בני ובנות מצווה יקרים,
איזה זכות מיוחדת שלנו להיפגש כאן, במקום הקדוש הזה, בדיוק בשבוע שאנחנו קוראים את פרשת כי תבוא. כאילו הקדוש ברוך הוא הכין עבורכם פרשה שמדברת היישר אליכם, לרגע המיוחד הזה בחיים שלכם.
בפרשת כי תבוא, התורה מספרת לנו על הטקס המיוחד שבהבאת הביכורים – הפירות הראשונים שצמחו בשדה.
החקלאי היהודי שעמל כל השנה זכה לראות ברכה בעמלו – הפירות הראשונים. אך במקום לאכול אותן, הוא בוחר את היפים מכולם, שם אותם בסל, ויוצא לדרך הארוכה לירושלים.
אפשר ממש לדמיין אותו מגיע לרחבת בית המקדש — ממש כאן למעלה, נושא את הסל ביד רועדת מהתרגשות ומגיש אותה לכהן, ובדיוק בזמן הזה מצווה אותו התורה לומר את ההצהרה הבאה:
"אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב:
וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה:
וַנִּצְעַ֕ק אֶל־ה' אלוקי אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע ה' אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַֽחֲצֵֽנוּ:
וַיּֽוֹצִאֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹֽפְתִֽים:
וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֨נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ"
ההצהרה הזו, היא לא רק הצהרה היסטורית שמספרת "איך הגעתי לכאן?" – היא הצהרה שכולה הכרת הטוב. היא מסתכלת מהימים הראשונים שלנו כעם ועד לרגע הזה האישי של הבאת הביכורים, כאן בארץ ישראל, במקום המקדש. היא רואה את הדרך שעברנו — את הקשיים, את השמחות ואת ההישגים הנפלאים שזכינו להם.
איזה רגע נפלא זה!
רגע שעל פניו הוא שמחה פרטית — על כך שזכיתי לראות פירות בחלקה האישית שלי – הופך לרגע של שמחה לאומית, רגע של הכרת הטוב ושל מבט על הדרך שעברתי ועל מי שליווה אותי לכל אורכה.
התורה הקדושה מלמדת אותנו שהכרת הטוב האמיתית היא לא רק לומר "תודה" — זה לזכור מאיפה באנו, מה עברנו, ואיזה חסד עצום נעשה איתנו.
ילדים יקרים ואהובים, הכרת הטוב היא הבסיס של להיות יהודי.
לא במקרה את המילים הללו — "אֲרַמִּי אֹבֵ֣ד אָבִ֔י" — אנו אומרים כל שנה בליל הסדר בפסח. בחג שבו הפכנו לעם. כי יהודי הוא קודם כל מי שמכיר טובה. ויותר מזה, הכרת הטוב זה לשאול את עצמי, כל יום, איך אני מחזיר מכל הטובה שקיבלתי בחזרה לעולם?
הקב"ה נתן לנו כישרונות, בריאות, משפחה — איך אני עושה עם הכלים האלו עוד טוב קצת בבית, בשכונה, בבית הספר?
לפני שאסיים אני רוצה לבקש מכם משהו חשוב:
רגע לפני שנכנסים לחיי הבגרות שלנו כיהודים, זה הזמן הנכון להסתכל ימינה ושמאלה על כל מי שליווה אותנו עד כה — להסתכל בעיניים לאבא ולאמא, שמקריבים את חייהם למען עם ישראל וארץ ישראל. אשר בצניעות ובענווה מלמדים את כולנו איך להחזיר את הטובה שקיבלנו לעולם, ולהגיד להם בלב מלא — תודה.
ואני כאן מצטרף אליכם בשם כל עם ישראל ואומר להם בלב נרגש תודה!
אני מברך אתכם שתגדלו להיות יהודים בעלי עין טובה, שמכירים טובה ומחזירים טובה, שיודעים להודות ויודעים לתת.
לכם ההורים אני מאחל לכם שה' ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם ותראו מהם נחת.
נתפלל ברגע זה, ערב השנה החדשה הבאה עלינו, שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. שהחטופים ישובו החיים לביתם, ואלו שלא בחיים — לקבר ישראל. שהחיילים יביאו במהרה את הניצחון המיוחל, והפצועים בגוף ובנפש יתרפאו.
ובספר חיים ברכה ושלום, פרנסה טובה, ישועה ונחמה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים לשלום.
