יהודי בהווה, בעבר ובעתיד

פרשת תזריע תשע"ו
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות טומאה וטהרה, מצטרפת קריאה נוספת של 'פרשת החודש'.
IMG  scaled

מדובר בקטע קצר מספר 'שמות', קטע העוסק בחודש ניסן ובמצוות הנהוגות בחודש זה. קריאה חגיגית זו המבשרת את תחילת ההכנה לחג הפסח, נקראת בכל שנה לקראת חודש ניסן, והשנה היא נקראת בשבת זו שהינה ראש-חודש ניסן.
קטע קצר זה יכול לספר לנו במילים בודדות את סיפורו של העם היהודי, עם שחי את ההווה וחש אחריות על הנעשה בהווה, אך מביט כל הזמן אל העבר ואל העתיד. עם שהמאפיינים שלו הם זיכרון ארוך-טווח ותקווה שאינה פוסקת.
כך אנו קוראים בתורה:

"החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה."
(שמות יב, ב)

הוראה זו למנות את החודשים החל מחודש ניסן, אינה פשוטה כלל. עבור האדם הטבעי בעולם העתיק ? ועבור החקלאי בימינו אנו – השנה מתחילה בסתיו. לפני בוא הגשם יש להתחיל בחרישה וזריעה של השדות לקראת השנה המתקרבת. ואכן, אנו חוגגים את ראש השנה עם בוא הסתיו בתחילת חודש תשרי.
התורה מכירה בצורה טבעית זו של המחזור השנתי ומבטאת הכרה זו בכמה מקומות כאשר היא מכנה את חודש תשרי "צאת השנה" או "תקופת השנה", אך במקביל, מורה לנו התורה למנות את החודשים מחודש ניסן ואילך.
מטרתו של מניין כפול זה היא הזיכרון הלאומי של עם ישראל. העם היושב בארצו מתחיל באופן טבעי את השנה בסתיו, אך הוא צריך לזכור שההתחלה שלו אינה התחלה טבעית. עם ישראל לא נוצר באופן טבעי ושייכותו להיסטוריה הטבעית כלל אינה פשוטה. מדובר בעם שנוצר בנס, ביציאת מצרים, וזוהי נקודת ההתחלה שלו.
זיכרון זה משנה את הקיום של ההווה. אדם שזוכר בכל עת את מוצאו הלא טבעי, הכרתו וערכתו את קיומו מקבלת מימד אחר. מבטו על עצמו ועל הזולת הופך עמוק יותר, רגיש יותר. הוא יודע שהוא לא נמצא כאן במקרה, ואם הוא כאן ? יש לו תפקיד שהוא אמור למלא.
היהודי אינו חי רק בעבר ובהווה, אלא הוא יוצר גם אופק עתידי. באלפי שנות קיומו של עם ישראל, הזיכרון הלאומי של יציאת מצרים הביא ליצירת חזון על עתיד שגם הוא מופלא ולא טבעי. כך לדוגמא אומר מיכה הנביא: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". יבוא יום, הבטיחה כל אם יהודייה לילדיה, שהסיפור הגדול ההוא שאנחנו כל הזמן זוכרים, עוד יחזור על עצמו והגאולה תהיה שלמה.
יהודי חי בשלושה מוקדי זמן: הוא חי בהווה ונוטל אחריות על הקיום כאן ועכשיו; הוא חי בעבר וזוכר את מוצאו ואת ההיסטוריה העשירה; מתוך כך הוא חי גם בעתיד וממלא את חייו בתקווה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת חקת

ירושלים
כניסה:
19:08
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:30
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.
ז' ניסן ה'תשפ"ד
אפריל 15, 2024
אין כל הבדל בין העשיר לעני. הקורבנות של שניהם מתקבלים ברצון באותה מידה, וכדאי להתעכב לרגע על עניין זה
כ"ח אדר ב' ה'תשפ"ד
אפריל 7, 2024
בספר מלכים מסופר על אדם בשם נעמן שהיה שר הצבא של ממלכת ארם, ובנוסף לכך היה מצורע. חכמים שואלים מדוע לקה
כ"ו ניסן ה'תשפ"ג
אפריל 17, 2023
האם קיימת דרך לאזן בין הייחודיות של כל אדם ובין חיי החברה? זוהי הדרך שנקראת 'עין טובה'. אדם שמביט
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת תזריע-מצורע תשע"ז
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שתי הפרשיות אותן נקרא השבוע  'תזריע' ו'מצורע'  עוסקות בשורה של
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
תזריע -החודש- תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
אל פרשת 'תזריע' אותה אנו קוראים בשבת זו, העוסקת בהלכות
ג' אייר ה'תש"פ
אפריל 27, 2020
פרשת תזריע – מצורע הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים  שתי הפרשיות של השבת הקרובה הן
ל' ניסן ה'תשפ"א
אפריל 12, 2021
תזריע  מצורע – תשפ"א
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשיות 'תזריע-מצורע' שאותן נקרא בשבת הקרובה, עוסקות בדיני
ג' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 1, 2025
החל מאתמול, ראש חודש ניסן, הוצבו ברחבת הכותל המערבי עצי פרי, לטובת קיום ברכת האילנות עבור עולי הרגל הרבים
כ"ד חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 25, 2024
הרב גורן: ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, כאשר הארץ כולה נמצאת במתח אדיר, הצבא בכוננות, האזרחים חופרים
י"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 19, 2025
השניים נשאו תפילה להצלחת העסקה ולשובם של החטופים והחטופות בשלום
כ"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
י"ז תמוז ה'תשפ"ד
יולי 23, 2024
במהלך המצור היו משלשלים בכל יום מעל החומה כסף, ובתמורה לכך הם היו מעלים להם כבש לקורבן תמיד.
כ"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 22, 2025
'עם כלביא קם': בתפילת הודיה להקב"ה ובהוקרה לנשיא ארה"ב ראש הממשלה בתפילה מול אבני הכותל המערבי
ג' תמוז ה'תשפ"ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ט"ו אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
ד' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 30, 2025
הכוח של האמונה הפשוטה – גם כשאין היגיון, גם כשקשה. פרשת חוקת מלמדת איך שורדים בזכות אמונה.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לכפיר ביום יום שני ה׳ בְּחֶשְׁוָן תשפ״ו (27/10/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ג' תמוז ה'תשפ"ה
יוני 29, 2025
טקס השבעה לבא"ח גבולות ביום יום שני ט״ו בֶּאֱלוּל תשפ״ה (8/9/2025) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ל' סיון ה'תשפ"ה
יוני 26, 2025
אלפים התאחדו בכותל המערבי לתפילת ראש חודש חגיגית בהודיה והלל על הנסים שהתרחשו במהלך מלחמת 'עם כלביא'

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .