מנוס לחופש

Caméras Le Mur occidental
פרשת בהעלותך – תשע"ח
הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
במרכזה של פרשת השבוע 'בהעלותך', מופיעים שני פסוקים המתארים את נסיעת 'ארון הברית' ? הארון שבו היו מונחים שני 'לוחות הברית' שניתנו בסיני, ועליהם חקוקים 'עשרת הדברות' – לפני עם ישראל במדבר. ארון הברית מתואר בפסוקים אלו באופן המוכר לנו מספרים אחרים בתנ"ך, כנוכחות אלוהית המגינה על העם מפני אויביו:
"ויהי בנסוע הארון, ויאמר משה: 'קומה ה' ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך'; ובנוחו יאמר: 'שובה ה' רבבות אלפי ישראל'."
(במדבר י, לה-לו)
בפסוקים אלו קיימת תופעה ייחודית: בספר התורה, וגם בחומשים המודפסים, כתובים פסוקים אלו בין סימנים המקיפים את הפסוקים לפניהם ולאחריהם. מה משמעותם של סימנים אלו? בתלמוד דנו חכמים בשאלה זו, ואחת הדעות המופיעות שם טוענת כי סימונים אלו באו ללמד שפסוקים אלו אינם כתובים במקומם המקורי. על פי סדר המאורעות, אמורים היו פסוקים אלו להופיע במקום אחר, אך מסיבה כלשהי נעקרו ? בשעת כתיבת התורה – ממקומם הטבעי והושתלו כאן:

"ולמה כתבה ? משה רבינו – כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. מה היא הפורענות השנייה? 'ויהי העם כמתאוננים'; ופורענות ראשונה  'ויסעו מהר ה' '."
(תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קטז)

על פי דעה זו, נכתבו כאן פסוקים אלו המביעים ביטחון ואמונה באלוהים המגן על עמו מפני אויביו, כדי לשבור רצף של מאורעות שליליים המתוארים בתורה.

ומה הם אותם מאורעות? מאורע שלילי מובהק אכן מופיע מיד לאחר הפסוקים הללו, שם מתוארת תלונת העם על הקושי של ההליכה במדבר, ולאחריה תלונה נוספת המביעה באופן אבסורדי למדי געגועים לתקופת העבדות במצרים.
אך מהו המאורע השלילי הראשון? תשובת חכמי התלמוד היא קצרה: "ויסעו מהר ה' ". הנסיעה מהר סיני, הר ה', שבו חווה העם את ההתגלות הפומבית של 'מעמד הר סיני' ולמרגלותיו חנה במשך שנה תמימה, מקבלת בתלמוד פרשנות שלילית ומכונה "פורענות".
אין ספק שהנסיעה מהר סיני כשלעצמה, לא הייתה מאורע שלילי, זאת משני טעמים: ראשית, הנסיעה הייתה בצו אלוהי; ושנית, הלא נסיעה זו הייתה יציאה למסע שסופו בהגעה ל"ארץ כנען", הלא היא הארץ המובטחת והמיוחלת, ארץ ישראל. מדוע, אם כן, היא נחשבת לאירוע שלילי?
הפרשנים שעסקו בשאלה זו, ציטטו מדרש שמקורו אינו בידינו, ולפיו הסיבה שנסיעת העם מהר סיני נחשבת לאירוע שלילי, היא מפני "שנסעו מהר סיני בשמחה, כתינוק הבורח מבית הספר, אמרו: שמא ירבה וייתן לנו מצוות". הנסיעה עצמה הייתה חיובית ורצויה, אך האווירה ששררה בעם בשעת עזיבתו של הר סיני, הייתה דומה לאווירה בכיתת ילדים המסיימים שנת לימודים ויוצאים לחופש.
על ילדים אין לבוא בטענות, השמחה בבוא החופש מובנת וטבעית; אך מאנשים בוגרים מצופה להכיר בחשיבותה של המחויבות הערכית, ולראות רגעים של חופשה כהפוגה המיועדת לצבירת כוחות לשם מטרה נעלה. החופש איננו מטרה לעצמו. הוא צורך אנושי שיש למלא אותו, אך לא כילד העוזב את בית הספר בסוף שנת הלימודים ומנסה להדחיק ולשכוח את מה שרכש בשנה זו.
כפי שאנו קוראים בהמשך הפרשה, לא לחינם נמשל העם ל'תינוק'. אכן, היה זה שלב די ראשוני בהתפתחות הרוחנית של העם. רק לפני כשנה הם יצאו ממצרים, סבל העבדות וההשפלה עדיין טרי בזיכרון, והנה, עם הקושי הראשון הם מבקשים לשוב למצרים. על פי דברי המדרש, הנסיעה מהר סיני הייתה ספוגה ברצון ? שהוא כאמור, די טבעי בשלב של טרום-בגרות ? להשתחרר, לפרוק עול ולברוח ממחויבות.
מחויבות איננה עול מכביד. להיפך. היא זו שמעניקה משמעות לאדם; דווקא מתוך מחויבות אדם מוצא את החירות הפנימית המכוונת אותו למימוש וליצירה חיובית. וכדברי המשורר בן המאה ה-11, רבי יהודה הלוי: "עבד ה' ? הוא לבדו חופשי".

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ח בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 7, 2024
ביום חמישי הקרוב, ערב ראש חודש אדר א' ברחבת הכותל המערבי. בשעה 15:45 אחה"צ.
ב׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 17, 2023
בימים אלה שבו עם ישראל זקוק לרחמים וישועות אנו מצרפים וידאו ממרן זצ"ל שמברך את הקהל
י״ג באב ה׳תשפ״ג
יולי 31, 2023
שמחנו לארח את ראש עיריית תל אביב – יפו מר רון חולדאי שהגיע עם המשפחה לחגוג בר מצוה לנכדו
כ״ג בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 4, 2024
4 שעות של חוויה בהן הלב נכנס למעין מרחב מוגן בכותל המערבי ונטען להמשך המסע ובשלב כל כך משמעותי
ד׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 14, 2024
טקס השבעה לביסל"א תתקיים בכותל המערבי בתאריך 06/11/2024 מהשעה 18:00 עד השעה 20:00
כ״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 7, 2023
לאור המצב הקשה ובצל הדיווחים על פצועים, שבויים ונעדרים רבים.
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 7, 2023
במעמד מרגש הוקדש מַעֲמַד הַדְלָקַת נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה בְּסִימָן 'מַדְלִיקִים אֶת הָאוֹר לַחֲטוּפִים'.הודלקו 138 חֲנֻכִּיּוֹת, כמנין השבויים בתפילה
י״ד בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 26, 2023
במהלך הביקור הם נפגשו עם משפחות של חטופים שהגיעו באותה העת לתפילה בכותל המערבי.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים