חירות עם אחריות

עבד אינו נתבע ליטול אחריות על מעשיו, אך בן חורין נדרש להכיר באחריותו על מעשיו, על הסובב אותו, על עתידו

פרשת בהעלותך תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות קדושים

לאחר שסיימנו ספר 'ויקרא' שעסק בעיקר בתורת הכוהנים, המקדש והקורבנות, עברנו לספר 'במדבר' שמתמקד בעם – אבותינו, בני ישראל ובמסע הארוך שהם עשו במדבר, בדרכם ממצרים לארץ המובטחת, ארץ כנען. מסע זה, כפי שנגלה מייד, לא היה מסע גבורה. הוא דמה יותר לרצף של כישלונות, תלונות וחטאים.

בפרשת השבוע, 'בהעלותך' אנו פוגשים את התלונות הראשונות. בני ישראל החלו את המסע לאחר חנייה של כשנה למרגלות הר סיני, ומייד לאחר תיאור היציאה אל המסע אנו קוראים:

ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'… וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו: "מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים, ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים; ועתה – נפשנו יבשה! אין כול! בלתי אל המן עינינו!"
(במדבר יא, א-ו)

הם, כזכור, במדבר. לא במקום יישוב. טבעי שיחסרו להם מאכלים שונים. אך האם מחסור זה מצדיק את התלונה המוזרה שלהם?
אנו קוראים את דבריהם, משפשפים את העיניים ולא מאמינים! הם מתרפקים בערגה על התקופה הנפלאה שלהם במצרים. הם נזכרים בדגים ובירקות שהם אכלו במצרים "חינם" ובוכים על המחסור שלהם כעת, במדבר.

נניח שהתיאור של אכילת הדגים והירקות במצרים הוא אכן אותנטי; האם ניתן לומר שאוכל זה ניתן להם בחינם? הבה ניזכר בתיאור שמנדב לנו ספר 'שמות': "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה…". ואם זה לא הספיק לנו הבה נקרא פסוק נוסף: "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן היילוד [לבני ישראל] – היאורה תשליכוהו". ואם טרם השתכנענו נציץ בפסוק נוסף: "ויהי בימים הרבים ההם… וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה".

מישהו שם קיבל אוכל בחינם?! הם שילמו במטבע יקר במיוחד. הם שילמו בחירותם ואף בחייהם. כיצד ניתן להבין את הזיכרון הסלקטיבי המשונה הזה? כיצד ניתן להבין עבד שיצא לחופשי ומתגעגע ל"ימי הזוהר" כאשר קיבל ארוחות על חשבון אדוניו?

אכן, רש"י מצטט מ'ספרי', מדרש התנאים על ספר במדבר, שאלה זו בניסוח מעט יותר עדין: "אם תבן לא היו נותנים להם בחינם, דגים היו נותנים להם בחינם?!". ב'ספרי' ענו על כך תשובה מפתיעה: "מה אני אומר חינם? חינם מן המצוות".

לפי ה'ספרי', בני ישראל לא התלוננו על המחסור בבשר או בדגים וירקות, אלא על המצוות שניתנו להם. במבט ראשון זה נראה כמו הוצאת הדברים מהקשרם, אך לאמיתו של דבר יש כאן מבט מעמיק החודר לנבכי נפשו של האדם ומגלה לנו כמה דברים שכדאי שנכיר גם בעצמנו…

בני ישראל היו עבדים במצרים במשך שנים ארוכות, וחיו בתנאים קשים במיוחד. היציאה לחירות הייתה משאת נפשם, התגשמות החלומות, פסגת האושר. אך מהר מאוד הם גילו שיחד עם החירות מגיעה גם האחריות.

עבד אינו נתבע ליטול אחריות על מעשיו, אך בן חורין נדרש להכיר באחריותו על מעשיו, על הסובב אותו, על עתידו. בני ישראל יצאו ממצרים אל החירות אך מהר מאוד הם גילו שהחירות כרוכה במצוות, והתגלית הזו ערערה אותם. הם כבר לא היו בטוחים מה עדיף: להיות עבד במצרים שחי ב"חינם", ללא מצוות וללא אחריות, או להיות בן חורין שאחראי לקיומו הגשמי ולמצבו הרוחני.

מצב מבלבל זה הביא אותם לידי זיכרון סלקטיבי מוזר, לפיו הם "זכרו" היטב את הדגים והירקות שאותם אכלו במצרים, אך "שכחו" את הסבל המר והעבודה הקשה שהייתה להם שם. מרחוק, כאשר העול המאיים של האחריות ניצב מול העיניים, לפתע הסבל מהעבר נראה פחות נורא והעבודה נראתה כתשלום סביר תמורת דגים וירקות…

אך אלוקים לא וויתר להם. החירות באה עם האחריות, ובני ישראל ילמדו זאת בדרכים שונות עד שיתבגרו ויהפכו לבני חורין אמיתיים, כאלה שצועדים קדימה כשהם נוטלים את האחריות בשמחה על שכמם.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
סיום תפקידו של משה לא היה כישלון, אלא כיבוש של פסגה נוספת. משה הוכיח שהוא מבצע את תפקידו בדרך
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
השחקנית התרגשה מהביקור שלה בכותל, ובסיום אמרה כי היא יודעת שיש לה שליחות להיות שגרירה של העם היהודי בעולם
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 21, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
כ״א במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 5, 2023
יום ההפגה שאנו מקיימים למשפחות מעצים אותן ומחזק את תחושת הערבות ההדדית במקום המסמל יותר מכל את אחדותנו: הכותל
ז׳ בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 22, 2023
המעמד הועבר בשידור חי על ידי משרד ירושלים ומסורת ישראל על גבי חומות העיר העתיקה.
ו׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 18, 2023
התרגשנו ללוות הבוקר את חתן הבר מצוה שניר יוסף סיבוני גם במלחמה, בר מצוה? רק בכותל!
כ״ה בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 4, 2024
במהלך הביקור התפללה לצד אבני הכותל המערבי, סיירה במנהרות הכותל, וחתמה בספר האורחים, והדליקה נר לזכרם של הנרצחים הי"ד
ח׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 23, 2023
מלחמת 'חרבות ברזל': הערב בכותל המערבי תפילה להשבתם של החטופים ולשלום חיילי צה"ל יחד עם משלחת עולמית של רבנים
ט״ו באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 2, 2023
בט"ו באב יצאו בנות ישראל לחולל בכרמים, כך מספרים כתבי חכמים. יום החג הזה, המגיע לאחר ימי האבל של
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
No more articles to load

סיורים בירושלים