ראש השנה ? תשע"ט

להתפלל בלי מילים ? ראש השנה תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' ? שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו ? החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.

משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.

אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים ? בראש השנה.












להתפלל בלי מילים ? ראש השנה תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בערבו של יום ראשון הקרוב נחגוג כולנו את 'ראש-השנה' ? שני ימי חג (ימים שני ושלישי) המציינים את תחילת השנה החדשה בלוח השנה היהודי. הכינוי 'ראש-השנה' מקורו בספר יחזקאל, שם הוא מתייחס לחודש תשרי כולו ? החודש הראשון בשנה. בתורה, מכונה חג זה: 'יום תרועה', על שם המצווה המרכזית שאנו מקיימים בחג זה: התקיעה בשופר.

משמעותה של התקיעה בשופר היא כפולה: יש בה מימד של מאורע חגיגי המצוין באמצעות תרועה; ויש בה אות של התרעה ואזהרה. שני פנים אלו מבטאים את שני התכנים המרכזיים של ראש השנה המתואר בספרות חז"ל, מחד יום שבו אנו מביעים נאמנות לאלוהים, לערכיו ולמצוותיו, ומאידך יום שבו אנו עומדים למשפט ובו נקבע גורלנו לשנה הקרובה.

אך ישנה משמעות נוספת לתקיעה בשופר, שעולה מפסוקי מזמור התהלים אותו אומרם בראש השנה לאחר סיום התפילה, ושאותו היו משוררים בבית המקדש בירושלים ? בראש השנה.

 


המשורר מורה למאזיניו ולקוראי המזמור:

"תקעו בחודש שופר… כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב."

ומנמק את התקיעה המבוקשת בנימוק היסטורי:

"עדות ביהוסף שמו, בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי ? אשמע."
(תהלים פא, ד-ו)

כבמקרים רבים, משפטים מורכבים בתנ"ך מהווים הזמנה לפרשנים להציע פירושים מגוונים. אנו נצעד בעקבות שניים מחשובי פרשני ימי הביניים: רבי דוד קמחי (פרשן ובלשן, פרובנס, המאה ה-12) ורבי אברהם אבן עזרא (פרשן, משורר ופילוסוף, ספרד, המאה ה-12), אשר פירשו את השם 'יהוסף' ככינוי לעם ישראל, ולפירושם, הנימוק הוא כך: אלוהים שם את החוק של תקיעת השופר כעדות לישראל על המאורע ההיסטורי שאירע בהיותם במצרים, שאז אלוהים שמע שפה לא ידועה.

ובכן, נימוק חידתי שכזה דורש הבהרה. בסיפור המקראי על עם ישראל שהיה משועבד במצרים לעבודת פרך, אנו מוצאים היענות של אלוהים למצבו הגרוע של העם:

"ויהי בימים הרבים ההם… ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוהים, וישמע אלוהים את נאקתם."
(שמות ב, כג-כד)

נשים לב. לא מתוארת תפילה של בני ישראל במצרים, אלא סדרה של ביטויי כאב: אנחה, זעקה, שוועה ונאקה, שאותם שמע אלוהים ונענה, ובעקבותיהם הושיע את עמו והוציאם לחירות.

על כך אומר המשורר בספר תהלים: "שפת לא ידעתי ? אשמע". ביציאת מצרים התגלתה שפה חדשה, שפה נטולת מילים, שפה שאיננה ידועה ואין לה כללי דקדוק ותחביר, והיא שפה שאלוהים שומע: שפת הלב. אלוהים נטל את האנחות והזעקום של האומללים, והפך אותן לשפה חדשה, לשפת תפילה.

את השפה הזו אנו מבטאים באמצעות השופר. אנו תוקעים תקיעה נטולת מילים, שאין בה אלא פנייה כלפי מעלה, זעקה סתומה היוצאת מן הלב ? וחודרת את כל המחיצות, פותחת את כל השערים, ומבטאת ללא מילים את התלות וההישענות של האדם על אלוהים, יוצר הכל.

בתפילות ראש השנה כמעט ואין בקשות אישיות שבהן אנו מבטאים את צרכינו ורצונותינו. לעומת זאת, אנו תוקעים בשופר ומשמיעים קול שאין בו דבר מלבד הזעקה הכוללת את כל הצרכים ואת כל הרצונות. בכך אנו מבטאים את האמונה והביטחון באלוהים שהוא "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כלשון חתימת הברכה בתפילת ראש השנה, ועתיד להעניק לנו שנה מלאת שמחה, נחת, בריאות, אושר וגאולה.

שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה.

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לד׳ באייר ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
הכותל המערבי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:28
יציאה:
19:47
תל אביב
כניסה:
18:52
יציאה:
19:49
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
19:50
באר שבע
כניסה:
18:52
יציאה:
19:48

אירועים נוספים

כ״ג בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 5, 2021
האדמו"ר מויזניץ בשירה עם מאות חסידים ברחבת הכותל המערבי
כ״ב בניסן ה׳תשפ״א
אפריל 4, 2021
לראשונה מאז פרוץ הקורונה, כחצי מיליון איש פקדו את הכותל המערבי בהתאם להנחיות במהלך כל ימי חג הפסח תשפ"א
י״ז בניסן ה׳תשפ״א
מרץ 30, 2021
אלפים רבים הן בתפילת שחרית והן בתפילת מוסף השתתפו במעמד ברכת הכהנים המסורתי שהתקיים גם הבוקר (ג) ברחבת הכותל
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מאחורי הקלעים

במהלך עבודות הפיתוח במרחב הכותל המערבי נתגלו בשנים האחרונות מתחמים תת-קרקעיים חדשים ובהם

מנהרות הכותל 360

בסיור כזה עוד לא השתתפתם- מנהרות הכותל אצלכם בבית! הקרן למורשת הכותל המערבי גאה

המסע לירושלים

הצטרפו לחוויה קסומה וייחודית:  'המסע לירושלים'.  במהלך הביקור תצפו במסלול אינטראקטיבי בעקבות קהילות ישראל בעולם.

מנהרות הכותל

בואו לגלות את גודלו האמיתי של הכותל המערבי, את סודותיו במעמקי האדמה, במערכת מנהרות

מרכז שרשרת הדורות

אנו מזמינים אתכם לסיור קסום ובלתי נשכח במרכז שרשרת הדורות של העם היהודי. המרכז,

מבט אל העבר

הקרן למורשת הכותל המערבי מזמינה אתכם לחוויה חדשנית ייחודית ומרתקת- ביקור וירטואלי בבית המקדש

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

דילוג לתוכן