חג פסח ? תשע"ח

נאמנות ורגישות
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג ? ליל הסדר ? אכילת המצה היא חובה מן התורה.























נאמנות ורגישות

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג ? ליל הסדר ? אכילת המצה היא חובה מן התורה.

למעשה, כשאנו מתבוננים באותם מאורעות היסטוריים שלזכרם אנו חוגגים את חג הפסח, אנו מבחינים בפרט מעניין: לכאורה, בשעה שהם התרחשו, לא הייתה בהם כל הפתעה עבור העם היהודי. שנים רבות לפני שהעם הגיע למצרים והפך לעם משועבד, אמר אלוהים לאברהם אבינו את הדברים הבאים:
"ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא-להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול… ודור רביעי ישובו הנה [=לארץ ישראל]."
(בראשית טו, יג-טז)
בפסוקים קצרים אלו מקופל התהליך שיעבור העם במשך מאות השנים שלאחר מכן: שיעבוד, גאולה והגעה לארץ ישראל. ואכן, רגע לפני שהתגלה אלוהים למשה ושלח אותו להוציא את העם ממצרים, מספרת לנו התורה כי אלוהים זכר "את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב" (שמות ב, כד). שלב השיעבוד הסתיים, ועתה הגיעה העת לעבור לשלב הבא: שלב הגאולה. הכל לפי התוכנית.
הצגה זו של האירועים היא אמת, אך לא כל האמת. המעבר משלב השיעבוד לשלב הגאולה לא נעשה על-פי התוכנית. לא כך אנו קוראים בתורה. הפסוקים המתארים את המעבר משיעבוד לגאולה, מוסיפים מוטיב חשוב שבלעדיו חסר חלק חשוב מהבנת התמונה כולה:
"ויהי בימים הרבים ההם… ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה; וישמע אלוהים את נאקתם – ויזכור אלוהים את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב ? וירא אלוהים את בני ישראל, וידע אלוהים."
(שמות ב, כג-כה)
זיכרון הברית עם האבות אכן מוזכר כאן, אך לא כמניע בלעדי. עמו מוזכר הסבל והזעקה של העם המשועבד שעולה אל האלוהים, והוא שומע את הבכי והכאב. זיכרון הברית עם האבות בא כתגובה לסבל אנושי שעלה על גדותיו. ואז ? "וירא אלוהים את בני ישראל, וידע אלוהים".
הראייה המיוחסת לאלוהים איננה, כמובן, החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה כפי שאנו קולטים מידע חזותי באמצעות העיניים. זהו ביטוי מושאל המבטא יחס של השגחה, של תשומת לב, של איכפתיות. המילים הבאות "וידע אלוהים", אינן ביטוי של השגת מידע אינטלקטואלי; אין זו הכרה מרוחקת של אובייקט כלשהו. להיפך. כאשר התורה מתארת יחסים אינטימיים בין בני זוג, היא משתמשת במושג 'ידיעה'. זהו יחס קרוב של חיבור מלא. "וידע אלוהים" ? הוא ראה בעם הסובל במצרים מושא להכרה הראוי ליחס מיוחד.
הגאולה מן העבדות במצרים איננה מתוארת במונחים של קיום הבטחה בלבד, אלא כמבע של יחס מוסרי כלפי האדם הסובל. אלוהים מקשיב לסבל, איכפת לו ממצבו של האדם הסובל, והוא דואג לו ומושיט לו יד לעזרה. שתי המשמעויות של הגאולה מתוארות יחדיו: קיום ההבטחה לצד החמלה והיחס המוסרי.
ליל הסדר הוא לילה שבו מתכנסת המשפחה היהודית סביב שולחן אחד לחוות את ההמשכיות והזיכרון היהודי העתיק. באמצעות קיום המצוות המיוחדות של לילה זה: אכילת מצה ומרור, שתיית ארבע כוסות יין וקריאת 'הגדה של פסח', אנו מקיימים את שייכותינו לאותה שלשלת מפוארת של העם היהודי, העם שקיבל את התפקיד להיות כוהן הדת והמוסר של האנושות. יחד עם זה, אנו מקבלים על עצמנו מדי שנה את החובה להיות קשובים לסבל האנושי. אלוהים שגאל את אבותינו ממצרים, רואה בנו ראויים ללכת בדרכו ולהיות איכפתיים, רגישים וחומלים על כל אדם באשר הוא.
בלילה חגיגי זה שבו אנו מעבירים את עקרונות היהדות החשובים אל הדורות הבאים, עלינו לזכור ? ולהעביר ? את שני המוטיבים המרכזיים של הגאולה: הנאמנות לברית האבות, והרגישות לסבל האנושי.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת צו

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:34
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:36
חיפה
כניסה:
18:28
יציאה:
19:36
באר שבע
כניסה:
18:40
יציאה:
19:35

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 26, 2024
אנו חיים את החיים במהירות, בבהלה, רודפים אחרי הכסף וחולמים שהוא יהפוך אותנו למאושרים, ובינתיים מפסידים את היופי הנפלא
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 20, 2024
הקורבנות הם הביטוי העתיק לרצונו של האדם להתקרב אל הא-ל, לפגוש בו, לחוש בנוכחותו. אם נתרגם זאת לתרבות שלנו,
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
פעמים רבות אנו פוגשים במעשה שראוי לעשותו, אך אנו יודעים שאין באפשרותנו להשלים את המעשה. האם זו סיבה להימנע
כ״ד באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 4, 2024
המלאכות שאותן אסור לעשות בשבת, נלמדות ממלאכת המשכן. כל מלאכה שהיה בה צורך עבור המשכן מוגדרת כמלאכה האסורה לביצוע
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ה בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 6, 2024
מר פנס התקבל באהדה ע"י מתפללי הכותל שבירכו אותו על הגעתו ותמיכתו בישראל.
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
כ״ה באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 5, 2024
הסיור כלל ביקור באתרי מורשת הכותל המערבי ובמיצג החדש שעתיד להיפתח, תצפיות מרהיבות וחיבור למורשת הכותל המערבי.
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
הטיול המיוחל נדחה פעמים רבות בגלל עומס עבודתו של הנשיא, אך כשנבחר היה לו ברור כי ביקורו הדיפלומטי הראשון
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
ח׳ באב ה׳תשפ״ג
יולי 26, 2023
כ״ו בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 7, 2024
"וַנצעק אֶל ה' אלוקי אבותינו": לאור המצב הקשה, ביום רביעי הקרוב ערב ראש חודש שבט, תתקיים עצרת תפילה וזעקה
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 7, 2023
התפילה התקיימה בהשתתפות עשרות מבני משפחות החטופים, ומאות מתפללים מכל רחבי הארץ וגווני החברה הישראלית שבאו לתמוך במשפחות ולהשתתף
כ״ב בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 1, 2024
צפו בדבריהם של לוחמים מחטיבה 7 שהגיעו לסיור ולתפילה בכותל המערבי לאחר שלחמו למעלה ממאה ימים ברצועת עזה.
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
ח׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 18, 2024
"לך כנוס את כל היהודים"- תענית אסתר בצל מלחמת חרבות ברזל העצרת התפילה תועבר בשידור ישיר לעשרות אלפי אנשים
ו׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 16, 2024
באותה שבת שחורה נרצח גם אחיו של קורן, אור הי"ד בחוף זיקים, בזמן שאם המשפחה, סבין, שהתה בחדר הממ"ד
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 14, 2024
שמחנו לארח את עילאי ברגר, אח של אגם תצפיתנית שנחטפה לעזה בשבת שמחת תורה השביעי לאוקטובר, לרגל בר המצוה.
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .