להתענג בצלו של האלוקים – חג סוכות

חג סוכות  – תשפ"ה

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

חג הסוכות הוא חג שמח במיוחד. אחרי התחושות הנעלות והפחד של ראש השנה ויום הכיפורים, כמה טוב להשתחרר קצת בחיק הטבע, לצאת כל המשפחה לסוכה לחגוג את החג שנאמר עליו בתורה: "והיית אך שמח"! -אבל מדוע?! לאיזו מטרה אנחנו חוגגים את החג הזה? נאמר בתורה:

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים"
(ויקרא כ"ג מ"ג)

מהן אותן סוכות שבהן ישבו אבותינו במדבר? חכמי המשנה נחלקו לפני אלפיים שנה בשאלה זו. רבי עקיבא סבר שמדובר על סוכות רגילות שבנו בני ישראל במדבר, ורבי אליעזר טען שהכוונה לענני כבוד שהביא האלוקים כדי לסוכך ולהגן על בני ישראל. מפני הרים ומכשולים, חיות ופגעי הדרך.

הסברים אלו קשים להבנה: אם מדובר על סוכות ממש, מה הרעיון לחגוג בכל שנה לזכר הסוכות הללו? מה מיוחד בהן? ואפילו אם נניח שמדובר על ענני כבוד שבאו בדרך נס, מדוע אנחנו חוגגים חג מיוחד דווקא על הנס הזה? הלוא בתורה מסופר על ניסים נוספים שהיו לאבותינו במדבר: נס ה'מָן' – האוכל השמימי שאכלו במדבר, נס בארה של מרים – שסיפקה להם מים לשתייה לאורך המסע וניסים נוספים. בַּמֶה התייחד סיפור הסוכות שאנו חוגגים לזכרו חג מיוחד?

נקדים שאלה נוספת במצוות הסוכה נאמרה הלכה שאין דומה לה באף מצווה אחרת: אדם שהאכילה או השינה בסוכה גורמת לו צער פיזי, פטור מהשהייה בסוכה. למשל, מי שמתגורר באזור קר במיוחד או שיש בסוכתו יתושים רבים, יכול להישאר לאכול או לישון בביתו כרגיל. -מדוע? הרי אדם שמצוות צדקה, שמירת שבת או אכילת מצה בליל הסדר גורמות לו צער, לא יעלה על דעתנו לפטור אותו בשל כך ממצוות אלו! מה מיוחד במצוות סוכה?

כדי להבין זאת, נחזור להתבונן בשתי הדעות שהזכרנו לעיל – סוכות ממש או ענני כבוד – ונראה שהן שני צדדים של אותה מטבע. כאשר יצאו בני ישראל ממצריים הכניס אותם האלוקים תחת כנפיו והם זכו לחיים

המלוּוים בהארת פנים מיוחדת של ה'. הקשר שלהם עם הבורא היה קל ופשוט: בכל עת הם יכלו לגשת אל משה שהייתה לו 'גישה חופשית' לשיחה עם האלוקים, ולברר את כל ספיקותיהם. במקביל האלוקים נתן להם מצוות והוראות כדי להעלות את רמתם הרוחנית שהגיעה לפסגתה עם קבלת התורה בהר סיני. הם חיו בצלו של האלוקים בכל רגע ורגע.

לתחושה רוחנית נעלה זו התלוותה גם מציאות גשמית נפלאה. עם שלם המונה מיליוני אנשים (600,000 גברים בין גיל עשרים לגיל שישים, מלבד נשים וילדים), מתהלך במדבר. מהיכן האוכל? מהיכן השתייה? הבגדים? מקום המגורים? הם זכו לנס שמימי מיוחד גם בתחומים אלו: אוכל ירד מן השמים, מים נבעו מן הבאר, הבגדים לא בלו וגם סוכות נבנו.

לזכר השלימות הנפלאה הזו, של מסע במדבר תחת כנפיו של האלוקים שלוּוָה בשפע גשמי יוצא מגדר הרגיל, אנו חוגגים את חג הסוכות. החג כולל את שני הצדדים של המטבע: אנחנו מצווים לצאת אל הטבע ולנסות להיכנס בחזרה אל תחושת התלות באלוקים והחסייה בצלו שהייתה לבני ישראל במדבר, אך כל זאת בתנאי שאין בדבר צער גשמי.

אנחנו מנסים לשחזר את החוויה הרוחנית שהייתה לאבותינו במדבר: תלות מושלמת באלוקים שיחד עמה נוחות גשמית אפילו בתוך מדבר שממה. לכן נאמרה ההלכה הייחודית שאדם שמצטער בשהייתו בסוכה, פטור ממצווה זו.

כעת נוכל להרגיש ולהבין יותר, שחג הסוכות אינו רק חג של שמחה וזיכרון לניסים שהיו במדבר. אלא הוא חג של חוויה רוחנית נעלית שמגיעה בתזמון מושלם: לאחר ראש השנה ויום הכיפורים בהם הרגשנו את הדין ואת הרחמים של בורא העולם והתכפרו עוונותינו, אנחנו זוכים לאור אלוקי המביא אותנו לחיות באטמוספרה אחרת, באווירה של סוכה שהאלוקים חופף עליה, בתחושה של ענני כבוד שעוטפים אותנו וצועדים אתנו בכל פסיעה בחיים, ובשמחה גדולה על כך שאנחנו זוכים לחוות את האור הגדול הזה, אורו של בורא העולם שמלווה את חיינו מתוך אהבה גדולה.