אחרי מות קדושים – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בשבת הקרובה נקרא שתי פרשיות הנקראות ברוב השנים יחד: 'אחרי מות' ו'קדושים'. צירוף שתי הפרשיות נובע מתוכנן הקרוב זה לזה, כשפרשת קדושים' בחלקה מהווה המשך ישיר לפרשת 'אחרי מות'. כך, לדוגמא, העונש על מעשי 'גילוי עריות' נכתב בפרשת קדושים, כאשר האזהרות על מעשים אלו נכתבו בפרשת 'אחרי מות'.
בתחילתה של רשימת האיסורים על גילוי עריות ? יחסים אינטימיים בתוך המשפחה ? מופיע הפסוק הבא המכוון אותנו אל ההבנה הנכונה של מצוות התורה בכלל, ושל איסורי העריות בפרט:
בתחילתה של רשימת האיסורים על גילוי עריות ? יחסים אינטימיים בתוך המשפחה ? מופיע הפסוק הבא המכוון אותנו אל ההבנה הנכונה של מצוות התורה בכלל, ושל איסורי העריות בפרט:
"ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותה האדם וחי בהם."
(ויקרא יח, ה)
התורה איננה מערכת של טקסים תרבותיים ושל ריטואלים דתיים, אלא היא תורת חיים. תורה המבקשת לכוון את האדם אל חיים נעלים, חיים בעלי משמעות, חיים שיש בהם תוכן עמוק ועשיר. באמצעות קיום מצוות התורה, הופך האדם ל'חי' במובן המלא של המושג.
חכמים הסיקו מפסוק זה, כי מצב של סכנה לחיי האדם המכונה 'פיקוח נפש', דוחה את כל מצוות התורה (למעט שלוש עבירות חמורות: עבודה זרה, גילוי עריות ורצח). אדם הנמצא בסכנה, או אפילו אם קיים חשש לסכנת חיים, חובה עליו לחלל שבת, לאכול ביום הכיפורים וכן הלאה. אין זו הלכה מקילה של זרם מסוים ביהדות, אלא קונצנזוס הלכתי שאין עליו חולק. לדוגמא, גדולי הרבנים טורחים בערב יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בשנה, להאיץ בחולים לאכול ביום הכיפורים.
אחד מן האיסורים של גילוי עריות, הוא האיסור על נשיאת שתי אחיות: "ואישה אל אחותה לא תיקח לצרור". (שם שם, יח). אסור לאדם לשאת שתי אחיות בחייהן (ואילו אדם שאשתו נפטרה, מותר לשאת את אחותה).
בתרבויות קדומות, נשיאת שתי נשים היה נוהג רווח. התורה, אף שאינה מעודדת צורת חיים זו, אינה אוסרת על כך במפגיע. רק לפני כאלף שנים נאסרה פוליגמיה באופן רשמי על ידי גדול החכמים בגרמניה באותה תקופה, רבינו גרשום המכונה "מאור הגולה". אך הדברים אמורים רק לגבי נשים זרות זו לזו. אם שתי הנשים הן אחיות, הדבר נאסר באיסור חמור ביותר.
בתרבויות קדומות, נשיאת שתי נשים היה נוהג רווח. התורה, אף שאינה מעודדת צורת חיים זו, אינה אוסרת על כך במפגיע. רק לפני כאלף שנים נאסרה פוליגמיה באופן רשמי על ידי גדול החכמים בגרמניה באותה תקופה, רבינו גרשום המכונה "מאור הגולה". אך הדברים אמורים רק לגבי נשים זרות זו לזו. אם שתי הנשים הן אחיות, הדבר נאסר באיסור חמור ביותר.
מהו טעמו של איסור זה?
כאשר אנו מדקדקים בכתובים, במקרים רבים אנו עשויים לגלות שהתורה רומזת לטעמי המצוות במילים קצרות. גם במקרה זה, מילה אחת "לצרור", מאירה את עינינו. כאשר גבר ואישה נישאים זה לזו, הנישואין הם אקט אישי-אינדיבידואלי המופנה מאישיות ספציפית כלפי אישיות ספציפית. הנכונות להתחייב לחיים משותפים, מהווה יחס של אהבה משותפת בין בני הזוג, ולכן מכונים החתן והכלה בברכות הנישואין "רעים האהובים". לעומת זאת, כאשר גבר נושא שתי אחיות, הוא איננו מביע את אהבתו כלפי אף אחת מהן; הוא נישא עם משפחתן, ולא איתן.
"לצרור" ? פירושו שבמקום שהאישה תהיה אישיות העומדת לעצמה, נבחרת מתוך אהבה על ידי בן זוגה, היא הופכת לפרט ב"עסקת חבילה", לחלק מתוך צרור. כביכול, גבר הנושא שתי אחיות, אינו נוטל את אשתו בידו ומוביל אותה אל תחת החופה, אלא נוטל שק גדול וצורר בתוכו שתי נשים נטולות זהות… לא כך נראים הנישואין בעיני היהדות. הזוגיות, כפי שהיא מתוארת בתורה, היא: "יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד).
אכן, התורה "תורת חיים" היא. תורה המכוונת אותנו כיצד לחיות, כיצד לעצב את החיים באופן הראוי ביותר, אם זה במעשים המכוונים כלפי אלוהים ואם זה במעשים המכוונים כלפי האדם ? בזוגיות, בחינוך בילדים, בכיבוד ההורים וביחסי חברה תקינים.
כאשר אנו מדקדקים בכתובים, במקרים רבים אנו עשויים לגלות שהתורה רומזת לטעמי המצוות במילים קצרות. גם במקרה זה, מילה אחת "לצרור", מאירה את עינינו. כאשר גבר ואישה נישאים זה לזו, הנישואין הם אקט אישי-אינדיבידואלי המופנה מאישיות ספציפית כלפי אישיות ספציפית. הנכונות להתחייב לחיים משותפים, מהווה יחס של אהבה משותפת בין בני הזוג, ולכן מכונים החתן והכלה בברכות הנישואין "רעים האהובים". לעומת זאת, כאשר גבר נושא שתי אחיות, הוא איננו מביע את אהבתו כלפי אף אחת מהן; הוא נישא עם משפחתן, ולא איתן.
"לצרור" ? פירושו שבמקום שהאישה תהיה אישיות העומדת לעצמה, נבחרת מתוך אהבה על ידי בן זוגה, היא הופכת לפרט ב"עסקת חבילה", לחלק מתוך צרור. כביכול, גבר הנושא שתי אחיות, אינו נוטל את אשתו בידו ומוביל אותה אל תחת החופה, אלא נוטל שק גדול וצורר בתוכו שתי נשים נטולות זהות… לא כך נראים הנישואין בעיני היהדות. הזוגיות, כפי שהיא מתוארת בתורה, היא: "יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד).
אכן, התורה "תורת חיים" היא. תורה המכוונת אותנו כיצד לחיות, כיצד לעצב את החיים באופן הראוי ביותר, אם זה במעשים המכוונים כלפי אלוהים ואם זה במעשים המכוונים כלפי האדם ? בזוגיות, בחינוך בילדים, בכיבוד ההורים וביחסי חברה תקינים.
