הנתונים נטענים…

"וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…- ליל הסדר

בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
Getting your Trinity Audio player ready...

פסח – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בליל הסדר נסב כולנו סביב השולחן ונקרא בצוותא את ההגדה. מהי ההגדה? סיפור היסטורי עתיק יומין שמתחיל בהכרזה זו:

 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם…"

קטע זה די מתמיה. מדוע אם לא היינו נגאלים אז לא היינו נגאלים לעולם? ואולי הייתה נקרית בפנינו הזדמנות נוספת, ניסית או טבעית להגאל מהעבדות ולצאת ממצרים?

ובכלל, את ההגדה הזו אנו אומרים מזה אלפי שנה, הן בזמני שלום והן בזמני צרה ומצוקה. את ההגדה אמרו יהודים גם בגטאות ובבונקרים, גם בשנות פרעות ושפיכות דמים וגם בזמני גירוש ואינקוויזיציה. מה היה אז רלוונטי להם הסיפור המקראי הקדום הזה?

בסופה של ההגדה, רגע לפני אמירת ה"הלל", מופיע עוד קטע שראוי לתת עליו את הדעת:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…"

האברבנאל (דון יצחק אברבנאל) שכתב את פירושו על ההגדה בזמן שעם ישראל היה בשפל היסטורי, לאחר גירוש ספרד,  באחת ממאה (!) הקושיות שלו על ההגדה הוא גם שואל, מה שהיה נכון לתקופתו, ולדאבוננו, גם ליותר מידי תקופות במהלך ההיסטוריה שלנו: הרי המצב היום (כך לדבריו) גרוע מהמצב הכללי של אבותינו במצרים, ומה הגיון יש בדמיון המודרך הזה "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?

השאלה נוקבת כשנהרהר במצבם של היקרים לנו שנמצאים בשבי האויב כה הרבה זמן, האם גם הם וקרוביהם יכולים לחשוב כאילו הם יצאו ממצרים? וכל אלה שאיבדו את היקרים להם, אלו שנלחמו בקדושה ובגבורה למען עם ישראל, והדמויות האהובות כל כך עומדות מול עיניהם ביום ובלילה ולא נותנות מנוח, גם הם יכולים להרגיש בליל הסדר בני חורין "כאילו יצאו ממצרים"?

ההסבר הוא: ביציאת מצרים זכו בני ישראל לאור האמונה. אלוקים התגלה להם והוכיח את שליטתו וממשלתו בכל מה שמתרחש בעולם. דבר זה התבטא בעשרת המכות שלקו המצרים, ובמיוחד בניסי ליל השימורים שאותו אנו חוגגים מאז בכל דור ודור. אילו לא היה הקב"ה מראה לנו אז את עצמו ואת השגחתו על כל פרט מחיינו, לא היינו מסוגלים לשרוד שום קושי שבעולם. כוח האמונה שהתגלה לנו בליל השימורים הוא "קו פרשת המים" בין המצב הקודם, נטול האמונה והתקווה, לעידן החדש.

וזו כוונת ההגדה  "עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם"!  פתאום מציאותו התגלתה והתחילה להאיר ולהעניק מבט אחר לחלוטין על כל מה שמתרחש.

בליל הסדר אלוקים  הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָׁם – מכפירת פרעה ומצרים; הוא הוציא אותנו  מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל – מחשכת התהייה, הדאגה, הפחד והחרדה, לאור גדול של אמונה וקרבת האלוקים שבתפילה מעומק הלב. האמונה נותנת כוח. התפילה מעניקה עוצמות. וזו המתנה שקיבלנו ביציאת מצרים. ולכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זו מהותה של הגאולה, זו שמעניקה לכל אחד, בכל מצב, כוחות מופלאים של אמונה, תקווה, שמחה ושלווה.

חג שמח לכל עם ישראל! חג של גאולה וישועה, כללית ופרטית!

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת עקב

ירושלים
כניסה:
18:56
יציאה:
20:15
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:18
חיפה
כניסה:
19:09
יציאה:
20:19
באר שבע
כניסה:
19:17
יציאה:
20:16

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
כ"ט תמוז ה'תשפ"ו
יולי 14, 2026
פרשת דברים מלמדת כי התורה אינה שייכת רק לעבר, אלא מדברת אל כל דור בשפתו ומעניקה דרך חיים נצחית
כ"ב תמוז ה'תשפ"ו
יולי 7, 2026
האם החיים באמת עומדים במקום, או שגם בתקופות שנראות כקיפאון מתרחש המסע החשוב ביותר? פרשת מטות־מסעי מלמדת שכל תחנה
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו כי מנהיגות אמיתית אינה חוששת מהצלחתם של אחרים. דווקא היכולת לשמוח בגדולתו של
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
ג' ניסן ה'תשע"ט
אפריל 8, 2019

תתקיים ביום שני י"ז ניסן תשע"ט(22.04.2019)
תפילת שחרית בשעה 8:45
ברכת כהנים של שחרית בשעה 9:30
תפילת מוסף בשעה: 10:00
ברכת כהנים תפילת מוסף בשעה

י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
סגירת מעגל היסטורית: אבן מאבני הכותל המערבי העתיקות שהוצגה לתצוגה במשך שנים בקריה במשרד הביטחון הושבה הבוקר למקומה ע"י
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
לעת עתה, רחבת הכותל המערבי ואתרי מנהרות הכותל פתוחים ופועלים כסדרם, תוך שימת לב והקפדה על הנחיות פיקוד העורף
י"ד תמוז ה'תשפ"ו
יוני 29, 2026
בפרשת פנחס מלמד אותנו משה רבנו כי מנהיגות אמיתית אינה חוששת מהצלחתם של אחרים. דווקא היכולת לשמוח בגדולתו של
כ"ב תמוז ה'תשפ"ו
יולי 7, 2026
האם החיים באמת עומדים במקום, או שגם בתקופות שנראות כקיפאון מתרחש המסע החשוב ביותר? פרשת מטות־מסעי מלמדת שכל תחנה
כ"ט תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 21, 2025
יתומי ויתומות צה"ל צעדו לראשונה אל גיל המצוות – עטופים באהבה, תפילין וחיבוק של עם שלם. רגע של אור
ז' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 22, 2026
טקס השבעה לגבעתי ביום רביעי כ״ו בְּתִשְׁרֵי תשפ״ז (7/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
כ"ד תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 16, 2025
במלאת שנתיים לטבח הנורא ולמתקפת החמאס על ישראל בבוקרו של חג שמחת תורה ובמהלכו נרצחו כ-1,200 ישראלים בידי מחבלי
כ"ט חשון ה'תשפ"ו
נובמבר 20, 2025
חג הסיגד נחגג הבוקר בכותל באירוע מרגש במיוחד, כשהספר העתיק "האורית" הובא לראשונה לרחבה לקריאת עשרת הדיברות — מחזה
כ"ה טבת ה'תשפ"ו
ינואר 14, 2026
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא בירושלים
י"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 4, 2026
בס"ד הרב שמואל רבינוביץ- רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים דברים לטקס השבת אבן מאבני הכותל ממשרד הביטחון לגניזה י"ז
ז' אדר ה'תשפ"ו
פברואר 24, 2026
השבוע נערך ברחבת הכותל המערבי טקס בר ובת מצווה מרגש ל- 20 לחיילים וחיילות בודדים, אשר עברו גיור במסגרת
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026
מה מלמדים אותנו "זכור" ו"שמור" על מהותה האמיתית של השבת? פרשת ואתחנן חושפת כיצד דווקא הגבולות והאיסורים הם שמאפשרים
ה' אב ה'תשפ"ו
יולי 19, 2026
גם בימי מחלוקת וכאב, אהבת ישראל היא המפתח לפתיחת שערי שמים ולבניין העתיד. מסר אקטואלי לתשעה באב על אחדות,

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .