בחוקותי ? תשע"ח

מעצור מוסרי לחוויה הדתית
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.























מעצור מוסרי לחוויה הדתית

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 




הפרשה החותמת את ספר 'ויקרא' היא פרשת 'בחוקותי'. ספר ויקרא הוא, כידוע, 'תורת כוהנים', כלומר הספר שבו נכתבו הלכות הכוהנים ועבודתם במקדש, כשהקרבת הקרבנות עומדת במרכז נושאי הספר. בחיתומה של הפרשה, שהוא חיתומו של ספר ויקרא, מופיעה רשימת הלכות 'ערכין': אדם הנודר למקדש את ערכו שלו עצמו, או את ערכו של אדם אחר, עליו לשלם סכום מסוים בכל מקרה כזה, הנקבע על פי קריטריונים שונים.
מיקומן של הלכות 'ערכין' בחתימתו של ספר ויקרא, הביא את חכמי המדרש לראות בהלכות אלו רמז עבה לנושא כאוב וחמור, אשר נהג בקרב עובדי האלילים בעת העתיקה: הקרבת קרבנות אדם. יחסה של התורה כלפי רעיון זה נכתב באופן מפורש, והוא יחס שולל לחלוטין תוך הבעת תיעוב וסלידה מעצם הרעיון.
בספר 'דברים' נואם משה רבינו לעם העומד להיכנס לארץ ישראל ומתרה בהם:
"כי יכרית ה' אלוהיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם… הישמר לך… פן תדרוש לאלוהיהם לאמור: 'איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם ? ואעשה כן גם אני'. לא תעשה כן לה' אלוהיך! כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלוהיהם; כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלוהיהם!"
(דברים יב, כט-לא)
היחס של אלוהים לרעיון המופרך של קרבן אדם הוא חד וברור: תועבה ושנאה. זהו דבר שאין להעלותו על הדעת. אך אנו מעוניינים לברר: כיצד מגיע אדם לרעיון מוזר ונורא כזה, שעליו להקריב לא-ל קרבן אדם? כיצד מסוגל אדם לחשוב, ולו לרגע, כי נדרש ממנו לשרוף את בנו באש?
הפילוסוף הגרמני-יהודי גיאורג זימל (1858-1918) ערך בספרו 'סוציולוגיה של הדת' הבחנה חשובה בין "דת" ל"דתיו־ת": דת היא מערכת ממוסדת של חוקים ונורמות שעל פיהן נוהגת קהילת בני אדם; דתיו־ת היא חוויה רליגיוזית של השתוקקות אל הנשגב, אל ה'מֵעֵב״ר', רגש של כמיהה לדבר שנמצא מחוץ לתחום התופעות השכיחות. חוויה דתית זו היא הבסיס הנפשי לקיום מצוות הדת. הציפייה של התורה היא שאדם יקיים את המצוות מתוך כמיהה ורצון עז לנהל מערכת יחסים עם אלוהים.
אך חוויה דתית זו אינה נטולת סיכון. יש בה יכולת להפוך לכוח פראי, מתפרץ, המעוות את החשיבה ואת השיפוט המוסרי. איננו צריכים לחפש לכך דוגמאות מן העבר הרחוק. גם במאה ה-21 קיימים אנשים השוחטים חפים מפשע בשם הא-ל. רוע צרוף זה מבוסס על חוויה דתית נטולת רסן, שאיננה מוגבלת על ידי מערכת חוקים קבועים שמקורם אלוהי.
כדי שחוויה דתית כזו לא תביא את האדם לידי עיוותים מחשבתיים ומוסריים, חוזרת התורה ומדגישה שוב ושוב את יסודות המוסר והצדק. כך, לאחר המאורע המפעים של 'מעמד הר סיני', כאשר העם כולו חווה התגלות אלוהית, אנו מוצאים קובץ הלכתי העוסק בהסדרת היחסים שבין אדם לחבירו; כך, בצמוד למקדש בירושלים פעל בית-הדין הגדול. החוויה הדתית הנשגבת ביותר, אסור לה שתהיה מנותקת מן המצוות והחוקים המביאים אותה לידי מימוש, ויחד עם זאת מגבילים אותה ועוצרים את התפשטותה אל מעשים אנטי מוסריים.
בסיומו של ספר ויקרא העוסק בהלכות הקרבנות, מציבה התורה תמרור אזהרה: פרשת 'ערכין'. במידה והחוויה הדתית מביאה את האדם אל הרצון הקיצוני להקריב לאלוהים את היקר לו מכל ? חלילה לו מלעשות מעשה נורא שכזה. תמורת זאת הוא יכול לתרום סכום כסף למקדש, סכום שיבטא את חוויתו הדתית, אך ישמור על עקרונות המוסר בהם דוגלת היהדות ועליהם היא שומרת מכל וכל.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת כי־תצא

ירושלים
כניסה:
18:36
יציאה:
19:53
תל אביב
כניסה:
18:58
יציאה:
19:55
חיפה
כניסה:
18:48
יציאה:
19:56
באר שבע
כניסה:
18:57
יציאה:
19:54

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ה' אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 18, 2026
מה גורם לאהבה להחזיק מעמד לאורך שנים? פרשת כי תצא חושפת מבט יהודי עמוק על זוגיות, מחויבות והקשר עם
כ"ז אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 10, 2026
אמונה תמימה אינה נאיביות, אלא שלמות פנימית וביטחון עמוק בבורא. על משמעות הציווי "תמים תהיה עם ה׳ אלוקיך" ועל
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
פרשת "ראה" מזכירה כי בכל יום ניצבת בפני האדם הבחירה בין ברכה לקללה. במאמר זה מסביר הרב שמואל רבינוביץ
י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת אחרי מות – תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אחד הנושאים המודגשים בפרשת השבוע 'אחרי-מות' הוא
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019

שגרה מבורכת ? פרשת צו


הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים


ככל שאנו נכנסים עמוק יותר אל תוך

ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
כ"ה כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 15, 2025
הערב (ב') הגיע ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל מר
כ"ה טבת ה'תשפ"ו
ינואר 14, 2026
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא בירושלים
י"ד שבט ה'תשפ"ו
פברואר 1, 2026
שר החוץ של טוגו בביקורו בכותל המערבי: "אני מתפלל למען ישראל – טוגו מתפללת למען ישראל"
כ"ב טבת ה'תשפ"ו
ינואר 11, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מודיעה כי במסגרת תהליך פיתוח ושדרוג רחבת הכותל, החל מהיום (א') ולמשך התקופה הקרובה יתבצעו
ט' תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 1, 2025
כחצי מליון מתפללים במעמדי סליחות בכותל המערבי
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
ז' סיון ה'תשפ"ו
מאי 23, 2026
הקרן למורשת הכותל המערבי מבקשת להודות למשטרת ישראל ולכלל כוחות הביטחון על אבטחת המקום הקדוש ועל שמירה על הסדר
י"ד אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 7, 2025
🔇 הנגן מתחיל במצב השתקה – אפשר ללחוץ על הרמקול כדי לשמוע קול. ❌ סליחות בשידור חי 🔄 🔇
כ"א אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 4, 2026
טקס השבעה גבעתי – 2027 ביום רביעי כ״ו בִּשְׁבָט תשפ״ז (3/2/2027) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .