סיפור על צניעות ורגישות

הרבשמואלרבינוביץ רבהכותלהמערביוהמקומותהקדושיםסיפורינדודיהםשלאבותינובמדברמזמניםלנוהצצותעלתקופתהראשיתשלהעםהיהודי.לעיתיםנוצררושםכימדוברהיהבמתלונניםסדרתיים–עלהמיםועלהמזון,עלההנהגהועלארץישראל.קשהלהכחיששאכןחלקניכרמספר'במדבר'מספרעלאירועיםמסוגזה,והמטרההיאכמובןחינוךהעםלדורותיומתוךהסיפוריםהעתיקיםוהמסורותהנלוותאליהםבמדרשיחז"ל.יחדעםזאת,בתוךהסיפוריםהללובולטותלחיובדמויותשונות,ועלשנייםמהםנבקשלספרהיום:אלדדומידד.הסיפורמתחיל,כמובן,בתלונה.בניישראלבכובאומרם:"מייאכילנובשר?זכרנואתהדגהאשרנאכלבמצריםחינם,אתהקישואיםואתהאבטיחים,ואתהחצירואתהבצליםואתהשומים;ועתה–נפשנויבשה!איןכול!בלתיאלהמןעינינו!"(במדבריא,ד ו)תלונהזוהיאכל־כךלאהגיונית!בניישראלבמצריםהיועבדים.נשללהמהםהחירותוהםעבדובעבודותכפייהקשות.האםהאםאכלובמצרים"חינם"?!אתהמחירהיקרשהםשילמועלהמזוןהםשכחו.איךלפתעהםמתגעגעיםלמצרים?זוהיתופעהמצויה.בניאדםנמצאיםבמצוקהורוציםלצאתממנה.כשהםמצליחיםלהשתחרר,הםשוכחיםאטאטאתהמצוקההקשהשבההיונתונים,ולפתעהםמתחיליםלהתגעגעאלהמצבהקודם,המוכרוהשיגרתי.תלונהזוגרמהלמשהרבינולהתייאשמיכולתולהנהיגאתהעם.הואפנהאלאלוקיםבדבריםנוגעיםללב:"למההרעותלעבדך?ולמהלאמצאתיחןבעיניך?...האנוכיהריתיאתכלהעםהזה?אםאנוכיילידתיהו?...מאיןליבשרלתתלכלהעםהזה?!לאאוכלאנוכילבדילשאתאתכלהעםהזה,כיכבדממני!"(שםשם,יא יד)משהמבקשעזרה,וזוניתנתלו.אלוקיםמורהלמשהלאסוףשבעיםאישמזקניישראלשיסייעולולהנהיגאתהעם.כךעושהמשה,ושבעיםהזקניםזוכיםלנבואהאחתמכוחושלמשה.בשלבזהאנופוגשיםאתאלדדומידד:"ויישארושניאנשיםבמחנה,שםהאחדאלדדושםהשנימידד,ותנחעליהםהרוח,והמהבכתובים,ולאיצאוהאוהלה,ויתנבאובמחנה."(שםשם,כו)מההסיפורשלשניהאנשיםהאלמונייםהללו?מדרשהתנאיםלספר'במדבר'–ה'ספרי',חושףפרטיםנוספים:משההיהאמורלאסוףשבעיםאישמזקניישראל,וביקשלעשותזאתבדרךשוויונית.אלאשבעםישראלהיושנים־עשרשבטים,ואםהיהלוקחמכלשבטשישהזקנים,היוכולםיחדשבעיםושנייםאיש.מהעשהמשה?גורל.שבעיםזקניםיעלובגורלושנייםישובולביתם.אלדדומידדהיואמוריםלהשתתףבגורל,אךהםלאראואתעצמםראוייםלהנהגתהעם.הםהלכוונחבאוכדישלאימצאואותם.אךמישנבחראיננויכוללחמוקמןהתפקיד.התוצאההייתהשהםקיבלואתהנבואהבהיותםבמחנה–ולארקבאופןזמניכשארהזקנים,אלאבאופןקבוענחהעליהםרוחה'.רבייוסףבכורשור,רבופרשןמקראצרפתיבןהמאהה ,מאירהיבטנוסףבמעשיהםשלאלדדומידד.לדבריו,הסיבהשהםלאיצאואלאוהלושלמשהכשארהזקניםהייתהרגישותכלפיהזולת.הםחששולכבודםשלשניהזקניםשלאיעלובגורלובחרולצאתמןהגורלמראש.הםהעדיפולוותרעלהמעמדהנכבדובלבדשהזולתלאיתבייש.אלדדומידד,שניאנשיםאלמוניםשאינםמוזכריםשובבתנ"ך,מלמדיםאותנועלחשיבותןשלהענווהושלהרגישות–כתנאילכלמעלהרוחנית.

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

סיפורי נדודיהם של אבותינו במדבר מזמנים לנו הצצות על תקופת הראשית של העם היהודי. לעיתים נוצר רושם כי מדובר היה במתלוננים סדרתיים – על המים ועל המזון, על ההנהגה ועל ארץ ישראל. קשה להכחיש שאכן חלק ניכר מספר 'במדבר' מספר על אירועים מסוג זה, והמטרה היא כמובן חינוך העם לדורותיו מתוך הסיפורים העתיקים והמסורות הנלוות אליהם במדרשי חז"ל. יחד עם זאת, בתוך הסיפורים הללו בולטות לחיוב דמויות שונות, ועל שניים מהם נבקש לספר היום: אלדד ומידד.

הסיפור מתחיל, כמובן, בתלונה. בני ישראל בכו באומרם:

"מי יאכילנו בשר? זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים, ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים; ועתה – נפשנו יבשה! אין כול! בלתי אל המן עינינו!"
(במדבר יא, ד-ו)

תלונה זו היא כל־כך לא הגיונית! בני ישראל במצרים היו עבדים. נשללה מהם החירות והם עבדו בעבודות כפייה קשות. האם האם אכלו במצרים "חינם"?! את המחיר היקר שהם שילמו על המזון הם שכחו. איך לפתע הם מתגעגעים למצרים?

זוהי תופעה מצויה. בני אדם נמצאים במצוקה ורוצים לצאת ממנה. כשהם מצליחים להשתחרר, הם שוכחים אט אט את המצוקה הקשה שבה היו נתונים, ולפתע הם מתחילים להתגעגע אל המצב הקודם, המוכר והשיגרתי.

תלונה זו גרמה למשה רבינו להתייאש מיכולתו להנהיג את העם. הוא פנה אל אלוקים בדברים נוגעים ללב:

"למה הרעות לעבדך? ולמה לא מצאתי חן בעיניך?… האנוכי הריתי את כל העם הזה? אם אנוכי ילידתיהו?… מאין לי בשר לתת לכל העם הזה?! לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה, כי כבד ממני!"
(שם שם, יא-יד)

משה מבקש עזרה, וזו ניתנת לו. אלוקים מורה למשה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל שיסייעו לו להנהיג את העם. כך עושה משה, ושבעים הזקנים זוכים לנבואה אחת מכוחו של משה. בשלב זה אנו פוגשים את אלדד ומידד:

"ויישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד, ותנח עליהם הרוח, והמה בכתובים, ולא יצאו האוהלה, ויתנבאו במחנה."
(שם שם, כו)

מה הסיפור של שני האנשים האלמוניים הללו? מדרש התנאים לספר 'במדבר' – ה'ספרי', חושף פרטים נוספים: משה היה אמור לאסוף שבעים איש מזקני ישראל, וביקש לעשות זאת בדרך שוויונית. אלא שבעם ישראל היו שנים־עשר שבטים, ואם היה לוקח מכל שבט שישה זקנים, היו כולם יחד שבעים ושניים איש. מה עשה משה? גורל. שבעים זקנים יעלו בגורל ושניים ישובו לביתם. אלדד ומידד היו אמורים להשתתף בגורל, אך הם לא ראו את עצמם ראויים להנהגת העם. הם הלכו ונחבאו כדי שלא ימצאו אותם. אך מי שנבחר איננו יכול לחמוק מן התפקיד. התוצאה הייתה שהם קיבלו את הנבואה בהיותם במחנה – ולא רק באופן זמני כשאר הזקנים, אלא באופן קבוע נחה עליהם רוח ה'.

רבי יוסף בכור שור, רב ופרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, מאיר היבט נוסף במעשיהם של אלדד ומידד. לדבריו, הסיבה שהם לא יצאו אל אוהלו של משה כשאר הזקנים הייתה רגישות כלפי הזולת. הם חששו לכבודם של שני הזקנים שלא יעלו בגורל ובחרו לצאת מן הגורל מראש. הם העדיפו לוותר על המעמד הנכבד ובלבד שהזולת לא יתבייש.

אלדד ומידד, שני אנשים אלמונים שאינם מוזכרים שוב בתנ"ך, מלמדים אותנו על חשיבותן של הענווה ושל הרגישות – כתנאי לכל מעלה רוחנית.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ב במרחשון ה׳תשפ״ד
נובמבר 6, 2023
בתמונה: סיור של חיילי כיפת ברזל בסיורי סליחות לפני כחודש וחצי, שלושה מתוכם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 25, 2024
כ״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 6, 2024
מידע למגישים מועמדות לקורס ההכשרה להדרכת סיורים ותכניות חינוכיות- אביב תשפ"ד
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
רגע מרגש התרחש אמש ברחבת הכותל המערבי, כאשר ספיר כהן, אירנה טרופנוב ובתה ילנה הגיעו להודות לה’ על הנס
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 4, 2024
ההשבעה תתקיים בתאריך 19/06/2024 בין השעות 16:00 לשעה 20:00 הרחבה העליונה תצומצם עבור ההשבעה.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים