ליל הסדר: עבר, הווה ועתיד

התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד

חג פסח 2023 – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח, החג שחוגג עם ישראל בכל תפוצותיו מדי שנה, כבר אלפי שנים, מאז שיצאו אבותינו ממצרים ועד היום הזה. המאפיין הייחודי של חג זה הוא איסור אכילת חמץ ומצוות אכילת מצה: בשבעת ימי החג אסור לאכול חמץ – מאכל העשוי מדגנים שתפחו או נרטבו בתהליך הייצור, ובלילה הראשון של החג, 'ליל הסדר', יש מצווה לאכול מצה – לחם שנאפה במהירות ללא תפיחה.

בליל הסדר אנו מקיימים מספר מצוות: אכילת מצה, אכילת מרור – ירק בטעם מריר, שתיית ארבע כוסות יין, סיפור יציאת מצרים ואמירת 'הגדה של פסח'. את המצה יש לאכול ב'הסיבה' – תנוחה המפגינה שחרור וחירות, וכך יש לשתות גם את ארבע הכוסות. כל אחת ממצוות אלו מביעה זיכרון מסוים או הבעה של מצב קיומי. נפרט אותן לפי סדר האירועים שאותם הם באים להזכיר או להביע.

המרור מבקש להזכיר לנו את התקופה החשוכה והמרירה של השיעבוד שהוטל על אבותינו במצרים. אנו מבקשים לזכור את הקושי כדי לחוות את הגאולה כראוי. אילו לא נזכיר לעצמנו את תקופת השיעבוד הקשה, לא נוכל להעריך ולהודות על השחרור והיציאה לחירות.

המצה מבקשת להחיות את הרגעים הגדולים של הגאולה. בלילה הגורלי שקדם ליציאה ממצרים התכנסו בני ישראל בבתיהם וערכו סעודה של קורבן הפסח יחד עם מצות. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם ביקשו להכין להם צידה לדרך, אך היציאה נעשתה בזריזות והם לא הספיקו לאפות לחם ראוי, ולכן אפו בזריזות את הבצק בלי שיתפח. לזכר גאולה זו אנו אוכלים מצה בתנוחת החירות – ה'הסיבה'.

ארבע כוסות היין שגם אותן אנו שותים בתנוחת 'הסיבה', מסמלות את המצב שאחר הגאולה – החירות. כאנשים העומדים ברשות עצמם, ולא עוד תחת עול השיעבוד המצרי, אנו מתרווחים בנחת ושותים יין. ארבע הכוסות מרמזות לארבעת שלבי הגאולה כפי שהבטיח א-לוקים למשה לפני היציאה ממצרים:

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם…, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לוקים"
(שמות ו, ו-ז).

בסיפור יציאת מצרים אנו מספרים את סיפורו של עם ישראל מראשיתו: האבות – אברהם, יצחק ויעקב – הירידה למצרים, תקופת השיעבוד המר, עשרת המכות שהעניש א-לוקים את המצרים המשעבדים והיציאה לחירות. חכמים קובעים כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". איננו עוסקים בליל הסדר בסיפור היסטורי עתיק אלא מנסים להחיות את החוויה של הגאולה ושל החירות, ומבטאים חוויה זו בסעודה חגיגית ומפוארת, כפי שנפסק ב'שולחן ערוך': "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו".

ליל הסדר ממקד אותנו באמצעות המצוות שאנו מקיימים בו – בעבר ובהווה. בעבר של השיעבוד במצרים, ובעבר – שאנו הופכים להווה – של הגאולה והחירות. אין זה מקרה שלילה זה הוא הלילה שעליו נאמר "והגדת לבנך". זהו הלילה שבו אנו מעבירים את לפיד המורשת היהודית לדור הבא, לדור העתיד. לשם עיצובו של העתיד אנו חייבים לזכור את העבר ולחיות את ההווה. העבר חשוב, שכן הוא נוטע את שורשינו באדמה עתיקה, בהיסטוריה מופתית של עם שלא התייאש מנשיאת הבשורה הרוחנית. רק מי שנטוע בהיסטוריה ובמורשת היהודית יכול להתקדם לעבר עתיד יהודי ראוי. "בזכירה – סוד הגאולה" אמר רבי ישראל 'בעל שם טוב', מייסד תנועת החסידות.

אך לא פחות מכך חשוב ההווה. התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד. אם נספר על יציאת מצרים ועל קורות העם היהודי כסיפור היסטורי בלבד, לא נוכל לינוק ממנו יסודות רוחניים לעתיד ולדורות הבאים. אנו נקראים להחיות את העבר ולהשפיע דרכו על ההווה, ובאמצעות כך להעביר את האמונה ואורח החיים היהודי לחוליות הבאות בשלשלת הדורות.

חג פסח כשר ושמח.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת משפטים

ירושלים
כניסה:
16:50
יציאה:
18:08
תל אביב
כניסה:
17:14
יציאה:
18:10
חיפה
כניסה:
17:00
יציאה:
18:09
באר שבע
כניסה:
17:15
יציאה:
18:10

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 9, 2024
הקדיש את חייו לעזור לזולת , לחלשים ובעלי מוגבלויות. שחר נהג לתמרץ את חבריו ולהפיח בהם שמחת חיים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 19, 2024
השוטרים האמיצים והגיבורים שחירפו את נפשם בעוז ובגבורה בבוקרו של שמחת תורה, בירכו יחד בעיניים דומעות ובהתרגשות את ברכת
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 10, 2024
כמידי שנה לקראת חג השבועות מאות מחסידי סערט ויזניץ בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א הגיעו הערב לתפילה ושירה מרגשת בכותל
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
מאי 29, 2024
לייבוביץ נולד בבודפשט להורים ששרדו את שואת יהודי אירופה. היהדות בבית סבבה סביב זוועות המלחמה, ללא ציון חגים או
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
הטקס ההתקיים בתאריך 28/10/2024 מהשעה 15:30 עד השעה 20:00
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 21, 2024
בשיאה של העצרת נשאו כולם, כאיש אחד בלב אחד, קריאת שמע ישראל.
י״ח במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 19, 2024
אני נמצא כאן במקום החשוב בעולם, הכותל המערבי, זה מאוד חשוב שתגיעו לכאן ותתמכו וגם תחוו את הרוחניות של
ו׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 16, 2024
באותה שבת שחורה נרצח גם אחיו של קורן, אור הי"ד בחוף זיקים, בזמן שאם המשפחה, סבין, שהתה בחדר הממ"ד
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
דרך ארץ קדמה לתורה – סיפורו של יתרו מלמד אותנו שקבלת השונה, אהבת הגר ומידות טובות הן הבסיס האמיתי
י״ב בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 10, 2025
"עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". דוד המלך, משורר התהלים , מתפעל דווקא מהשערים. לא מהארמונות, לא מהחומות – אלא
י״א בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 9, 2025
משמרת תהילים יומית בכותל המערבי למען שיבת החטופים – עם ישראל מתאחד בתפילה עד שישובו כולם!
ז׳ בשבט ה׳תשפ״ה
פברואר 5, 2025
לתשומת ליבכם! בין הימים ראשון עד רביעי, ב'–ה' באדר תשפ"ה (2–5 במרץ 2025) יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות במנהרות הכותל

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט