קיבלנו את ההזמנה, הבה נרקוד!

כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את אהבתינו לא-לוקים? העם היהודי מצא את התשובה לכך
ריקודים 

שמחת תורה – תשפ"ג

הגאון הרב שמואל רבינוביץ שליט"א – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לאחר שבעת ימי חג הסוכות מפגיש אותנו מעגל השנה היהודי עם חג נוסף שזכה לשני שמות: 'שמיני עצרת' ו'שמחת תורה'. בארץ ישראל חל חג זה במשך יממה אחת, שבה אין יושבים בסוכה; ובשאר תפוצות ישראל חל חג זה במשך שתי יממות כאשר היום הראשון מכונה 'שמיני עצרת' ובו אוכלים בסוכה, וביום השני – 'שמחת תורה' – אין יושבים בסוכה אלא בבית.

השם 'שמיני עצרת' מקורו במקרא. הוא מבטא את היותו של יום זה השמיני מימי חג הסוכות, ובו, בשונה מימי 'חול המועד', 'עוצרים' מעשיית מלאכה. לעומת זאת לשם 'שמחת תורה' אין מקור במקרא. מקורו, כנראה, בימי הביניים והוא נרמז אף בספר הזוהר. שם זה נובע מן המנהג לסיים את קריאת התורה מדי שנה ביום זה. לרגל סיום המחזור השנתי של קריאת התורה מקיימים ריקודים – הקפות – עם ספר התורה בבית הכנסת ונוהגים מנהגי שמחה מיוחדים.

מהו היחס בין שני שמות אלו?
האם מדובר בשני חגים שחלים במקרה באותו תאריך או שיש קשר מהותי ביניהם? הבה נעמיק תחילה בקשר שבין 'שמיני עצרת' לחג הסוכות שלפניו ומתוך כך נבין כיצד נוצר המנהג לשמוח עם התורה דווקא בחג זה.

 

אחד הדברים הבולטים למי שמעיין בפסוקי התורה העוסקים בחג הסוכות, הוא מספר הקורבנות הגדול שהקריבו בימים אלו בבית המקדש. בשבעת ימי חג הסוכות מקריבים שבעים קורבנות מיוחדים, זאת בנוסף לקורבנות רבים נוספים. על פי הסבר המופיע בתלמוד ומבוסס על פרשיות שונות בתנ"ך, המספר הטיפולוגי שבעים מתייחס אל כל אומות העולם. קורבנות אלו מוקרבים על ידי יהודים, כמובן, אך הם נועדו כדי להגן על האנושות כולה. כך מובא במסכת סוכה מן התלמוד הבבלי:

אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים שאיבדו [את בית המקדש] ואינם יודעים מה שאיבדו. בזמן שבית המקדש קיים – מזבח מכפר עליהם, ועכשיו מי מכפר עליהם?
(מסכת סוכה, דף נה)

אם כן, לחג הסוכות יש פן אוניברסלי שבו מביע עם ישראל את שותפותו עם האנושות כולה בעמידה לפני א-לוקים. לעומת זאת, בחג 'שמיני עצרת' מקריבים קורבן אחד בלבד. ההסבר לכך מופיע גם הוא באותה סוגיה בתלמוד:

שבעים פרים אלו [המוקרבים בחג הסוכות] כנגד מי? כנגד שבעים אומות.
פר יחידי [המוקרב בשמיני עצרת] למה? כנגד אומה יחידה [- עם ישראל].
משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ביום האחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך.
(מסכת סוכה, שם)

לאחר שבעה ימים של חגיגה בעלת אופי אוניברסלי, אנו מקיימים חגיגה פרטיקולרית. עם ישראל אומנם שותף לאנושות כולה אך יש לו גם ייחודיות משלו, כדברי המשנה: "חביב אדם שנברא בצלם א-לוקים… חביבים ישראל שנקראו בנים למקום" (מסכת אבות ג, יד). ב'שמיני עצרת' אנו מוזמנים לחגוג את אופיו המיוחד של העם היהודי – לא אופי במובן ביולוגי או גנאולוגי, שהרי כל אדם מכל עם יכול להצטרף לעם ישראל בתהליך גיור כהלכה, אלא אופי רוחני. עם ישראל הוא "אוהבו" של א-לוקים, כמו שמופיע במשל שבתלמוד. מאז יציאת מצרים ועד היום אנו מקיימים קשר של ברית מול א-לוקים, וברית זו ראויה לחגיגה.

 

אך כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את אהבתינו לא-לוקים? העם היהודי מצא את התשובה לכך: נסיים את קריאת התורה ב'שמיני עצרת' ונשמח עם התורה. לא רק תלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימיהם, אלא כל יהודי שותף לשמחה זו. כל אדם שמבקר בבית הכנסת בשבת ושומע את קריאת התורה – מסיים את התורה ב'שמיני עצרת'. כך נוצר חג 'שמחת תורה', חג שמוקדש כולו להבעת אהבתנו ושמחתנו בתורה, בערכי היהדות, במצוות התורה, באורח החיים היהודי שאנו זוכים לקיים.

 

אם 'שמיני עצרת' הוא הזמנה של א-לוקים ל"אוהבו" לעשות לו "סעודה קטנה", כמו שמופיע במשל שציטטנו; הרי ש'שמחת תורה' הוא מימושה של הזמנה זו. קיבלנו את ההזמנה, אנו מוציאים את ספר התורה ורוקדים איתו כ"אוהבו" של אלוקים, של תורתו ושל מצוותיו.

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
ט׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 21, 2023
לעיתים ישנם בכותל מפגשים שמשאירים חותם בלב לשנים. 
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 30, 2024
. לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל
ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 17, 2023
בסוף התפילה פונה החזן לציבור ומבקש מהם להישאר לאמירת מזמור תהלים אחד לעילוי נשמת… בנו שנפל בשמחת תורה
כ״ב בטבת ה׳תשפ״ד
ינואר 3, 2024
חיילי המילואים של גדס"ר 6828 שיצאו לאחר שלושה חודשי לחימה והגיעו הישר לכותל המערבי
ד׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
פברואר 13, 2024
צפו בדבריהם המרגשים של לוחמי המילואים שהגיעו היישר ממשימות בעזה
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
דצמבר 13, 2023
בתאריך 15/02/2024 התקיים בכותל המערבי ברחבה העליון טקס השבעה באח גבעתי מחזור מרץ 24  
י״ג באב ה׳תשפ״ג
יולי 31, 2023
שמחנו לארח את ראש עיריית תל אביב – יפו מר רון חולדאי שהגיע עם המשפחה לחגוג בר מצוה לנכדו
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 2, 2024
הבעיה במחלוקת אינה בכך שאנשים שונים מחזיקים בדעות ובגישות שונות. זה דווקא טבעי ומבורך. הבעיה במחלוקת היא מה אני
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 24, 2024
נעשה כאן מבחן למשה – האם הוא מנהיג שמתמסר אל העם ורוצה בטובתו, או שהוא מעדיף את טובת עצמו.
No more articles to load

סיורים בירושלים