שמחת תורה? תשע"ט

סיום והתחלה ? תורה ללא הפסקה ? שמחת תורה
הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
 
בתום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים יום נוסף של 'יום טוב' - חג העומד בפני עצמו. השם המקורי של חג זה הוא 'שמיני עצרת'. כך הוא מכונה בתורה וכך אנו מזכירים אותו בתפילות החג. אך בימינו חג זה מוכר יותר בשם 'שמחת תורה' (בחו"ל אכן שני שמות אלו קיימים בנפרד, כאשר ביום אחד חוגגים את 'שמיני עצרת' ולמחרת את 'שמחת תורה'; אך בישראל חוגגים באותו יום את שניהם).

מה פשר השם 'שמחת תורה'? אחת התקנות העתיקות ביותר בתולדות העם היהודי, היא תקנת 'קריאת התורה'. בכל שבת, בשעת התפילה בבית הכנסת, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו קטע מן התורה, שבמשך השנים קיבל את השם 'פרשת השבוע'. קרוב לאלפיים שנה נוהג העם היהודי לסדר את 'קריאת התורה' במעגל שנתי, כך שבכל שנה מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה ? 'וזאת הברכה' - ביום "שמחת תורה"; ובו ביום מתחילים לקרוא מחדש את התורה מ'בראשית'. על פי סדר זה, בכל שנה מסיים העם כולו את חמשת חומשי התורה, ובכך רוכש לעצמו בסיס איתן לחייו האישיים והלאומיים.












סיום והתחלה ? תורה ללא הפסקה ? שמחת תורה

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בתום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים יום נוסף של 'יום טוב' – חג העומד בפני עצמו. השם המקורי של חג זה הוא 'שמיני עצרת'. כך הוא מכונה בתורה וכך אנו מזכירים אותו בתפילות החג. אך בימינו חג זה מוכר יותר בשם 'שמחת תורה' (בחו"ל אכן שני שמות אלו קיימים בנפרד, כאשר ביום אחד חוגגים את 'שמיני עצרת' ולמחרת את 'שמחת תורה'; אך בישראל חוגגים באותו יום את שניהם).


מה פשר השם 'שמחת תורה'? אחת התקנות העתיקות ביותר בתולדות העם היהודי, היא תקנת 'קריאת התורה'. בכל שבת, בשעת התפילה בבית הכנסת, מוציאים את ספר התורה מארון הקודש וקוראים בו קטע מן התורה, שבמשך השנים קיבל את השם 'פרשת השבוע'. קרוב לאלפיים שנה נוהג העם היהודי לסדר את 'קריאת התורה' במעגל שנתי, כך שבכל שנה מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה ? 'וזאת הברכה' – ביום "שמחת תורה"; ובו ביום מתחילים לקרוא מחדש את התורה מ'בראשית'. על פי סדר זה, בכל שנה מסיים העם כולו את חמשת חומשי התורה, ובכך רוכש לעצמו בסיס איתן לחייו האישיים והלאומיים.

 


'קריאת התורה' היא, כאמור, מנהג קדום. בתלמוד נאמר כי משה רבינו קבע את המנהג לקרוא בתורה בכל שבת, וגם בשני ימים במהלך השבוע. כך כתב גם הרמב"ם בספרו 'משנה תורה': "משה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים – בשבת ובשני ובחמישי בשחרית, כדי שלא ישהו שלושה ימים בלא שמיעת תורה" (משנה תורה, הלכות תפילה פרק יב).



במדרש אנו מוצאים תיאור המנגיד בין שני דמויות: הספקן המיואש אל מול האדם השקול והמחושב. חכמי המדרש מתארים אדם הנכנס אל בית הכנסת ורואה את הקהל עוסק בתורה. הוא שואל אותם: "כיצד אדם לומד את התורה כולה?", והם משיבים לו: "תחילה קורא במגילה, ואחר כך בספר, ואחר כך בנביאים, ואחר כך בכתובים. כשהוא גומר את המקרא, שונה את התלמוד ואחר כך בהלכות, ואחר כך באגדות". מתאר המדרש: "כיון ששומע כך אומר בלבו: 'אימתי אני למד כל זאת?' וחוזר לאחוריו". הוא נבהל מההיקף העצום של התורה ומבכר לנטוש את המשימה ולהישאר ללא ידע.



לעומת דמות זו, מתאר המדרש את הטיפוס המנוגד: "מי שהוא פיקח, מה הוא עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים את כל התורה כולה" (דברים רבה פרשה ח). מי שיש בו פיקחות, מכיר בכך שבלתי אפשרי להקיף את התורה כולה בזמן קצר. אך הדבר אפשרי באמצעות התמדה ושקידה קבועה. פרק ועוד פרק, ולבסוף הוא מצליח לעמוד במשימה שנטל על עצמו.



'שמחת תורה' הוא חג שבו אנו מביעים את שמחתנו על הזכות שנפלה בחלקנו לסיים את חמשת חומשי התורה, זאת על ידי שקידה של פרק ועוד פרק, פרשה ועוד פרשה, שבוע אחרי שבוע.



מאידך, אנו קוראים את דברי רבי ישמעאל, מגדולי החכמים בדור השלישי של התנאים (המחצית הראשונה של המאה ה-2), הרואה בסיום התורה משימה שאיננו יכולים לעמוד בה: "לא כל התורה כולה אתה מקבל עליך לגומרה, ו[למרות זאת] אין אתה בן חורין לפרוש הימנה" (אבות דרבי נתן, פרק כז). גישתו של רבי ישמעאל היא שהמאמץ להתקדמות רוחנית אסור לו שיהיה תלוי בנקודת הסיום. גם אם לא נוכל לסיים את התורה לעולם, עלינו להתאמץ ולרכוש את חכמת התורה. זאת משום שכל פרק וכל פרשה הוא רווח שאין דומה לו.



עלינו להכיר בכך, שגם אם אנו מסיימים את חמשת חומשי תורה וחוגגים על כך, אין הכוונה שלא נותר לנו עוד מה ללמוד. חלקים נוספים בתורה ממתינים לנו, והעמקה במה שכבר למדנו גם היא משימה של חיים שלמים. מסיבה זו, החגיגה לא תוכל להיות שלמה אם נעצור בחג 'שמחת תורה' מן הלימוד. מתוך עמידה על תובנה זו, מיד כאשר אנו מסיימים את קריאת ספר דברים ב'שמחת תורה', אנו מתחילים ללמוד את התורה מתחילתה וקוראים את הפרק הראשון בספר בראשית. בכך אנו מבטאים את ההכרה כי גם אם סיימנו מעגל שנתי של לימוד התורה, לפנינו עוד לימוד רב ומעמיק שעלינו לראות בו הישג אינטלקטואלי ורוחני שאין דומה לו.


תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 16, 2024
כי מדי חודש נשלחים בממוצע כ-3,000 פתקים דרך אתר האינטרנט של הקרן למורשת הכותל המערבי. זאת בנוסף למאות אלפי
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 9, 2024
הבוקר, ראש חודש ניסן, הוצבו בכותל המערבי כדי חרס ובהם נטועים עצי פרי, לטובת 'ברכת האילנות' עבור עולי הרגל
ב׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 14, 2023
רבבות פקדו את רחבת הכותל המערבי בחג החנוכה ובמעמדי הדלקת הנרות, משפחות מכל רחבי הארץ וקהל רב מהעולם שהגיע
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 21, 2023
המעמד החל עם כתיבת האותיות בספרי התורה, שנפרסו ברחבת הכותל, כאשר המוני עם ישראל ובני המשפחות נטלו חלק בכתיבת
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
כשהם מחובקים יחד, התפללנו להצלחת ושלום עם ישראל, לחזרתם של החטופים, לרפואתם של הפצועים, ולשלום חיילי צה"ל וכוחות הביטחון.
ה׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 22, 2023
ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, בביקור בכותל המערבי: "כותל התפילות הזה הוא סמל לתקווה."
כ׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 5, 2023
מוצאי שמחת תורה, 7.10.23 החל מהשעה 22:00 בליווי הזמר אלי כהן, יוני אליאב ולהקתו ומקהלת נרננה.
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
בתפילה השתתפו גם ילנה טרופנוב ואמה, שהוחזקו במשך 54 ימים בשבי החמאס, בעלה ויטלי נרצח באכזריות, ובנה סשה עדיין
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 8, 2024
סיירה באתרים במנהרות הכותל, ובמיצג החדש 'שער השמיים' שנפתח לאחרונה לציבור המבקרים בכותל המערבי, ופותח צוהר להיסטוריה של העם
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 6, 2024
נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, ואף התרגש לראות את המניין המרכזי של תפילת 'יום כיפור קטן'
No more articles to load

סיורים בירושלים