מואב ומדיין – בין חשש לרוע

האם יש קשר בין סיפור בלק ובלעם וסיפור בנות מואב ומדיין?

פרשת מטות מסעי – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לפני שתי שבתות קראנו בפרשת 'בלק' על ניסיונותיו של בלק מלך מואב, עם שישב מזרחית לארץ כנען (בחוף המזרחי של ים המלח), להתמודד עם האיום מצד בני ישראל באמצעים מאגיים. הוא הזמין – יחד עם זקני מדיין, עם נוסף ששכן באזור – את בלעם בן בעור, הקוסם הארמי, במטרה שיקלל את בני ישראל. בלעם נכשל במשימתו, ובמקום קללות יצאו מפיו ברכות. הכישלון היה כה משמעותי, עד שבלק גירש את בלעם בבוז ובביזיון בחזרה אל ארצו.

בסיומה של פרשת בלק קראנו על חטאי הזנות והאלילות שבני ישראל נכשלו בהם. בנות מואב ומדיין, שני העמים שבני ישראל חנו בסמוך אליהם, התקרבו למחנה ישראל ופיתו את העם לחטוא עימהן – חטא שכלל גם זנות וגם עבודת אלילים. חטא זה הסתיים בעונש כבד: 24,000 אנשים מבני ישראל מתו במגפה.

האם יש קשר בין שני הסיפורים הללו, סיפור בלק ובלעם וסיפור בנות מואב ומדיין? בשני הסיפורים הללו אנו פוגשים את שני העמים, מואב ומדיין, אך האם התקיים קשר ישיר יותר בין הסיפורים?

בפרשת השבוע 'מטות', אנו מגלים את הקשר. א-לוקים מצווה את משה רבינו: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים, אחר תיאסף אל עמיך" (במדבר לא, ב). בעצם, זהו המעשה האחרון שמשה מצווה לעשות כמנהיג. מדוע יש לנקום במדיינים? את זה אנו מבינים כאשר אנו ממשיכים לקרוא ומגיעים לדבריו של משה על בנות מדיין: "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל לה' על דבר פעור, ותהי המגפה בעדת ה'" (שם שם, טז). הנקמה במדיין הייתה בעקבות מעשיהן של בנות מדיין שהחטיאו את בני ישראל.

אך גילינו את הקשר בין סיפור בנות מדיין לסיפורם של בלק ובלעם. מתברר שמי שהביא את הרעיון להחטיא את בני ישראל בזנות ובעבודת אלילים, היה לא אחר מבלעם בן בעור, הקוסם שנכשל במשימתו לקלל את בני ישראל. כך מתוארת עצתו של בלעם בתלמוד:

אמר להם: א-לוקיהם של אלו שונא זימה הוא… בוא ואשיאך עצה: עַשֵׁה להם קלעים והושיב בהם זונות, זקנה מבחוץ וילדה מבפנים, וימכרו להן כלי פשתן… ואחר כך אומרת לו: 'הרי אתה כבן בית, שב ברור לעצמך', וצרצורי (-כד) של יין עמוני מונח אצלה… כיון ששתה בער בו [היצר]. אמר לה: 'השמיעי לי'. הוציאה יראתה מתוך חיקה ואמרה לו: 'עבוד לזה'…
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף קו)

כך נפלו בני ישראל בפח שטמן להם בלעם וחטאו בזנות עם בנות מואב ומדיין, ובעבודת אלילים שהוצעה להם יחד עם הזנות. בלעם שראה שאי אפשר לפגוע בבני ישראל באמצעות קסמים וקללות, הבין מהי הדרך שבה ניתן לפגוע בהם – החטאתם בזנות ובעבודת אלילים היא הדרך.

עיון מדוקדק בסיפור מגלה שבמזימה של החטאת בני ישראל השתתפו בנות משני העמים – מואב ומדיין. אך הציווי לנקום נאמר רק ביחס למדיין. במואב נאסר לנקום או לכבוש את ארצם. מהי הסיבה לשוני בגורלם של מדיין ומואב?

כמובן, רש"י, הפרשן הדגול של התורה, הבחין בכך והעניק לשאלה זו תשובה חדה. כך כותב רש"י:

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים – ולא מאת המואבים, שהמואבים נכנסו לַדָבָר מחמת יראה שהיו יראים מהם… אבל מדיינים נתעברו על ריב לא להם.
(רש"י לבמדבר לא, ב)

רש"י מלמד אותנו כאן עיקרון חשוב. אדם שעושה מעשה שלילי, אינו נשפט רק לפי המעשה אלא גם לפי המניע. בנות מואב עשו מעשה חמור בדיוק כמו בנות מדיין, אך למואבים היה מניע. הם באמת חששו מבני ישראל. לפי מסלול המסע של מחנה ישראל, הבינו המואבים כי בני ישראל עומדים לכבוש את ארצם. הפחד גרם להם להחטיא את בני ישראל. אם כך, ולמרות שהמעשה הוא שלילי שביותר, יש מקום להבנה והכלה של החטא.

לעומת זאת, המדיינים שכנו מזרחית למואב, ולא הייתה להם סיבה לחשוש מבני ישראל. המעורבות שלהם הייתה מתוך רוע ויצר השחתה. הם ביקשו להחטיא את בני ישראל כי הם ביקשו להתערב במריבה שאינה שלהם. על כך הם ישלמו מחיר כבד.

אם אדם פועל מתוך נטייה לחרחר ריב ולעורר מחלוקת – זהו המניע הגרוע ביותר. לעומת זאת, אדם שחוטא, אפילו בחטא חמור, אם המניע שלו היה פחד וחשש, ניתן להבין ללבו ולהתחשב בו.

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שופטים

ירושלים
כניסה:
18:16
יציאה:
19:32
תל אביב
כניסה:
18:40
יציאה:
19:34
חיפה
כניסה:
18:27
יציאה:
19:34
באר שבע
כניסה:
18:39
יציאה:
19:33

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״א בתמוז ה׳תשפ״ג
יולי 10, 2023
אנו נקראים ללמוד מגדולי האומה, מהצלחותיהם וגם מכישלונותיהם. אך יש להודות שאין לנו צורך להרחיק עד משה אנו מודעים
כ״ח בתמוז ה׳תשפ״ב
יולי 27, 2022
תוכן הפרשה מתאים לסיום המסע. אנו קוראים בשבת זו את סיכום המסעות שעשו בני ישראל במדבר, את גבולות הארץ
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ב
יולי 18, 2022
נציגי שני השבטים פונים אל משה רבינו ומציעים בפניו את ההזדמנות שנקרתה בפניהם, להתיישב באותם שטחים. תגובתו של משה
כ״ו בתמוז ה׳תשפ״א
יולי 6, 2021
פרשת מטות מסעי – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
השבוע נקרא בבית הכנסת שתי פרשיות
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
מעמד הסליחות בכותל מהווה מסורת רבת שנים, כאשר מראש חודש אלול ועד יום כיפור, מתכנסים המונים כדי לבקש מחילה
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
אפריל 1, 2024
מבקרים יקרים, בשל שדרוג גג בית שטראוס המקום סגור זמנית למבקרים, מתחם כיבוד חלופי קיים במרפסת בית מורשת הכותל
י״ח באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 22, 2024
במהלך האירוע העלו על נס את קורות חייו של הרב זצ"ל כתלמיד חכם גדול, פוסק הלכה, מקובל אשר פעל
י״ז בתשרי ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2023
עד עתה פקדו את הכותל כמאתיים אלף איש – המעמד התקיים במעמד הרבנים הראשיים לישראל, הראשון לציון הרה"ג יצחק
ו׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 15, 2024
תחת כיפת השמים והגשם הירושלמי, בא"ח גבעתי בטקס השבעה ראשון במעמד אלפים מאז פרוץ המלחמה. השבעה באח גבעתי בתאריך
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
הטקס התקיים בתאריך 28/03/2024 בין השעה 18:00 עד השעה 20:00
ג׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 6, 2024
במהלך הביקור, ראש הממשלה נשא תפילה חרישית לצד אבני הכותל, כתב פתק אישי והטמין אותו בין אבני הכותל וחתם
ב׳ באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 5, 2024
להלן התאריכים שיתקיימו בהם מעמדי סליחות מרכזיים: החל מ- 00:15
ל׳ באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 3, 2024
טקס השבעה לבא"ח נחל תתקיים בכותל המערבי ביום חמישי התאריך 07/11/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00
כ״ט באב ה׳תשפ״ד
ספטמבר 2, 2024
מאז שעות הצהריים המוקדמות, אלפים מכל העדות והחוגים נהרו לרחבת הכותל המערבי לתפילת יום כיפור קטן, ובתפילות לחזרתם של
No more articles to load

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור ליחידים