ליל הסדר: עבר, הווה ועתיד

התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד

חג פסח 2023 – תשפ"ג

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח, החג שחוגג עם ישראל בכל תפוצותיו מדי שנה, כבר אלפי שנים, מאז שיצאו אבותינו ממצרים ועד היום הזה. המאפיין הייחודי של חג זה הוא איסור אכילת חמץ ומצוות אכילת מצה: בשבעת ימי החג אסור לאכול חמץ – מאכל העשוי מדגנים שתפחו או נרטבו בתהליך הייצור, ובלילה הראשון של החג, 'ליל הסדר', יש מצווה לאכול מצה – לחם שנאפה במהירות ללא תפיחה.

בליל הסדר אנו מקיימים מספר מצוות: אכילת מצה, אכילת מרור – ירק בטעם מריר, שתיית ארבע כוסות יין, סיפור יציאת מצרים ואמירת 'הגדה של פסח'. את המצה יש לאכול ב'הסיבה' – תנוחה המפגינה שחרור וחירות, וכך יש לשתות גם את ארבע הכוסות. כל אחת ממצוות אלו מביעה זיכרון מסוים או הבעה של מצב קיומי. נפרט אותן לפי סדר האירועים שאותם הם באים להזכיר או להביע.

המרור מבקש להזכיר לנו את התקופה החשוכה והמרירה של השיעבוד שהוטל על אבותינו במצרים. אנו מבקשים לזכור את הקושי כדי לחוות את הגאולה כראוי. אילו לא נזכיר לעצמנו את תקופת השיעבוד הקשה, לא נוכל להעריך ולהודות על השחרור והיציאה לחירות.

המצה מבקשת להחיות את הרגעים הגדולים של הגאולה. בלילה הגורלי שקדם ליציאה ממצרים התכנסו בני ישראל בבתיהם וערכו סעודה של קורבן הפסח יחד עם מצות. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים הם ביקשו להכין להם צידה לדרך, אך היציאה נעשתה בזריזות והם לא הספיקו לאפות לחם ראוי, ולכן אפו בזריזות את הבצק בלי שיתפח. לזכר גאולה זו אנו אוכלים מצה בתנוחת החירות – ה'הסיבה'.

ארבע כוסות היין שגם אותן אנו שותים בתנוחת 'הסיבה', מסמלות את המצב שאחר הגאולה – החירות. כאנשים העומדים ברשות עצמם, ולא עוד תחת עול השיעבוד המצרי, אנו מתרווחים בנחת ושותים יין. ארבע הכוסות מרמזות לארבעת שלבי הגאולה כפי שהבטיח א-לוקים למשה לפני היציאה ממצרים:

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם…, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לוקים"
(שמות ו, ו-ז).

בסיפור יציאת מצרים אנו מספרים את סיפורו של עם ישראל מראשיתו: האבות – אברהם, יצחק ויעקב – הירידה למצרים, תקופת השיעבוד המר, עשרת המכות שהעניש א-לוקים את המצרים המשעבדים והיציאה לחירות. חכמים קובעים כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". איננו עוסקים בליל הסדר בסיפור היסטורי עתיק אלא מנסים להחיות את החוויה של הגאולה ושל החירות, ומבטאים חוויה זו בסעודה חגיגית ומפוארת, כפי שנפסק ב'שולחן ערוך': "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו".

ליל הסדר ממקד אותנו באמצעות המצוות שאנו מקיימים בו – בעבר ובהווה. בעבר של השיעבוד במצרים, ובעבר – שאנו הופכים להווה – של הגאולה והחירות. אין זה מקרה שלילה זה הוא הלילה שעליו נאמר "והגדת לבנך". זהו הלילה שבו אנו מעבירים את לפיד המורשת היהודית לדור הבא, לדור העתיד. לשם עיצובו של העתיד אנו חייבים לזכור את העבר ולחיות את ההווה. העבר חשוב, שכן הוא נוטע את שורשינו באדמה עתיקה, בהיסטוריה מופתית של עם שלא התייאש מנשיאת הבשורה הרוחנית. רק מי שנטוע בהיסטוריה ובמורשת היהודית יכול להתקדם לעבר עתיד יהודי ראוי. "בזכירה – סוד הגאולה" אמר רבי ישראל 'בעל שם טוב', מייסד תנועת החסידות.

אך לא פחות מכך חשוב ההווה. התרפקות נוסטלגית שאינה משפיעה על ההווה, ואולי אף מתעלמת ממנו – אין בכוחה להחיות את העתיד. אם נספר על יציאת מצרים ועל קורות העם היהודי כסיפור היסטורי בלבד, לא נוכל לינוק ממנו יסודות רוחניים לעתיד ולדורות הבאים. אנו נקראים להחיות את העבר ולהשפיע דרכו על ההווה, ובאמצעות כך להעביר את האמונה ואורח החיים היהודי לחוליות הבאות בשלשלת הדורות.

חג פסח כשר ושמח.

 

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת לך־לך

ירושלים
כניסה:
16:03
יציאה:
17:21
תל אביב
כניסה:
16:27
יציאה:
17:22
חיפה
כניסה:
16:13
יציאה:
17:21
באר שבע
כניסה:
16:28
יציאה:
17:23

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
שלושה יסודות אמונה בעשר המכות – שלוש מגמות שאליהן חותרת היהדות ואותן אנו מבקשים להנחיל, קודם כל לעצמנו ואחר כך לילדינו
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
א׳ בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 11, 2024
מתוך קושי וכאב ניתן לצמוח, לשם כך אנו זקוקים לסוג של עזות להאמין, לראות את העתיד, לפעול להגשמתו, ולא
י״ב באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 15, 2024
תפילות מהלב: עשרות אלפי פתקים מרגשים פונו מהכותל לקראת השנה החדשה – עלייה יוצאת דופן בפתקים מישראל
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
יולי 3, 2024
ביומו הראשון בתפקיד מ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית, הגיע הרב יעקב רוז'ה לכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת "שלא יארע
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
דצמבר 10, 2023
משפחותיהם של שלושה מתנדבי מד"א שנרצחו בבארי הדליקו נר רביעי של חנוכה בכותל שגריר ארה"ב בישראל בברכת ארצות הברית לכבוד
כ״ט באלול ה׳תשפ״ד
אוקטובר 2, 2024
עם סיום מעמד הסליחות ובמגביל להסרת ההגבלות שהוטלו מוקדם יותר על ידי פיקוד העורף, החלו לנהור מתפללים רבים לרחבת
כ״ז באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 7, 2024
לאחר הטבח הנורא, הם עשו את הבלתי יאמן כדי להציל חיים – והגיעו לכותל לספר את סיפורם המרגש
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 21, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 בא"ח הגנת הגבולות ברחבת הכותל המערבי
א׳ במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 2, 2024
לאחר כניסתו לתפקיד: הרב הראשי לישראל הנבחר הרה"ג קלמן בר שליט"א הגיע הערב לרחבת הכותל המערבי ונשא תפילה מיוחדת
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
"שהחיילים ישובו לביתם בשלום": המשאלה המרגשת של הצנחן שהשתתף בשחרור הכותל המערבי לכותל המערבי באים במהלך השנה מיליוני מבקרים
כ״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 31, 2024
נפתח ההרשמה לסיורי חנוכיות ברובע היהודי והשנה כמה סיורים חדשים למידע נוסף לחצו כאן 
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 30, 2024
לקראת חג חנוכה תשפ"ה (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט