חירות עם אחריות

עבד אינו נתבע ליטול אחריות על מעשיו, אך בן חורין נדרש להכיר באחריותו על מעשיו, על הסובב אותו, על עתידו

פרשת בהעלותך תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות קדושים

לאחר שסיימנו ספר 'ויקרא' שעסק בעיקר בתורת הכוהנים, המקדש והקורבנות, עברנו לספר 'במדבר' שמתמקד בעם – אבותינו, בני ישראל ובמסע הארוך שהם עשו במדבר, בדרכם ממצרים לארץ המובטחת, ארץ כנען. מסע זה, כפי שנגלה מייד, לא היה מסע גבורה. הוא דמה יותר לרצף של כישלונות, תלונות וחטאים.

בפרשת השבוע, 'בהעלותך' אנו פוגשים את התלונות הראשונות. בני ישראל החלו את המסע לאחר חנייה של כשנה למרגלות הר סיני, ומייד לאחר תיאור היציאה אל המסע אנו קוראים:

ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'… וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו: "מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים, ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים; ועתה – נפשנו יבשה! אין כול! בלתי אל המן עינינו!"
(במדבר יא, א-ו)

הם, כזכור, במדבר. לא במקום יישוב. טבעי שיחסרו להם מאכלים שונים. אך האם מחסור זה מצדיק את התלונה המוזרה שלהם?
אנו קוראים את דבריהם, משפשפים את העיניים ולא מאמינים! הם מתרפקים בערגה על התקופה הנפלאה שלהם במצרים. הם נזכרים בדגים ובירקות שהם אכלו במצרים "חינם" ובוכים על המחסור שלהם כעת, במדבר.

נניח שהתיאור של אכילת הדגים והירקות במצרים הוא אכן אותנטי; האם ניתן לומר שאוכל זה ניתן להם בחינם? הבה ניזכר בתיאור שמנדב לנו ספר 'שמות': "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה…". ואם זה לא הספיק לנו הבה נקרא פסוק נוסף: "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן היילוד [לבני ישראל] – היאורה תשליכוהו". ואם טרם השתכנענו נציץ בפסוק נוסף: "ויהי בימים הרבים ההם… וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה".

מישהו שם קיבל אוכל בחינם?! הם שילמו במטבע יקר במיוחד. הם שילמו בחירותם ואף בחייהם. כיצד ניתן להבין את הזיכרון הסלקטיבי המשונה הזה? כיצד ניתן להבין עבד שיצא לחופשי ומתגעגע ל"ימי הזוהר" כאשר קיבל ארוחות על חשבון אדוניו?

אכן, רש"י מצטט מ'ספרי', מדרש התנאים על ספר במדבר, שאלה זו בניסוח מעט יותר עדין: "אם תבן לא היו נותנים להם בחינם, דגים היו נותנים להם בחינם?!". ב'ספרי' ענו על כך תשובה מפתיעה: "מה אני אומר חינם? חינם מן המצוות".

לפי ה'ספרי', בני ישראל לא התלוננו על המחסור בבשר או בדגים וירקות, אלא על המצוות שניתנו להם. במבט ראשון זה נראה כמו הוצאת הדברים מהקשרם, אך לאמיתו של דבר יש כאן מבט מעמיק החודר לנבכי נפשו של האדם ומגלה לנו כמה דברים שכדאי שנכיר גם בעצמנו…

בני ישראל היו עבדים במצרים במשך שנים ארוכות, וחיו בתנאים קשים במיוחד. היציאה לחירות הייתה משאת נפשם, התגשמות החלומות, פסגת האושר. אך מהר מאוד הם גילו שיחד עם החירות מגיעה גם האחריות.

עבד אינו נתבע ליטול אחריות על מעשיו, אך בן חורין נדרש להכיר באחריותו על מעשיו, על הסובב אותו, על עתידו. בני ישראל יצאו ממצרים אל החירות אך מהר מאוד הם גילו שהחירות כרוכה במצוות, והתגלית הזו ערערה אותם. הם כבר לא היו בטוחים מה עדיף: להיות עבד במצרים שחי ב"חינם", ללא מצוות וללא אחריות, או להיות בן חורין שאחראי לקיומו הגשמי ולמצבו הרוחני.

מצב מבלבל זה הביא אותם לידי זיכרון סלקטיבי מוזר, לפיו הם "זכרו" היטב את הדגים והירקות שאותם אכלו במצרים, אך "שכחו" את הסבל המר והעבודה הקשה שהייתה להם שם. מרחוק, כאשר העול המאיים של האחריות ניצב מול העיניים, לפתע הסבל מהעבר נראה פחות נורא והעבודה נראתה כתשלום סביר תמורת דגים וירקות…

אך אלוקים לא וויתר להם. החירות באה עם האחריות, ובני ישראל ילמדו זאת בדרכים שונות עד שיתבגרו ויהפכו לבני חורין אמיתיים, כאלה שצועדים קדימה כשהם נוטלים את האחריות בשמחה על שכמם.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת יתרו

ירושלים
כניסה:
16:45
יציאה:
18:03
תל אביב
כניסה:
17:08
יציאה:
18:04
חיפה
כניסה:
16:54
יציאה:
18:03
באר שבע
כניסה:
17:09
יציאה:
18:05

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

ט׳ בסיון ה׳תשפ״ג
מאי 29, 2023
כאשר אנו עושים מעשה בלי להתמקד בו, אנו מפסידים בכפליים. בדרך כלל המעשה שאנו עושים ייעשה בצורה לא מושלמת.
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 7, 2022
יציאת הארון לפני הצבא במלחמה מתוארת בספר שמואל, שם אנו קוראים על מלחמה שנערכה בין שבטי ישראל לפלישתים, יושבי
ט״ו בסיון ה׳תשפ״א
מאי 26, 2021
פרשת בהעלותך – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע, פרשת 'בהעלותך', נקרא על מסעם
י׳ בסיון ה׳תש״פ
יוני 2, 2020
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים סיפורי נדודיהם של אבותינו במדבר מזמנים לנו הצצות על תקופת
כ״ט בטבת ה׳תשפ״ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 15:00 בתאריך 22/05/2025
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
את עצרת התפילה יזמו נשים שכולות ששכלו את יקיריהם גם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' וגם לאורך השנים האחרונות
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 9, 2024
פעמים רבות אנו מביטים על התורה בהערכה, אך מרחוק. וודאי, התורה יקרה לנו, אך היא מדברת אל אנשים מרוממים
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
לקראת חג הסוכות תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
כ״ג באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 26, 2024
אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה כי הרי איננו מכונה
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט