שותפות, אמונה וענווה

ffc ee bd ab fbfbdda

פרשת אחרי מות –קדושים – תש"פ

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת 'קדושים' – אחת משתי הפרשיות הנקראות בשבת זו 'אחרי מות – קדושים' – אנו קוראים על מצוות "ערלה":

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם עורלתו את פריו, שלוש שנים… לא ייאכל"
(ויקרא יט, כג)

מצווה זו הנוהגת בארץ ישראל, מכוונת ללמד את האדם ענווה ולשמש תזכורת באשר לבעלים האמיתיים של היבול – א-לוקים, בורא העולם. לשם כך נדרש נוטע העץ להמתין שלוש שנים עד שיותר לו לאכול מפירות העץ. אך חכמים ראו את תחילת הפסוק כעומדת גם לעצמה: "וכי תבואו אל הארץ – ונטעתם כל עץ מאכל", וכך אמרו במדרש:

"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה [=את ארץ ישראל] מלאה כל טוב, לא תאמרו 'נשב ולא ניטע'! אלא הוו זהירים בנטיעות, שנאמר 'ונטעתם כל עץ מאכל' – כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם 'אני זקן, כמה שנים אני חי? מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת' "
(מדרש תנחומא לפרשת קדושים, סימן ח)

אם אנו קוראים היטב את הכותרת של הפרשה "קדושים תהיו", אנו מבינים כי המסר החד בשבח העמל והמלאכה איננו קל-ערך. אך כאשר אנו נזכרים בנימוק לציווי "קדושים תהיו" – "כי קדוש אני ה' א-לוקיכם", אנו עשויים לתמוה: האומנם ערך המלאכה משמעותי כל-כך עד שהוא יוצר השוואה בין האדם לא-לוקים?

את פשר הערך המשמעותי שניתן למלאכה ביהדות, נוכל למצוא בביטוי של חכמינו ז"ל ביחס לאדם העושה כמה מן המצוות: "כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". בידי האדם נתונה הבחירה האם להיות פאסיבי, וליהנות מן העולם כאורח; או להיות אקטיבי, לפעול וליצור, לקדם את העולם כשותף של א-לוקים. ההבדל העיקרי בין אורח לשותף ניכר בתחום האחריות. לאורח אין אחריות על הנעשה, ואם האווירה נעשית עכורה הוא יכול לפרוש וללכת לביתו; אך השותף איננו יכול לעשות זאת. הוא אחראי על הנעשה, ואם משהו דרוש תיקון עליו להתאמץ לשפר את המצב.

מעניין לגלות כי גם בתיאור האידילי ביותר שאנו מכירים בתורה, 'סיפור האדם בגן עדן', גם שם האדם לא היה נטול משימות. הוטל עליו "לעובדה ולשומרה" (בראשית ב, טו). אפילו בתיאור הנבואי-עתידי שמתאר לנו ישעיהו, אין מדובר על עולם שהבטלה שוררת בו, אלא "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות; לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד). העמים לא יילחמו זה בזה וימאסו בכלי הנשק. ומה יעשו בכלי הנשק המיותרים? יהפכו אותם לכלי עבודה: איתים ומזמרות.

ההזמנה של א-לוקים את האדם להיות "שותף במעשה בראשית", משמעה שהאחריות מוטלת במידה רבה על האדם, אך לא עליו לבדו. כשם שטעות היא לחמוק מן האחריות האנושית לתיקון העולם, כך עלול האדם – ובקלות יחסית, לאור הצלחתו הטכנולוגית המסחררת – לשכוח את משמעות קיומו של השותף הראשון: א-לוקים.

למעשה, כאשר אנו חושבים על כך, האדם נדרש ליטול אחריות אך לא לשכוח את מגבלותיו. אין אדם שיכול להבטיח הצלחה למאמציו. האדם יכול ונקרא לתרום מיכולותיו, מכישוריו ומחוכמתו, אך ההצלחה אינה מובטחת לו. הצלחה של כל יצירה, השקעה, סטארט-אפ או פיתוח טכנולוגי, תלוייה בגורמים רבים שהאדם איננו שולט בהם. זהו מקומה של האמונה, של התפילה ושל הענווה שהיהדות מחנכת אליהם.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תצוה

ירושלים
כניסה:
16:51
יציאה:
18:09
תל אביב
כניסה:
17:15
יציאה:
18:11
חיפה
כניסה:
17:01
יציאה:
18:09
באר שבע
כניסה:
17:15
יציאה:
18:11

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ו׳ באייר ה׳תשפ״ג
אפריל 27, 2023
כאשר האדם קוצר את שדהו, עוצרת אותו התורה טרם סיום הקצירה ומורה לו להשאיר שטח קטן בקצה השדה עבור
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ב
אפריל 26, 2022
הגדרות שונות ניתנו למושג 'קדושה'. מן המפורסמים שבחוקרי מושג זה היה רודולף אוטו, פילוסוף ותאולוג גרמני, אשר כתב ספר
ז׳ באייר ה׳תשפ״א
אפריל 19, 2021
פרשת אחרי מות-קדושים – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כברוב השנים, גם השנה נקרא בשבת
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
אחרי מות קדושים – תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות
It seems we can't find what you're looking for.
י״ג באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 22, 2024
"הכותל הוא המקום הכי מתאים להודות על החיים" כך הגיבו הפצועים שנפגעו בלחימה בעזה בביקור מיוחד
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון, אשר עובדים סביב השעון מאז תחילת המלחמה בהנצחה, קבורה ואזכרה לכל חללי צה"ל
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
לאחר מעל 120 ימי לחימה ברצועת עזה הגיעו חיילי גבעתי לבוקר הפוגה והעצמה
ג׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 12, 2024
הלוחמים הגיעו ליום חינוך ומסורת, והפוגה בכותל המערבי, בכדי לשאוב כוחות מהשורשים והמקורות של העם היהודי, ולהתרענן להמשך הלחימה.
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 16, 2023
שוטרי משטרת ישראל ששמעו על כך, התגייסו מיד לעזור לשמח את חתן בר המצווה ומשפחת
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
כ״ח באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 15, 2023
השבעת בא"ח צנחנים בתאריך 07/02/2024 בין השעות  18:30 עד לשעה 20:00
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ג
אפריל 16, 2023
הגיעו הבוקר לכותל המערבי במסגרת פרויקט ‘אמבולנס המשאלות’ אברהם רפאל עידאן ואהרון חיים קליבנר – ניצולי שואה, לתפילה וסיור
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
הטקס התקיים בתאריך יום ד 21/02/2024 18:00-20:00‎
י״ב באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 21, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 20, 2024
טקס השבעת למשמר הגבול תתקיים בתאריך יום ג 20/02/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00 ‎
י׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 19, 2024
בין פרטי בגדיו של הכוהן הגדול, ישנן מספר אבנים יקרות המשובצות בבגדים. על חזהו של הכוהן מונח ה'חושן', מדוע
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

חדש – מסלול הגשר הגדול

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .