סוכות – תשפ"ג
הרב הגאון שמואל רבינוביץ שליט"א – רה הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בערבו של יום ראשון הקרוב ניכנס כולנו אל הסוכה ונחגוג את חג הסוכות, שיימשך במשך שבעה ימים שלאחריהם חג נוסף 'שמיני עצרת' ו'שמחת תורה'. שבעת ימי חג הסוכות מתייחדים במצוות ומנהגים שונים: ראשית, השמחה היא המאפיין המרכזי של החג. מנהג עתיק שהתקיים כבר לפני אלפי שנים בבית המקדש בירושלים, לחגוג מדי ערב בשירה וריקודים את 'שמחת בית השואבה', כמימוש של הצו המקראי המתייחס באופן ישיר אל חג הסוכות: "ושמחת בחגך". שנית, הישיבה בסוכה, מבנה שמחופה באמצעות גג עראי העשוי מענפים, במשך שבעת ימי החג. שלישית, מצוות 'נטילת לולב' – שאליו מצטרפים אתרוג, הדסים וערבות – בכל אחד מימי החג.
מאפיינים ייחודיים אלו מביאים אותנו אל השאלה: מהו המסר של חג הסוכות? מה היא החוויה שאותה אנו נקראים לחוות בחג ואלו תובנות מבקש חג זה לטעת בליבנו? ובכן, הבה נצלול מעט אל משמעותם הכללית של מועדי ישראל.
חייו של האדם גדושים בחוויות ורגשות שונים: שמחה, עצב, ציפייה, אֵבֶל, התרגשות, כעס, התלהבות, אהבה, שיעמום, סקרנות, געגוע, זיכרון, תקווה, רוגע, לחץ… ועדיין לא פירטנו את שלל הרגשות האנושיים המורכבים. הרגשות אינם מופיעים באופן טבעי כשהם מבודדים. לעיתים מזומנות האדם חווה מספר רגשות בו-זמנית. כך לדוגמה, אדם שמתחיל עבודה חדשה – יכול להיות שמח, לחוץ, מתלהב, מצפה, חושש, סקרן, ולעיתים גם מאוכזב. וכאשר מתרחש אירוע משמעותי יותר, לדוגמה, כאשר בני זוג נישאים זה לזו, מגוון הרגשות רב ועשיר וגם עוצמתם גבוהה. נפש האדם עמוקה ורחבה דיה כדי להכיל את שלל הרגשות הללו גם יחד.
גם בחיים הדתיים שלנו, במערכת היחסים שאנו מקיימים מול א-לוקים – אנו חווים שלל רגשות. מבחינת מצוות התורה, אנו מצווים גם "ואהבת את ה' א-לוקיך" וגם "את ה' א-לוקיך תירא". האם קיימת סתירה בין אהבה ליראה? כאמור, נפש האדם מסוגלת להכיל רגשות שונים. מלבד אהבה ויראה, האדם חווה רגשות נוספים: אדם מודה לא-לוקים על השפע שניתן לו, אדם אָבֵל על הריחוק שהוא חש – כאינדיבידואל או כחלק מהקולקטיב היהודי – מא-לוקים. אדם זוכר את ההיסטוריה העשירה של יחסיו עם א-לוקים, אדם גם מצפה מא-לוקים שיעניק לו, חש קירבה רוחנית אל א-לוקים ועוד ועוד. ולעיתים הרגשות הללו נחווים ביחד, וזה בסדר, כך פועלת הנפש וכך אנו חיים.
מועדי ישראל מכוונים כדי להפעיל עולם עשיר זה של חוויות דתיות. בכל אחד מן החגים אנו מפנים את תשומת הלב ומתמקדים בחוויות דתיות מסוימות, כדי להעצים את השפעתה על הנפש וכדי שהשפעה זו תמשיך ללוות אותו בכל השנה. כך, בפסח אנו ממוקדים בזיכרון יציאת מצרים ובמשמעות של בחירתנו כעם בעל שליחות היסטורית; בחג השבועות אנו מתבוננים על משמעות קבלת התורה ועל התפקיד העוצמתי שניתן בידינו; בראש השנה אנו חווים את היחס אל א-לוקים כמלך השופט את נתיניו וביום הכיפורים אנו עסוקים בחוויית ההיטהרות והחסות תחת כנפיו של א-לוקים.
ומהי החוויה הדתית של חג הסוכות? במה אנו ממוקדים? בשבעת ימי החג אנו עסוקים בעיקר בהודאה על השפע הטוב שזכינו לו, הודאה המבוססת על ההכרה בכך שכל מה שיש לנו – ניתן לנו מא-לוקים ובלעדי מתנה זו לא היה לנו שום דבר. לא רק האוכל, הכסף והנאות החיים, אלא עצם הקיום, האפשרות שלנו לחיות, להיות בני אדם בעלי תבונה ורגישות מוסרית, לקיים מערכות יחסים משפחתיות וחברתיות – את הכל קיבלנו מא-לוקים. גם מה שטרחנו עליו ובנינו במאמץ, גם עליו אנו מודים לא-לוקים שהעניק לנו את היכולת לטרוח, להתאמץ ולבנות.
הכרה זו מבוטאת על ידינו במצוות ומנהגי חג הסוכות. הישיבה בסוכה בעל הגג הארעי ממחישה לנו באופן חווייתי את התלות וההיזקקות שלנו לחסדו של א-לוקים, את העובדה שאפילו דבר אלמנטרי כקורת גג איננו מובן מאליו; נטילת הלולב – ארבעת המינים – היא הבעה של שמחה בעולם הצומח העשיר המבטא התפרצות של חיים מגוונים ותוססים; וכמובן, השמחה בחג הסוכות היא הבעה טהורה של הכרה בחסד האופף אותנו בכל עת.
כאשר נפגשים יהודים בחג הסוכות, הם מסיבים לשולחן בסוכה, לוגמים משקה ומאחלים זה לזה: "לחיים" – לחיי ברכה ושפע, לחיי אמונה וחסד, לחיי שמחה והודאה. גם אנו נאחל לכולנו: לחיים! חג סוכות שמח!