בחוקותי ? תשע"ח

מעצור מוסרי לחוויה הדתית
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.























מעצור מוסרי לחוויה הדתית

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.
בספר 'דברים' נואם משה רבינו לעם העומד להיכנס לארץ ישראל ומתרה בהם:
"כי יכרית ה' אלוהיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם… הישמר לך… פן תדרוש לאלוהיהם לאמור: 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ? ואעשה כן גם אני'. לא תעשה כן לה' אלוהיך! כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלוהיהם; כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם!"
(דברים יב, כט-לא)
היחס של אלוהים לרעיון המופרך של קרבן אדם הוא חד וברור: תועבה ושנאה. זהו דבר שאין להעלותו על הדעת. אך אנו מעוניינים לברר: כיצד מגיע אדם לרעיון מוזר ונורא כזה, שעליו להקריב לא-ל קרבן אדם? כיצד מסוגל אדם לחשוב, ולו לרגע, כי נדרש ממנו לשרוף את בנו באש?
הפילוסוף הגרמני-יהודי גיאורג זימל (1858-1918) ערך בספרו 'סוציולוגיה של הדת' הבחנה חשובה בין "דת" ל"דתיו־ת": דת היא מערכת ממוסדת של חוקים ונורמות שעל פיהן נוהגת קהילת בני אדם; דתיו־ת היא חוויה רליגיוזית של השתוקקות אל הנשגב, אל ה'מֵעֵב״ר', רגש של כמיהה לדבר שנמצא מחוץ לתחום התופעות השכיחות. חוויה דתית זו היא הבסיס הנפשי לקיום מצוות הדת. הציפייה של התורה היא שאדם יקיים את המצוות מתוך כמיהה ורצון עז לנהל מערכת יחסים עם אלוהים.
אך חוויה דתית זו אינה נטולת סיכון. יש בה יכולת להפוך לכוח פראי, מתפרץ, המעוות את החשיבה ואת השיפוט המוסרי. איננו צריכים לחפש לכך דוגמאות מן העבר הרחוק. גם במאה ה-21 קיימים אנשים השוחטים חפים מפשע בשם הא-ל. רוע צרוף זה מבוסס על חוויה דתית נטולת רסן, שאיננה מוגבלת על ידי מערכת חוקים קבועים שמקורם אלוהי.
כדי שחוויה דתית כזו לא תביא את האדם לידי עיוותים מחשבתיים ומוסריים, חוזרת התורה ומדגישה שוב ושוב את יסודות המוסר והצדק. כך, לאחר המאורע המפעים של 'מעמד הר סיני', כאשר העם כולו חווה התגלות אלוהית, אנו מוצאים קובץ הלכתי העוסק בהסדרת היחסים שבין אדם לחבירו; כך, בצמוד למקדש בירושלים פעל בית-הדין הגדול. החוויה הדתית הנשגבת ביותר, אסור לה שתהיה מנותקת מן המצוות והחוקים המביאים אותה לידי מימוש, ויחד עם זאת מגבילים אותה ועוצרים את התפשטותה אל מעשים אנטי מוסריים.
בסיומו של ספר ויקרא העוסק בהלכות הקרבנות, מציבה התורה תמרור אזהרה: פרשת 'ערכין'. במידה והחוויה הדתית מביאה את האדם אל הרצון הקיצוני להקריב לאלוהים את היקר לו מכל ? חלילה לו מלעשות מעשה נורא שכזה. תמורת זאת הוא יכול לתרום סכום כסף למקדש, סכום שיבטא את חוויתו הדתית, אך ישמור על עקרונות המוסר בהם דוגלת היהדות ועליהם היא שומרת מכל וכל.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שלח־לך

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:21
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"א סיון ה'תשפ"ה
יוני 17, 2025
קריאת חיזוק מפרשת שלח: לא לפחד מהאתגרים, אלא להאמין בשליחות ובכוח שניתן לנו מאת ה' – וננצח.
י"ג סיון ה'תשפ"ה
יוני 9, 2025
סיפורה של מרים מלמד אותנו לבקר מתוך אחריות – בלי לשון הרע, ובלי לפגוע.
ז' סיון ה'תשפ"ה
יוני 3, 2025
העושר לא מבטיח שלווה – רק חיבור לקדושה ולמשמעות יעניקו אושר אמיתי ושלם, כך מלמדת ברכת הכוהנים
כ"ז אייר ה'תשפ"ה
מאי 25, 2025
ספירת בני ישראל ודגלי השבטים מלמדים שכל אחד חשוב, ייחודי ונדרש במקומו – ושהגן עדן מתחיל בהכרת הטוב שבידינו.
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תזריע תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

י"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 19, 2025
השניים נשאו תפילה להצלחת העסקה ולשובם של החטופים והחטופות בשלום
כ"א סיון ה'תשפ"ד
יוני 27, 2024
במהלך ביקורם בישראל במטרה להילחם באנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל, הגיעו חברי המשלחת הכוללת Chiefs of staff ראשי המטה
כ"ב ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 20, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 07/05/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
כ"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 
כ"ז סיון ה'תשפ"ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
י"ז תמוז ה'תשפ"ד
יולי 23, 2024
במהלך המצור היו משלשלים בכל יום מעל החומה כסף, ובתמורה לכך הם היו מעלים להם כבש לקורבן תמיד.
ח' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 6, 2025
ראש ממשלת אלבניה מר אדי רמה הגיע הערב (א') לביקור בכותל המערבי כחלק מביקורו המדיני בישראל.
י' אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
כ"ב סיון ה'תשפ"ה
יוני 18, 2025
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
כ' סיון ה'תשפ"ה
יוני 16, 2025
עם ישראל מתאחד בתפילה מרחבת הכותל המערבי: עצרת תפילה תתקיים הערב ברחבת הכותל המערבי להצלחת המלחמה ולרפואת הפצועים
י"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי
י"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 13, 2025
לאור מצב החירום שהוכרז ברחבי מדינת ישראל, ועל פי הוראות גורמי הביטחון ומשטרת ישראל, העיר העתיקה נסגרה על ידי

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .