בחוקותי ? תשע"ח

מעצור מוסרי לחוויה הדתית
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.























מעצור מוסרי לחוויה הדתית

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.
בספר 'דברים' נואם משה רבינו לעם העומד להיכנס לארץ ישראל ומתרה בהם:
"כי יכרית ה' אלוהיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם… הישמר לך… פן תדרוש לאלוהיהם לאמור: 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ? ואעשה כן גם אני'. לא תעשה כן לה' אלוהיך! כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלוהיהם; כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם!"
(דברים יב, כט-לא)
היחס של אלוהים לרעיון המופרך של קרבן אדם הוא חד וברור: תועבה ושנאה. זהו דבר שאין להעלותו על הדעת. אך אנו מעוניינים לברר: כיצד מגיע אדם לרעיון מוזר ונורא כזה, שעליו להקריב לא-ל קרבן אדם? כיצד מסוגל אדם לחשוב, ולו לרגע, כי נדרש ממנו לשרוף את בנו באש?
הפילוסוף הגרמני-יהודי גיאורג זימל (1858-1918) ערך בספרו 'סוציולוגיה של הדת' הבחנה חשובה בין "דת" ל"דתיו־ת": דת היא מערכת ממוסדת של חוקים ונורמות שעל פיהן נוהגת קהילת בני אדם; דתיו־ת היא חוויה רליגיוזית של השתוקקות אל הנשגב, אל ה'מֵעֵב״ר', רגש של כמיהה לדבר שנמצא מחוץ לתחום התופעות השכיחות. חוויה דתית זו היא הבסיס הנפשי לקיום מצוות הדת. הציפייה של התורה היא שאדם יקיים את המצוות מתוך כמיהה ורצון עז לנהל מערכת יחסים עם אלוהים.
אך חוויה דתית זו אינה נטולת סיכון. יש בה יכולת להפוך לכוח פראי, מתפרץ, המעוות את החשיבה ואת השיפוט המוסרי. איננו צריכים לחפש לכך דוגמאות מן העבר הרחוק. גם במאה ה-21 קיימים אנשים השוחטים חפים מפשע בשם הא-ל. רוע צרוף זה מבוסס על חוויה דתית נטולת רסן, שאיננה מוגבלת על ידי מערכת חוקים קבועים שמקורם אלוהי.
כדי שחוויה דתית כזו לא תביא את האדם לידי עיוותים מחשבתיים ומוסריים, חוזרת התורה ומדגישה שוב ושוב את יסודות המוסר והצדק. כך, לאחר המאורע המפעים של 'מעמד הר סיני', כאשר העם כולו חווה התגלות אלוהית, אנו מוצאים קובץ הלכתי העוסק בהסדרת היחסים שבין אדם לחבירו; כך, בצמוד למקדש בירושלים פעל בית-הדין הגדול. החוויה הדתית הנשגבת ביותר, אסור לה שתהיה מנותקת מן המצוות והחוקים המביאים אותה לידי מימוש, ויחד עם זאת מגבילים אותה ועוצרים את התפשטותה אל מעשים אנטי מוסריים.
בסיומו של ספר ויקרא העוסק בהלכות הקרבנות, מציבה התורה תמרור אזהרה: פרשת 'ערכין'. במידה והחוויה הדתית מביאה את האדם אל הרצון הקיצוני להקריב לאלוהים את היקר לו מכל ? חלילה לו מלעשות מעשה נורא שכזה. תמורת זאת הוא יכול לתרום סכום כסף למקדש, סכום שיבטא את חוויתו הדתית, אך ישמור על עקרונות המוסר בהם דוגלת היהדות ועליהם היא שומרת מכל וכל.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת עקב

ירושלים
כניסה:
18:56
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
חיפה
כניסה:
19:09
יציאה:
20:19
באר שבע
כניסה:
19:17
יציאה:
20:16

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
כ"ט תמוז ה'תשפ"ו
יולי 14, 2026
פרשת דברים מלמדת כי התורה אינה שייכת רק לעבר, אלא מדברת אל כל דור בשפתו ומעניקה דרך חיים נצחית
כ"ב תמוז ה'תשפ"ו
יולי 7, 2026
האם החיים באמת עומדים במקום, או שגם בתקופות שנראות כקיפאון מתרחש המסע החשוב ביותר? פרשת מטות־מסעי מלמדת שכל תחנה
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו כי מנהיגות אמיתית אינה חוששת מהצלחתם של אחרים. דווקא היכולת לשמוח בגדולתו של
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אחרי מות – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

כ"ה טבת ה'תשפ"ו
ינואר 14, 2026
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא בירושלים
ט"ו טבת ה'תשפ"ו
ינואר 4, 2026
אבשי, ברוך שובך לעיר הקודש. אחת הנבואות המוכרות והמצוטטות ביותר של הנביא ישעיהו אומרת: "עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים,
כ"ה סיון ה'תשפ"ו
יוני 10, 2026
ביום פטירתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל אנו נזכרים בדמותו המאירה, באהבתו לכותל המערבי ובתפילות שהוביל בכותל המערבי
ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
ד' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 21, 2026
טקס השבעה לתותחנים ביום יום ראשון י׳ בֶּאֱלוּל תשפ״ו (23/8/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
ח' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 30, 2025
טקס השבעה למחווה אלון ביום יום שלישי י״ב בְּכִסְלֵו תשפ״ו (2/12/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026
מה מלמדים אותנו "זכור" ו"שמור" על מהותה האמיתית של השבת? פרשת ואתחנן חושפת כיצד דווקא הגבולות והאיסורים הם שמאפשרים
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .