פרשת תזריע – תשפ"ב

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'תזריע', עוסקת בהרחבה בטיפול בנגע הצרעת.  בזמן שבית המקדש היה קיים, אדם שלקה בנגע צרעת היה בא אל הכהן, שהיה קובע אם הנגע טהור או טמא. ובמקרה של טומאה –המצורע ישב מחוץ למחנה עד מלאת ימי טהרתו.

התלמוד מגלה לנו, שנגע הצרעת שעליו אנו לומדים בפרשתנו, בא כעונש לאדם המספר לשון הרע על זולתו:

אמר ריש לקיש. מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע"? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע.
(ערכין טו, ב).

מאמר זה של ריש לקיש מצטרף למאמרי חכמינו ז"ל נוספים הנותנים לצרעת מימד אחר מתפיסתנו הרגילה. בעוד שבעולם העתיק הצרעת הייתה מחלה ידועה, הרי שלפי חכמינו הצרעת איננה תופעה טבעית או טומאה רגילה של הגוף, אלא באה כעונש על האדם שדיבר לשון הרע.

התלמוד (שם) מוסיף ומסביר, מדוע המדבר לשון הרע נענש דווקא בצרעת?  – הוא הפריד בין איש לרעהו, ולכן יבדל מהאנשים.

הבעל שם טוב, מגלה לנו רובד נוסף בקשר שבין החטא – לשון הרע, לעונשו – הצרעת.

אדם השומר על לשונו מגלה לנו כי בעצמותו ובפנימיותו יש טוב, ואדם המדבר לשון הרע מגלה למעשה כי בתוכו יש רע. הרע שבו כל כך חזק עד שהוא גורם לו להוציאו בצורה של לשון הרע. יש אדם החולה בגוף ויש החולה ברוח. המספר לשון הרע מעיד על עצמו כי נפשו חולה. היא כל – כך מלאה רע עד שיוצאת החוצה.

אדם הרואה חיסרון בחבירו  הוא למעשה רואה חיסרון בעצמו, אך מכיוון שאינו מוכן להודות בחיסרון של עצמו, הוא כביכול מוצאו בחברו. ועל פי דברים אלו מובן כי אדם המספר רע על חברו למעשה מעיד על הרע שנמצא בתוכו. על כן הפגם הפנימי שבנפשו מתגלה החוצה גם בצורת נגע פיזי –  נגע צרעת.

רבי שמשון רפאל הירש, (רבה של פרנקפורט ומגדולי הדור בדורו 1808-1888) מסביר בצורה הפוכה את החטא ועונשו – העור הוא נקודת המפגש של האדם עם החוץ. באמצעותו הוא ער לרשמים הבאים מבחוץ. מי שאצלו המפגש עם החוץ בעייתי ופגום, ובמקום לראות את הטוב במה שסביבו  – נתפס כל הזמן לרע, הוא לוקה בצרעת, המתבטאת בריקבון שמתפשט בגוף.

מהי דרך התיקון שמציעה התורה למי שחטא בלשון הרע? כיצד יירפא מהצרעת?

מעיון בפרשה אנו למדים, כי בכל הנוגע לצרעת, יש לכהן תפקיד מכריע:

אדם כי יהיה בעור בשרו … לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן… וראה הכהן את הנגע… והסגירו הכהן… וטהרו הכהן… וטמאו הכהן…
(ויקרא יג, ב-ח)

הכהן הוא זה שקובע את מחלת הצרעת,  והוא היחיד המוסמך לרפאה. בנוהג שבעולם כאשר ישנה מחלה, המטפל בה הוא הרופא. עצם העובדה שאת מחלת הצרעת מגדיר הכהן והוא המטפל בה, מלמדת אותנו כי הצרעת היא מחלה פיזית רוחנית. היא מופיעה באופן פיזי בגוף, אך איש רוח מטפל בה.

הכהנים בניו של אהרן הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, הצטיינו בשימוש חיובי בכח הדיבור שלהם.  ועל כן אדם שהשתמש בכח הדיבור להרע לבריות על ידי הוצאת שם רע או לשון הרע, נאלץ לפגוש את הכהן, כדי ללמוד ממנו את תורת הדיבור, מה מותר ומה אסור, מה בונה ומה הורס, ומתוך מפגש זה הוא למד להשתמש בכח הדיבור בצורה חיובית ובונה.