך עצמנו לבני אדם נעלים ונשגבים יותר, ומתוך מבט זה של שגב לברור את התנהלותנו בחברה, כמו גם בחיינו האישיים.

בין השאר, אנו קוראים קטע העוסק בקדושת הפולחן, בהימנעות ממעשים האופייניים לפולחן אלילי ובהתרחקות ממעשי כישוף:

לא תאכלו על הדם, לא תנחשו, ולא תעוננו. לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית את פאת זקנך. ושרט לנפש לא תיתנו בבשרכם, וכתובת קעקע לא תיתנו בכם, אני ה’. אל תחלל את בתך להזנותה… את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, אני ה’. אל תפנו אל האובות ואל היידעונים, אל תבקשו לטומאה בהם…
 (ויקרא יט, כו-לא)

הקטע מסתיים בפסוק נוסף, שלכאורה נראה כסוטה מן העניין המדובר בתחילת הקטע:

מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן, ויראת מא-לוקיך, אני ה’.
(שם שם, לב)

בפסוק זה אנו מצווים לקום בפני המבוגרים שבינינו, לכבד אותם וליראה את א-לוקים. מהבטה ראשונית, מצוות אלו עניין אחר הן, ואינן קשורות למצוות שנאמרו לפניהן, שכן מה עניין איסור גילוח צידי הראש ושריטת הגוף על מת – מעשים הנהוגים בקרב עובדי אלילים,

לקימה מפני שיבה? ומה עניין האיסורים להתרחק ממעשים שיש בהם כישוף – כגון ניחוש והעלאה באוב לנתינת כבוד לזקנים?

אולם מתוך שנעמיק להתבונן במצוות אלו, נמצא כי הינן שזורות זו בזו. כיצד?
האמונה האלילית שהייתה רווחת לפני אלפי שנים, הייתה מעריצה ומקדשת את הכוח. עובד האלילים היה שואף להתקרב אל האלים, ולשאוב מכוחם, שכן – על פי אמונתו – בידם מצויה השליטה על הכוחות השונים ביקום. מסיבה זו, עובד האלילים היה נוטה לעסוק בכישוף ובידיעת העתידות, על מנת לשלוט בכוחות היקום, ולנבא את גורלו ככל שיוכל.

בתרבותם של עובדי האלילים אפוא, לא היה כל מקום לנתינת כבוד לזקן, אלא רק להערצת הכוח. במידה והאדם המבוגר היה לוחם דגול בצעירותו, היה מקום להעריץ אותו בעבור הישגיו וגבורתו; אולם אדם מבוגר שלא צבר הישגים בצעירותו היה נחשב להתגלמות החולשה, ובשל כך גם מושא לביזיון.

לעומת זאת, התורה מצווה אותנו להבדיל את עצמנו מדרכי עובדי האלילים, ולחיות חיים שיש בהם שגב, רוממות וקדושה. את הקדושה הזו אנו יכולים לגלות כבר בתיאור בריאת האדם, בפרשת בראשית: “ויברא א-לוקים את האדם בצלמו, בצלם א-לוקים ברא אותו” (בראשית א, כז). מעשה בריאת האדם בצלם אלוקים אינו תיאור דרמטי של בריאת האדם בלבד, אלא תיאור שיש בו בכדי להשפיע על תודעת הקיום של האדם באשר הוא. הכרת אדם כמי שנברא בצלמו של א-לוקים מחייבת אותו לנהוג כישות נשגבת, וכמו כן לנהוג בזולתו כאל ישות נשגבת. הכרה זו, היא שמביאה אל התודעה והתרבות את המושג “כבוד האדם”. האדם מכבד את זולתו, מפני שהוא מזהה בו ניצוץ של אלוקות. האמונה שלכל אדם באשר הוא מגיעים החירות והכבוד האישיים, והאמונה בקדושת החיים, נובעות מכך שאנו מזהים בכל אדם ניצוץ א-לוקי.

אם כך, המצווה להבדיל עצמנו מדרכי עובדי האלילים והמצווה לתת כבוד למבוגרים נובעות האחת מתוך השנייה. התורה מצווה אותנו להבדיל את עצמנו מתרבות הכוח, ולקרב את עצמנו אל תרבות הכבוד והקדושה, ומתוך כך נובע הציווי “מפני שיבה תקום, והדרת פני זקן”. רגש הכבוד הטבעי שאנו רוחשים לזקן, מגיע מכך שקדושת החיים שבו מרובה, שכן הוא חי בעולם שנים רבות.

בפרשתנו האדם נדרש לא רק לנהוג בדרכים מתוקנות יותר, אלא לפתח את תרבות הקדושה ואת רגש הכבוד, ובכך יהפוך בעצמו לנעלה יותר, ל”קדוש”.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת וישלח

ירושלים
כניסה:
15:55
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:18
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:03
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ו׳ באייר ה׳תשפ״ג
אפריל 27, 2023
כאשר האדם קוצר את שדהו, עוצרת אותו התורה טרם סיום הקצירה ומורה לו להשאיר שטח קטן בקצה השדה עבור
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 26, 2022
הגדרות שונות ניתנו למושג ‘קדושה’. מן המפורסמים שבחוקרי מושג זה היה רודולף אוטו, פילוסוף ותאולוג גרמני, אשר כתב ספר
ו׳ באייר ה׳תש״פ
אפריל 30, 2020
פרשת אחרי מות –קדושים – תש”פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת ‘קדושים’ – אחת
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
אחרי מות קדושים – תשע”ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות
כ״ח באדר ה׳תשפ״ג
מרץ 21, 2023
ממצאים ארכיאולוגים חושפים אותנו לאחת התקופות הקשות ביותר בתולדות העם היהודי.
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ב
נובמבר 16, 2021
המבנה החדש “בית מורשת הכותל המערבי” שהוקם על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי בסיוע משרדי ממשלה שונים ובתרומת מר
י״ב במרחשון ה׳תשפ״ג
נובמבר 6, 2022
בואו להיות בין הראשונים לחוות מסע מרגש מהעבר אל העתיד, ולנווט את דרככם חזרה לירושלים!
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 23, 2022
הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת – ביקור וירטואלי בבית המקדש השני. אתם מוזמנים להצטרף
ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 29, 2023
מעמדי הדלקות נרות חנוכה השנה בכותל המערבי בסימן “הכותל- האור בלב של כולנו” בתפילה לשלום חיילי צה”ל ולשלומם
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
אחרי חודשים רבים של אובדן דרך של ויכוח רעיוני, שהתדרדר למאבק קשה בין אחים, הפגישו אותנו הימים המרים האלה עם סוד האחדות, סודו של העם היהודי, במלוא עוצמתו
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
י״א בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 2, 2023
מעמד ברכת הכהנים תתקיים ביום ראשון 09/04/2023 יום רביעי של פסח ג’ דחול המועד
ג׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 18, 2023
היום יום חמישי ד’ חשוון 19.10.23 ברחבת הכותל המערבי בשעה 17:30
ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 21, 2023
אשרי יושבי ביתך אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה‘ אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָודִ.
ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 28, 2023
המפגש שמלווה בחשש גדול, מסתיים בשלום. עשיו נפרד מיעקב, כאשר עשיו פונה לאזור אדום שמעברו המזרחי של נהר הירדן,
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 21, 2023
המעמד החל עם כתיבת האותיות בספרי התורה, שנפרסו ברחבת הכותל, כאשר המוני עם ישראל ובני המשפחות נטלו חלק בכתיבת
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 20, 2023
מדוע חכמי המדרש לא רצו “לפרגן” ללבן? על פניו בסיטואציה הזו לבן מתנהג בצורה מושלמת, ומדוע לייחס לו כוונות זדוניות?
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 16, 2023
הבוקר, חמישי ג’ כסלו תשפ”ד, ה- 16.11.2023, הוקראו שמותם של 38 הילדים החטופים אל מול 38 כסאות ריקים לצד
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מבט אל העבר

חדש – מסלול הגשר הגדול

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט