חג פסח ? תשע"ח

נאמנות ורגישות
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג ? ליל הסדר ? אכילת המצה היא חובה מן התורה.























נאמנות ורגישות

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




חג הפסח, או בשמו המקראי 'חג המצות', הוא חג בעל משמעות היסטורית ברורה. לפני אלפי שנים היה העם היהודי משועבד במצרים, כשהוא סובל ממעמד נחות ועובד עבודת פרך בכפייה; בשלב מסוים אלוהים התערב בהיסטוריה וגאל את העם המשועבד תוך עשיית ניסים מופלאים החורגים מחוקי הטבע. הוציא את העם לחירות, העניק לו את התורה והוליך אותו לארץ ישראל. כזכר למאורעות כבירים ומכוננים אלו, חוגג העם היהודי את חג הפסח, מדי שנה במשך שבעה ימים, כשהמאפיין העיקרי של החג הוא הימנעות מאכילת 'חמץ' (מאכל העשוי מקמח שבא במגע עם מים ועבר תהליך של תפיחה). במקום החמץ, אנו אוכלים מצה, כשבלילה הראשון של החג ? ליל הסדר ? אכילת המצה היא חובה מן התורה.

למעשה, כשאנו מתבוננים באותם מאורעות היסטוריים שלזכרם אנו חוגגים את חג הפסח, אנו מבחינים בפרט מעניין: לכאורה, בשעה שהם התרחשו, לא הייתה בהם כל הפתעה עבור העם היהודי. שנים רבות לפני שהעם הגיע למצרים והפך לעם משועבד, אמר אלוהים לאברהם אבינו את הדברים הבאים:
"ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא-להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה, וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול… ודור רביעי ישובו הנה [=לארץ ישראל]."
(בראשית טו, יג-טז)
בפסוקים קצרים אלו מקופל התהליך שיעבור העם במשך מאות השנים שלאחר מכן: שיעבוד, גאולה והגעה לארץ ישראל. ואכן, רגע לפני שהתגלה אלוהים למשה ושלח אותו להוציא את העם ממצרים, מספרת לנו התורה כי אלוהים זכר "את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב" (שמות ב, כד). שלב השיעבוד הסתיים, ועתה הגיעה העת לעבור לשלב הבא: שלב הגאולה. הכל לפי התוכנית.
הצגה זו של האירועים היא אמת, אך לא כל האמת. המעבר משלב השיעבוד לשלב הגאולה לא נעשה על-פי התוכנית. לא כך אנו קוראים בתורה. הפסוקים המתארים את המעבר משיעבוד לגאולה, מוסיפים מוטיב חשוב שבלעדיו חסר חלק חשוב מהבנת התמונה כולה:
"ויהי בימים הרבים ההם… ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה; וישמע אלוהים את נאקתם – ויזכור אלוהים את בריתו, את אברהם, את יצחק ואת יעקב ? וירא אלוהים את בני ישראל, וידע אלוהים."
(שמות ב, כג-כה)
זיכרון הברית עם האבות אכן מוזכר כאן, אך לא כמניע בלעדי. עמו מוזכר הסבל והזעקה של העם המשועבד שעולה אל האלוהים, והוא שומע את הבכי והכאב. זיכרון הברית עם האבות בא כתגובה לסבל אנושי שעלה על גדותיו. ואז ? "וירא אלוהים את בני ישראל, וידע אלוהים".
הראייה המיוחסת לאלוהים איננה, כמובן, החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה כפי שאנו קולטים מידע חזותי באמצעות העיניים. זהו ביטוי מושאל המבטא יחס של השגחה, של תשומת לב, של איכפתיות. המילים הבאות "וידע אלוהים", אינן ביטוי של השגת מידע אינטלקטואלי; אין זו הכרה מרוחקת של אובייקט כלשהו. להיפך. כאשר התורה מתארת יחסים אינטימיים בין בני זוג, היא משתמשת במושג 'ידיעה'. זהו יחס קרוב של חיבור מלא. "וידע אלוהים" ? הוא ראה בעם הסובל במצרים מושא להכרה הראוי ליחס מיוחד.
הגאולה מן העבדות במצרים איננה מתוארת במונחים של קיום הבטחה בלבד, אלא כמבע של יחס מוסרי כלפי האדם הסובל. אלוהים מקשיב לסבל, איכפת לו ממצבו של האדם הסובל, והוא דואג לו ומושיט לו יד לעזרה. שתי המשמעויות של הגאולה מתוארות יחדיו: קיום ההבטחה לצד החמלה והיחס המוסרי.
ליל הסדר הוא לילה שבו מתכנסת המשפחה היהודית סביב שולחן אחד לחוות את ההמשכיות והזיכרון היהודי העתיק. באמצעות קיום המצוות המיוחדות של לילה זה: אכילת מצה ומרור, שתיית ארבע כוסות יין וקריאת 'הגדה של פסח', אנו מקיימים את שייכותינו לאותה שלשלת מפוארת של העם היהודי, העם שקיבל את התפקיד להיות כוהן הדת והמוסר של האנושות. יחד עם זה, אנו מקבלים על עצמנו מדי שנה את החובה להיות קשובים לסבל האנושי. אלוהים שגאל את אבותינו ממצרים, רואה בנו ראויים ללכת בדרכו ולהיות איכפתיים, רגישים וחומלים על כל אדם באשר הוא.
בלילה חגיגי זה שבו אנו מעבירים את עקרונות היהדות החשובים אל הדורות הבאים, עלינו לזכור ? ולהעביר ? את שני המוטיבים המרכזיים של הגאולה: הנאמנות לברית האבות, והרגישות לסבל האנושי.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת מטות-מסעי

ירושלים
כניסה:
19:00
יציאה:
20:20
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:23
חיפה
כניסה:
19:13
יציאה:
20:24
באר שבע
כניסה:
19:23
יציאה:
20:21

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ח תמוז ה'תשפ"ה
יולי 14, 2025
קנאותו של פנחס בן אלעזר מהווה דוגמה לקנאות חיובית הנובעת מאהבת ישראל, אחריות ציבורית, ויכולת להפוך ממעשה קנאי למנהיגות
י' תמוז ה'תשפ"ה
יולי 6, 2025
כשאדם מתרגל לא להסתכל בחייו של השני, גם החיים שלו עצמו הופכים להיות טובים יותר
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
כ"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 22, 2025
בני קורח, שבשיא המחלוקת הרהרו תשובה והצילו נפשם, העניקו לעם ישראל מזמורי תהילים מלאי תקווה גם בשעות של חרדה
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

שביעי של פסח-תשע"ו
מהי חירות?

הרב שמואל רבינוביץ-רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


היום האחרון משבעת ימי חג הפסח מכונה בשם הפשוט

כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

פסח ? תשע"ו
ליל הגאולה והתקווה ? ליל הסדר

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ליל הסדר" החל השנה

כ"ו תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 1, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
כ"ה כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 26, 2024
הערב (ה') התקיימה הדלקת נר שני של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן 'ירושלים – אורו של עולם', ההדלקה התקיימה
כ"ו שבט ה'תשפ"ה
פברואר 24, 2025
31 מחנכים ומובילי קהילה מאמריקה הלטינית הגיעו להכשרה חינוכית מיוחדת בירושלים • במהלך הכנס ביקרו ביישובי עוטף עזה ולמדו
א' אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 5, 2024
מאות משתתפים כעת ערב ראש חודש מנחם אב בעצרת תפילה וזעקה
ה' שבט ה'תשפ"ה
פברואר 3, 2025
לקראת נישואי נכדתו, הגיע כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לרחבת הכותל המערבי, מלווה בחסידיו, ונשא תפילה נרגשת עבור כלל
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
דברים לחנוכת שער חדר ארונות קודש תרומת אהרון פרנקל מיום  י"ג תמוז תשפ"ה 9.7.2025   מכובדיי, משפחת פרנקל היקרה,
ל' כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 31, 2024
ילדים יקרים, משפחות יקרות,   קראנו השבת בהפטרה את המילים העתיקות והנצחיות "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי
י"ב אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 15, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
כ"א תמוז ה'תשפ"ה
יולי 17, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
בצל הניסים של מלחמת 'עם כלביא' – שלטי "מזמור לתודה" מזמינים את עם ישראל לעצור ולהודות בלב .
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .