הנתונים נטענים…

בחוקותי ? תשע"ח

מעצור מוסרי לחוויה הדתית
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.























מעצור מוסרי לחוויה הדתית

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.
בספר 'דברים' נואם משה רבינו לעם העומד להיכנס לארץ ישראל ומתרה בהם:
"כי יכרית ה' אלוהיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם… הישמר לך… פן תדרוש לאלוהיהם לאמור: 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ? ואעשה כן גם אני'. לא תעשה כן לה' אלוהיך! כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלוהיהם; כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם!"
(דברים יב, כט-לא)
היחס של אלוהים לרעיון המופרך של קרבן אדם הוא חד וברור: תועבה ושנאה. זהו דבר שאין להעלותו על הדעת. אך אנו מעוניינים לברר: כיצד מגיע אדם לרעיון מוזר ונורא כזה, שעליו להקריב לא-ל קרבן אדם? כיצד מסוגל אדם לחשוב, ולו לרגע, כי נדרש ממנו לשרוף את בנו באש?
הפילוסוף הגרמני-יהודי גיאורג זימל (1858-1918) ערך בספרו 'סוציולוגיה של הדת' הבחנה חשובה בין "דת" ל"דתיו־ת": דת היא מערכת ממוסדת של חוקים ונורמות שעל פיהן נוהגת קהילת בני אדם; דתיו־ת היא חוויה רליגיוזית של השתוקקות אל הנשגב, אל ה'מֵעֵב״ר', רגש של כמיהה לדבר שנמצא מחוץ לתחום התופעות השכיחות. חוויה דתית זו היא הבסיס הנפשי לקיום מצוות הדת. הציפייה של התורה היא שאדם יקיים את המצוות מתוך כמיהה ורצון עז לנהל מערכת יחסים עם אלוהים.
אך חוויה דתית זו אינה נטולת סיכון. יש בה יכולת להפוך לכוח פראי, מתפרץ, המעוות את החשיבה ואת השיפוט המוסרי. איננו צריכים לחפש לכך דוגמאות מן העבר הרחוק. גם במאה ה-21 קיימים אנשים השוחטים חפים מפשע בשם הא-ל. רוע צרוף זה מבוסס על חוויה דתית נטולת רסן, שאיננה מוגבלת על ידי מערכת חוקים קבועים שמקורם אלוהי.
כדי שחוויה דתית כזו לא תביא את האדם לידי עיוותים מחשבתיים ומוסריים, חוזרת התורה ומדגישה שוב ושוב את יסודות המוסר והצדק. כך, לאחר המאורע המפעים של 'מעמד הר סיני', כאשר העם כולו חווה התגלות אלוהית, אנו מוצאים קובץ הלכתי העוסק בהסדרת היחסים שבין אדם לחבירו; כך, בצמוד למקדש בירושלים פעל בית-הדין הגדול. החוויה הדתית הנשגבת ביותר, אסור לה שתהיה מנותקת מן המצוות והחוקים המביאים אותה לידי מימוש, ויחד עם זאת מגבילים אותה ועוצרים את התפשטותה אל מעשים אנטי מוסריים.
בסיומו של ספר ויקרא העוסק בהלכות הקרבנות, מציבה התורה תמרור אזהרה: פרשת 'ערכין'. במידה והחוויה הדתית מביאה את האדם אל הרצון הקיצוני להקריב לאלוהים את היקר לו מכל ? חלילה לו מלעשות מעשה נורא שכזה. תמורת זאת הוא יכול לתרום סכום כסף למקדש, סכום שיבטא את חוויתו הדתית, אך ישמור על עקרונות המוסר בהם דוגלת היהדות ועליהם היא שומרת מכל וכל.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת קורח

ירושלים
כניסה:
19:05
יציאה:
20:28
תל אביב
כניסה:
19:29
יציאה:
20:30
חיפה
כניסה:
19:18
יציאה:
20:32
באר שבע
כניסה:
19:27
יציאה:
20:28

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט"ז סיון ה'תשפ"ו
יוני 1, 2026
פרשת שלח חושפת את ההבדל הדק והמטלטל בין עובדות נכונות לבין אמת שלמה: המרגלים לא בהכרח שיקרו — אך
ח' סיון ה'תשפ"ו
מאי 24, 2026
כשאדם חי בשליחות שמתאימה לנשמתו — גם משא כבד מקבל משמעות. פרשת בהעלותך מזכירה לנו לזהות את המקום המדויק
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
פרשת נשא מלמדת שגם כשכולנו עושים לכאורה את אותם מעשים, לכל אדם יש כוונה, עולם פנימי ושליחות ייחודית משלו
כ"ה אייר ה'תשפ"ו
מאי 12, 2026
כאשר התורה מונה את העם לפי שבטים ומשפחות, היא מלמדת את אומנות השילוב: כל יחיד נספר בפני עצמו, אך
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אחרי מות – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

י"ד כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 4, 2025
ברוכים הבאים לירושלים. ברוכים הבאים לכותל המערבי. לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, עמד כאן, בירושלים ישעיהו הנביא והשמיע את
י"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 8, 2026
בין הפתקים: תפילות גם מאזרחי איראן ומדינות עוינות במזרח התיכון לשלום בין העמים • רב הכותל נשא תפילה להצלחת
י"ד שבט ה'תשפ"ו
פברואר 1, 2026
ט"ו בשבט תשפ"ו הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בימים אלו, בעיצומם של ימי החורף הארוכים
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
השנה לאור השבת הסמוכה לחג צפויים רבים להגיע לתפילות במהלך השבת, ובמוצאי שבת אסרו חג
כ"ו אייר ה'תשפ"ו
מאי 13, 2026
פתיחת אירועי יום ירושלים תשפ"ו כ"ז אייר תשפ"ו 13.5.2026   שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך! זכינו
ב' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 22, 2025
טקס השבעה לבא"ח הנדסה ביום יום רביעי י״א בְּטֵבֵת תשפ״ו (31/12/2025) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
אבינו מלכנו – פתח שערי שמיים לתפילתנו! את הבקשה הזאת, האמיתית הזאת, אנחנו אומרים בימים האלה שוב ושוב ממש
י' סיון ה'תשפ"ו
מאי 26, 2026
שר הדתות של מונטנגרו הגיע לביקור הזדהות בכותל המערבי, נשא תפילה לשלום ישראל והותיר מסר חם של ידידות, תמיכה
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
בס"ד נאום בר מצווה לילדי שב"כ מיום  כ"ג סיון תשפו 8.6.205 אנחנו עומדים יחד היום מול שריד בית מקדשנו,
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
כ' סיון ה'תשפ"ו
יוני 5, 2026
בסיום הביקור הטמין ראש המוסד פתק אישי בין אבני הכותל וחתם בספר המבקרים: "נצח ישראל לא ישקר!"
י"ז סיון ה'תשפ"ו
יוני 2, 2026
טקטס השבעה להגנה אווירית ביום רביעי ט׳ בְּתַמּוּז תשפ״ו (24/6/2026) בשעה 13:00–20:00 בכותל המערבי.

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .