שמחה בקבע ובארעי – חג הסוכות

דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי – הסוכה. זאת משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים לזכור בזמנים של שמחה וסיפוק:
Getting your Trinity Audio player ready...

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ארבעה ימים לאחר יום כיפור, אנו נכנסים אל חג הסוכות. נכנסים  פיזית  אל תוך הסוכה שתהיה ה"בית" שלנו במשך שבעת ימי החג, כלשונו של הרמב"ם: "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה, שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע" (משנה תורה, הלכות סוכה, פרק ו).

חיי הקבע שלנו אמורים לעבור למשך שבעה ימים מן הבית אל הסוכה, אך הסוכה עצמה צריכה להיות דווקא "דירת ארעי", כפי שנאמר בתלמוד הבבלי:

"כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי"
(מסכת סוכה דף ב)

וכפי שמשתקף היטב מהלכות הסכך  גג הסוכה  שנדרש להיות ארעי ולא קבוע. נמצא אפוא שאנו נקראים להעביר, למשך שבעה ימים, את חיי הקבע דווקא אל דירה ארעית וזמנית.

חג הסוכות נקרא בתורה גם "חג האסיף", מפני שהוא נקבע לחול בתקופה שבה היו החקלאים הישראלים אוספים את התבואה מן השדות, לאחר שהתייבשה בשדה במהלך הקיץ, ומכניסים אותה לשימור במחסנים למשך השנה הקרובה. זהו זמן של שמחה גדולה, שכן הכנסת התבואה אל המחסנים מבטאת את העובדה שבמשך השנה הקרובה תוכל משפחתו של החקלאי להיות ניזונה מן התבואה של השנה שעברה. בהקבלה לימינו, הם הרגישו כפי שמרגיש אדם שקיבל משרה קבועה עם שכר ראוי והוא שמח ובטוח בהצלחתו.

דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי  הסוכה.
ז
את משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים לזכור בזמנים של שמחה וסיפוק: חיינו וקיומנו הם חתירה מתמדת לתחושה של קבע בקיום שהוא ארעי במהותו. אין לך ארעי יותר מאדם שעלול להיפגע בבריאותו, בשלוות נפשו ובשלום אהוביו. כאשר אנו שמחים, לרוב אנו מדחיקים את הסיכונים הכרוכים בעצם הקיום. זה עתה  לפני ימים ספורים  עמדנו ביום כיפור בבית הכנסת ואמרנו "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון  מי יחיה ומי ימות, מי ינוח ומי ינוע, מי ישפל ומי ירום". אדם המודע לארעיות החיים מתקשה לשמוח.

האם מצוות הסוכה מכוונת להרוס לנו את השמחה? חלילה! חג הסוכות הוא זמן שמחה וכזה הוא צריך להישאר. הסוכה באה לעזור לנו לשמוח. היא מעניקה לנו מענה לחרדות המעיבות על השמחה, כאשר היא מזכירה לנו שאל הקיום האנושי יכולה להתלוות תחושה של קבע למרות הארעיות הטמונה בו, אם אנו זוכרים להישען על א-לוקים במצבי שפע כמו במצבי מצוקה.

כולנו חיים בעולם מחולן, עולם שא-לוקים איננו שוכן בתודעתם של רבים, וכפי שפרידריך ניטשה כינה זאת: "מות הא-לוקים". מצב תרבותי זה לא נוצר מאליו. הוא מצב שהאנושות התגלגלה אליו כאשר זכתה בשפע. הא-לוקים שכל אדם נזקק להאמין בו בעבר, כאשר הקיום היה רעוע ומסוכן, הפך, חלילה, למיותר כאשר המהפכה התעשייתית יצרה עולם בטוח בהרבה, עם תוחלת חיים גבוהה ואיכות חיים נפלאה שספק אם אבות אבותינו היו יכולים לחלום עליה.

אך זוהי אשליה מתוקה. האדם איננו שולט בחייו, למרות המאמצים המרובים של האנושות לעשות זאת. אם נתבונן בכנות, אפילו ההצלחה הפעוטה ביותר שלה זכינו, לא נגרמה בשליטתנו המלאה. בכל צעד בחיינו אנו זקוקים למה שהמסורת היהודית מכנה "סייעתא דשמיא".

יתרה מכך. בתרבות שפע כפי שזכינו לה, א-לוקים איננו רק זה שזועקים אליו לעזרה במצבי מצוקה. נדרשת שפה דתית חדשה שאיננה מעניקה לא-לוקים את תפקיד 'איש שירותי החירום', אלא מנהלת חיי שמחה ושלווה מתוך הכרה בטובו של א-לוקים והודיה לכל מה שזכינו לו.

כאשר אנו נכנסים אל הסוכה, אנו נקראים לזכור שהשפע  הבריאות, הזוגיות, הנחת, הפרנסה  הוא מתת ידו של א-לוקים. תודעה זו תביא אותנו לשמחה כנה ואמיתית.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בלק

ירושלים
כניסה:
19:03
יציאה:
20:24
תל אביב
כניסה:
19:28
יציאה:
20:27
חיפה
כניסה:
19:17
יציאה:
20:28
באר שבע
כניסה:
19:26
יציאה:
20:24

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
כ״ח בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 7, 2024
ביום חמישי הקרוב, ערב ראש חודש אדר א' ברחבת הכותל המערבי. בשעה 15:45 אחה"צ.
כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 12, 2023
במעמד רבה של מגדל העמק הרה"ג יצחק דוד גרוסמן שליט"א
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
כשאני הייתי במיטה בבית החולים לא יכולתי לעשות כלום, בלעדיכם לא היה כאן בר מצוה, כל מה שנעשה כאן
י״ד באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 1, 2023
סטפני ל. האלט נפגשה עם רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ.
ח׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 20, 2023
רגע מרגש התרחש אמש ברחבת הכותל המערבי, כאשר ספיר כהן, אירנה טרופנוב ובתה ילנה הגיעו להודות לה’ על הנס
י״ד בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 24, 2024
החנטה היא שלב ראשוני של צמיחת הפירות. רוב הפירות מגיעים לשלב ההבשלה במהלך הקיץ. מעניין להתבונן בקביעת התאריך דווקא
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 16, 2023
שוטרי משטרת ישראל ששמעו על כך, התגייסו מיד לעזור לשמח את חתן בר המצווה ומשפחת
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
את חג הפורים אנו חוגגים על הנס של הצלת העם היהודי במאה החמישית לפני הספירה, אך יותר מכך אנו
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים