יסודות האמונה של ליל הסדר

ליל הסדר – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכול המערבי והמקומות הקדושים

במרכזו של 'ליל הסדר' אותו אנו חוגגים בלילה הראשון של חג הפסח, עומדת מצווה ייחודית שאין דומה לה בכל התורה: סיפור יציאת מצרים. אנו מצווים לספר – האחד לזולתו, וההורה לילדיו – את הסיפור המכונן של העם היהודי, סיפור הגלות והשעבוד של אבותינו במצרים, והגאולה – היציאה הניסית שהתרחשה בלילה זה.

הסיפור מסופר בפשטות בתחילת 'הגדה של פסח': "עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה". זוהי, כמובן, הדרך הקצרה והמתומצתת ביותר שניתן לספר את יציאת מצרים. אך במהלך הלילה אנו מרחיבים את הסיפור, מפרטים ומתבוננים בסבל שעבר על אבותינו במצרים, ומתעמקים בפרטי השחרור, שבמרכזם עומדות 'עשר המכות' – עשרה סוגים של מכות שהביא אלוקים על המצריים בתקופה שלפני יציאת בני ישראל ממצרים.

עשר מכות אלו מתוארות בתורה בהרחבה: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות. ב'הגדה של פסח' אנו מזכירים את מנהגו של רבי יהודה, חכם בן המאה השנייה: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב". לדברי רבי יהודה, עשר המכות חולקו לשלוש סדרות. הסדרה הראשונה היא 'דצ"ך' – דם, צפרדע וכינים; הסדרה השנייה היא 'עד"ש' – ערוב, דבר ושחין; והסדרה השלישית היא 'באח"ב' – ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות.

ואכן, כאשר קוראים את תיאור עשר המכות בספר שמות, ניתן לראות שמדובר בשלוש סדרות שכל אחת מהן בנויה בסדר פנימי קבוע ולכל אחת מהן מגמה שונה המצוינת בהתראה שהפנה משה רבינו על פרעה מלך מצרים. בסדרה הראשונה המגמה היא: "בזאת תדע כי אני ה'"; מגמתה של הסדרה השנייה היא: "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ"; ואילו הסדרה השלישית נפתחת בהצהרה: "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ".

הבה ננסה לעמוד על שלוש מגמות אלו שאותן אנו מציינים בליל הסדר, הלילה שאנו מעבירים בו את יסודות האמונה לדורות הבאים. המגמה של הסדרה הראשונה חותרת להפנמת הידיעה על מציאות הא-ל, בפרט ביחס לגאוות האדם. תפיסת העולם המכירה במציאות הא-ל, מציבה את האדם במקום מוגבל: אתה לא קובע הכל! אינך כול-יכול! המשטרים האפלים בגרמניה הנאצית ובברית המועצות הקומוניסטית יכולים ללמד אותנו על האסון אליה מובילה תפיסת בלעדיותו של האדם.

יסוד האמונה שאותו אנו לומדים מסדרת המכות השנייה מהווה עליית שלב בהבנת אמונת היהדות. אלוקים לא רק קיים. הוא גם פועל "בקרב הארץ". אלוקים מתעניין במציאות, משגיח עליה ומנהל אותה. אלוקים קורא לאדם להיות שותף בעשייה המיטיבה ולנהל אורח חיים ערכי שמוקדש לקידום הטוב ולמאבק ברוע. ביציאת מצרים הונחל מסר זה לדורות. התביעה המוסרית הקוראת לשוויון ולחירות, אינה אלא תוצאה של יציאת מצרים. הקריאה שהפנה אלוקים אל פרעה "שלח את עמי" עודנה מהדהדת באוזניה של האנושות.

לסדרת המכות השלישית יש מסר נוסף: "אין כמוני בכל הארץ". גם לאחר שאנו מבינים את יסודות האמונה עדיין מנקרת בנו השאלה: האם הטוב ינצח? האם המאבק המשותף לאלוקים ולאדם יסתיים במיגור הרוע? לכך משיב אלוקים "אין כמוני בכל הארץ". אין עוד כוח בעולם, לא אנושי ולא מסוג אחר, שמסוגל להתנגד התנגדות של ממש למגמה האלוקית. אנו מובטחים שהטוב ינצח, גם אם התהליך המוביל לכך איננו קצר.

שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו, בלילה המרכזי של השנה, ליל הסדר.