צדקה וגאולה – פרשת מצורע

אין כל הבדל בין העשיר לעני. הקורבנות של שניהם מתקבלים ברצון באותה מידה, וכדאי להתעכב לרגע על עניין זה – השפעת העוני על תחומי חיים שונים.
Getting your Trinity Audio player ready...

פרשת מצורע – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'מצורע' ממשיכה את הפרשה הקודמת 'תזריע'. בעוד שבפרשה הקודמת תוארה הצרעת המטמאת ודרכי הבדיקה שלה, הרי שבפרשת השבוע מתוארים דרכי ההיטהרות של המצורע לאחר שנרפא. בניגוד לכל מחלה אחרת שהאדם שנרפא ממנה אינו צריך לעשות דבר נוסף; בצרעת המצב שונה: המצורע נדרש לעבור תהליך טקסי שבמרכזו הבאת קורבנות למקדש, ורק אז הוא נטהר ומותר לבוא אל המקדש ככל אדם. אין זה תהליך רפואי רגיל אלא מסע רוחני מטומאה לטהרה, שלפעמים אנו מתלבטים אם ביכולתנו לעמוד על טיבו במדויק.

ביחס לקורבנות שעל המצורע להביא כדי להיטהר, קיימת התחשבות במצבו הכלכלי. אדם שיש ביכולתו נדרש להביא קורבנות יקרים ואילו אדם שאין לו משאבים כלכליים מספיקים לכך יכול להסתפק בקורבנות פשוטים וזולים יותר. מלבד פרט זה שמושפע ישירות ממצבו הכלכלי של האדם, אין הבדל בין תהליך ההיטהרות של העשיר לזה של העני – שניהם מטוהרים באותה דרך. למרות זאת, התורה חוזרת ומפרטת את תהליך ההיטהרות כולו אצל העני, כפי שפירטה אותו אצל רעהו העשיר.

מדוע צריכה התורה לחזור ולפרט את כל התהליך? משום שהיינו יכולים לחשוב שקורבנותיו הדלים של העני "שווים" פחות. הפירוט מלמד אותנו שמבחינת ההשפעה של תהליך ההיטהרות, אין כל הבדל בין העשיר לעני. הקורבנות של שניהם מתקבלים ברצון באותה מידה, וכדאי להתעכב לרגע על עניין זה – השפעת העוני על תחומי חיים שונים.

כאשר התורה מתארת את העני שזוכה להנחה בקורבנותיו, נאמר "ואם דל הוא ואין ידו משגת…". אחד מפרשני ימי הביניים, ר' חזקיה בן מנוח, הבחין בפירושו לתורה 'חזקוני' בכפילות הביטויים: אם נאמר שאדם זה הוא "דל" מדוע צריך לפרט ש"אין ידו משגת"? על כך הוא משיב, שעוני איננו מסתכם במצוקה ישירה. פעמים רבות יש לו תופעות לוואי, כמו בדידות ומצוקה חברתית, קושי ברכישת השכלה, מעמד חברתי נמוך ועוד.
התורה מדגישה שלא נחשוב שעני זה "דל" בהיבטים נוספים של חייו. העוני שלו מסתכם, או לפחות ראוי שיסתכם, ב"אין ידו משגת" – בקושי כלכלי בלבד ולא בקשיים נוספים המתלווים אליו.

קיומו של עוני הוא כנראה עובדה שאינה ניתנת לפתרון מלא. אך כיצד העוני משפיע? מה הן ההשלכות שלו? זה נתון, במידה רבה, בידיים של החברה כולה, ובעצם, בידיים שלנו. ככל שאנו נפנה את תשומת ליבנו לאנשים סביבנו שמתקשים להתפרנס בכבוד, ונחשוב כיצד אנו יכולים לסייע להם לצאת מן המצוקה, כך נמעיט את השפעתו של העוני על תחומי החיים השונים. משימה זו מוטלת על כל אחת ואחד מאיתנו.

ביטוי מעניין לכך ניתן בהלכה דווקא בהקשר של חג הפסח, שבפתחו אנו עומדים. הרמ"א (רבי משה איסרליש, קרקוב, 1525­-1572) פוסק: "מנהג לקנות חיטים לחלקן לעניין בערב פסח". הדאגה שלכל אחד מבני העיר מתאפשר לחגוג את חג הפסח, מוטלת על כל תושבי העיר.
בליל הסדר, כאשר אנו פותחים באמירת 'הגדה של פסח', אנו מצהירים בשפה הארמית העתיקה: "כל דכפין – ייתי ויכול; כל דצריך – ייתי ויפסח" (- "כל הרעב – יבוא ויאכל; כל הצריך – יבוא ויעשה איתנו את הפסח"). אמירה זו מקדימה את חגיגת ליל הסדר בעקבות האחריות המוטלת על כולנו לדאוג לזולת ולוודא שגם השכן, קרוב המשפחה או המכר, חוגג את ליל הסדר בשמחה.

בלילה זה שאנו חוגגים את הגאולה שנעשתה לאבותינו במצרים ומצפים לגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו, אנו חושבים על גאולת הזולת ממצוקותיו. גם אם לא נצליח להוציא אותו מן המצוקה באופן מושלם, נוכל להקל עליו ולפחות למנוע ממנו חוויה כואבת בחג.

כפי שאמרו חכמים: "גדולה צדקה – שמקרבת את הגאולה"; כל גאולה שאנו יוזמים ועושים, מקרבת את הגאולה הכללית של עם ישראל והאנושות כולה. בערב חג הפסח אנו נקראים לתת יד לזולת ולהביא את הגאולה.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
ח׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 25, 2023
  "אנו קוראים לציבור לבוא ולהקדים את הגעתו לאמירת סליחות במהלך חודש אלול כולו, ולא רק בימי הסליחות האחרונים
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 27, 2024
מר סימאון אויונו אסונו אנגואה לתפילה וסיור בכותל המערבי.
כ״ה בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 4, 2024
במהלך הביקור התפללה לצד אבני הכותל המערבי, סיירה במנהרות הכותל, וחתמה בספר האורחים, והדליקה נר לזכרם של הנרצחים הי"ד
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
חיילים שנפצעו הגיעו להודות על הנס ולהדליק נרות נשמה. במהלך המעמד התקיימה אמירת קדיש ע"י אב שכול ותפילת "אל
י״ז במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 1, 2023
"באנו לעבור לצד השני של הכביש ונפל שם טיל": אח ואחות שנפצעו בשמחת תורה באו להודות על הנס שלהם
ו׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 23, 2023
"וכל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בשעת התפילה" – רבינו יום טוב ליפמן זצ"ל הידוע כמי שתיקן את
ה׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 14, 2024
האדמור מבאבוב 45 שליט"א, שהגיע מארצות הברית לביקור בזק בארץ, הגיע הערב לכותל המערבי בליווי חסידיו לתפילה, לרגל המצב
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים