תפקידו של השופט היהודי

פרשת מטות מסעי - תשע"ח
בפרשת 'מסעי' החותמת את ספר 'במדבר', אנו ממשיכים לקרוא על הלכות מסוימות שנאמרו כהכנה לקראת הכניסה לארץ ישראל. העם חונה ב'ערבות מואב', מצדו המזרחי של נהר הירדן, וממתין לכניסה הצפויה בקרוב, ובינתיים ניתנות להם מצוות שמטרתן להסדיר את החיים הציבוריים בארץ אליה הם עתידים להיכנס ובה הם אמורים להקים מדינה יהודית.
תפקידו של השופט היהודי

אחת המצוות הכתובות בפרשה זו, היא הלכות “עיר מקלט”: אדם שרצח במכוון אדם אחר, עונשו על פי חוקי התורה ? מוות. אך אדם שהרג בשגגה, נידון לגלות ? כעין ‘מעצר בית’ בעיר ספציפית. עיר זו מכונה “עיר מקלט”, מפני שהיא גם מגנה על האדם שנמצא בה. בחברה שבטית קיים המושג ‘גאולת הדם’: אחד מקרובי ההרוג עלול לנסות לנקום במי שהרג את קרובו, ולהרוג אותו. לצערינו עד ימינו הדבר נהוג בחברות מסוימות. “עיר מקלט” באה להגן על האדם שהרג בשגגה, ולמנוע מ’גואל הדם’ להרוג אותו.

במקרים רבים לא ברור האם היה זה רצח מכוון או הריגה בשגגה, והדברים באים לידי בירור בבית-הדין:

ושפטו העדה [= השופטים] בין המֶכ־״ה ובין גואל הדם… והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם.
(במדבר לה, כד-כה)

ובכן, תפקידם של השופטים לברר את פרטי האירוע, ובמידה ומתברר כי מדובר בהריגה שאיננה מכוונת, בית המשפט מציל את ההורג מידו של גואל הדם ומשיב אותו על עיר המקלט שבתחומיה הוא מוגן מפני הנקמה.

מצמד הביטויים “ושפטו העדה ? והצילו העדה”, למדו חכמים הלכה השופכת אור על תפקידו של המשפט בישראל:

“סנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש… כולם נעשים עדים, ואין העד נעשה דיין… שנאמר ‘ושפטו העדה, והצילו העדה’.”
(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה דף כו)

לפנינו הלכה שעל-פניה נראית אבסורדית. השופטים עצמם ראו אדם ההורג את הזולת. לכאורה אין כאן מקום לספק, אין צורך בחקירות ודרישות: השופטים בעצמם יודעים את העובדות לאשורן. אך חכמים פוסלים את השופטים הללו מלדון במקרה זה, מפני שבמשפט הוגן אמורים להישמע שני צדדים, טיעונים לחובה ולזכות, וכאשר השופטים עצמם ראו את הרצח, אין באפשרותם לטעון לטובת הרוצח. משפט הוגן איננו יכול להתקיים כאשר השופט ניגש אל הדיון כשבידו מסקנה ברורה.

במבט עמוק יותר, מוגדר כאן תפקידו של בית המשפט היהודי כ’הצלה’. אין הכוונה שכל אדם ייצא זכאי מן הדיון; מי שעשה עוול צריך לשלם את המחיר על מעשיו. אך המגמה של השופט צריכה להיות חתירה לזיכוי של האדם שלפניו. אם השופט הוא בעצמו עד למקרה הנידון לפניו, אין ביכולתו ‘להציל’ את הנידון, ובכך הוא נפסל מן הדיון.

כאשר שאלו את הרב חיים סולובייצ’יק, מגדולי הרבנים ברוסיה במאה ה-19, מה תפקידו העיקרי של רב קהילה, הוא השיב במילותיו של הנביא ישעיהו: להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים. זהו תפקידו של הרב ושל השופט בישראל ? לחתור לזיכוי, להצלה של כל אדם, להחייאת רוחו של האדם המושפל והמדוכא.

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לכ׳ במרחשון ה׳תשפ״ב

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
תפקידו של השופט היהודי

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת חיי שרה

ירושלים
כניסה:
17:12
יציאה:
18:28
תל אביב
כניסה:
17:35
יציאה:
18:30
חיפה
כניסה:
17:33
יציאה:
18:28
באר שבע
כניסה:
17:36
יציאה:
18:31

אירועים נוספים

י״א במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 17, 2021
תשפ”ב פרשת וירא
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת השבוע – פרשת וירא –
י״א במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 17, 2021
“”וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם”.
ד׳ במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 10, 2021
פרשת לך לך- תשפ”ב
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
כפי שאנו קוראים בפרשיות הראשונות של ספר
ב׳ במרחשון ה׳תשפ״ב
אוקטובר 8, 2021
מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל הנהיג את הסליחות ההמוניות בערב יום כיפור בכותל, מסורת שממשיכה גם היום ואליה מגיעים
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

המסע לירושלים

מנהרות הכותל

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב:

דילוג לתוכן