הנתונים נטענים…

"וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…- ליל הסדר

בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
Getting your Trinity Audio player ready...

פסח – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בליל הסדר נסב כולנו סביב השולחן ונקרא בצוותא את ההגדה. מהי ההגדה? סיפור היסטורי עתיק יומין שמתחיל בהכרזה זו:

 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם…"

קטע זה די מתמיה. מדוע אם לא היינו נגאלים אז לא היינו נגאלים לעולם? ואולי הייתה נקרית בפנינו הזדמנות נוספת, ניסית או טבעית להגאל מהעבדות ולצאת ממצרים?

ובכלל, את ההגדה הזו אנו אומרים מזה אלפי שנה, הן בזמני שלום והן בזמני צרה ומצוקה. את ההגדה אמרו יהודים גם בגטאות ובבונקרים, גם בשנות פרעות ושפיכות דמים וגם בזמני גירוש ואינקוויזיציה. מה היה אז רלוונטי להם הסיפור המקראי הקדום הזה?

בסופה של ההגדה, רגע לפני אמירת ה"הלל", מופיע עוד קטע שראוי לתת עליו את הדעת:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…"

האברבנאל (דון יצחק אברבנאל) שכתב את פירושו על ההגדה בזמן שעם ישראל היה בשפל היסטורי, לאחר גירוש ספרד,  באחת ממאה (!) הקושיות שלו על ההגדה הוא גם שואל, מה שהיה נכון לתקופתו, ולדאבוננו, גם ליותר מידי תקופות במהלך ההיסטוריה שלנו: הרי המצב היום (כך לדבריו) גרוע מהמצב הכללי של אבותינו במצרים, ומה הגיון יש בדמיון המודרך הזה "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?

השאלה נוקבת כשנהרהר במצבם של היקרים לנו שנמצאים בשבי האויב כה הרבה זמן, האם גם הם וקרוביהם יכולים לחשוב כאילו הם יצאו ממצרים? וכל אלה שאיבדו את היקרים להם, אלו שנלחמו בקדושה ובגבורה למען עם ישראל, והדמויות האהובות כל כך עומדות מול עיניהם ביום ובלילה ולא נותנות מנוח, גם הם יכולים להרגיש בליל הסדר בני חורין "כאילו יצאו ממצרים"?

ההסבר הוא: ביציאת מצרים זכו בני ישראל לאור האמונה. אלוקים התגלה להם והוכיח את שליטתו וממשלתו בכל מה שמתרחש בעולם. דבר זה התבטא בעשרת המכות שלקו המצרים, ובמיוחד בניסי ליל השימורים שאותו אנו חוגגים מאז בכל דור ודור. אילו לא היה הקב"ה מראה לנו אז את עצמו ואת השגחתו על כל פרט מחיינו, לא היינו מסוגלים לשרוד שום קושי שבעולם. כוח האמונה שהתגלה לנו בליל השימורים הוא "קו פרשת המים" בין המצב הקודם, נטול האמונה והתקווה, לעידן החדש.

וזו כוונת ההגדה  "עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם"!  פתאום מציאותו התגלתה והתחילה להאיר ולהעניק מבט אחר לחלוטין על כל מה שמתרחש.

בליל הסדר אלוקים  הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָׁם – מכפירת פרעה ומצרים; הוא הוציא אותנו  מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל – מחשכת התהייה, הדאגה, הפחד והחרדה, לאור גדול של אמונה וקרבת האלוקים שבתפילה מעומק הלב. האמונה נותנת כוח. התפילה מעניקה עוצמות. וזו המתנה שקיבלנו ביציאת מצרים. ולכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זו מהותה של הגאולה, זו שמעניקה לכל אחד, בכל מצב, כוחות מופלאים של אמונה, תקווה, שמחה ושלווה.

חג שמח לכל עם ישראל! חג של גאולה וישועה, כללית ופרטית!

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע-מצרע

ירושלים
כניסה:
18:29
יציאה:
19:48
תל אביב
כניסה:
18:53
יציאה:
19:50
חיפה
כניסה:
18:41
יציאה:
19:50
באר שבע
כניסה:
18:52
יציאה:
19:49

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
מפרשת תזריע־מצורע עולה מסר חד לחיים: גם נגע רוחני אינו גזר דין, אלא קריאה לעצור, לתקן ולהפוך נפילה להזדמנות
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
פרשת שמיני מזכירה לנו שהכשרות אינה רק עניין גופני אלא שמירה עמוקה על ניקיון הלב, רגישות הנשמה ויכולת האדם
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
על אף המצב הביטחוני המורכב ובצל הלחימה, מעמד ברכת הכהנים המסורתי התקיים השנה במתכונת מצומצמת ובהתאם להנחיות, מתוך אחריות
י"ח ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 5, 2026
קריעת ים סוף לא הייתה רק נס היסטורי, אלא שיעור נצחי: המציאות משקפת לאדם את מעשיו, ודווקא מתוך רגעי
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
ג' ניסן ה'תשע"ט
אפריל 8, 2019

תתקיים ביום שני י"ז ניסן תשע"ט(22.04.2019)
תפילת שחרית בשעה 8:45
ברכת כהנים של שחרית בשעה 9:30
תפילת מוסף בשעה: 10:00
ברכת כהנים תפילת מוסף בשעה

ט"ו ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 2, 2026
במהלך חג הפסח לא תתאפשר הגעה לכותל המערבי
כ"ה ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 12, 2026
להלן הסדרתי התנועה לרגל מרתון ירושלים שהתקיים בתאריך 04/04/2025 יום שישי
כ"ב ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 9, 2026
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
א' ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 19, 2026
בהתאם להנחיות פיקוד העורף – הכותל המערבי נפתח באופן מלא
כ"ה טבת ה'תשפ"ו
ינואר 14, 2026
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא בירושלים
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
אבן מאבני הכותל המערבי שהוצבה עשרות שנים בקריה בתל אביב תושב לירושלים ותיטמן בגניזה ייעודית – צעד ערכי, היסטורי
ט"ו סיון ה'תשפ"ה
יוני 11, 2025
שר החוץ של זמביה ביקר בכותל המערבי והביע תמיכתו ביחסים הדיפלומטיים עם ישראל תוך תפילה אישית בין אבני הכותל.
ט"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 12, 2025
בסיום הביקור המרגש הוענק לנשיא מיליי מטבע מקורי מתקופת המרד הגדול – משנת 70 לספירה
ה' כסלו ה'תשפ"ו
נובמבר 25, 2025
במהלך הביקור הודה הרב רבינוביץ לשר הכלכלה ההודי על הרחבת הסחר החופשי ופיתוח הכלכלה בין ישראל להודו ובירך אותו
כ"ח סיון ה'תשפ"ה
יוני 24, 2025
עם סיום מלחמת 'עם כלביא' והסרת מגבלות ההתקהלות שהוטלו על-ידי פיקוד העורף, שב הכותל המערבי לפעול כסדרו, ומאות מתפללים
כ"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 23, 2025
יהודים מצרפת, דרום אמריקה, ארה"ב, מדינות ברית המועצות לשעבר, קנדה, דרום אפריקה, בריטניה, ישראל — וכל קצוות תבל —
כ"ג אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 16, 2025
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
כ"ז ניסן ה'תשפ"ו
אפריל 14, 2026
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע שר החוץ של צ'כיה לביקור מרגש בכותל המערבי, הביע תמיכה חד־משמעית בישראל וקרא לעולם
ח' ניסן ה'תשפ"ו
מרץ 26, 2026
טקס השבעה למשטרה צבאית ביום יום שלישי י״ז בְּסִיוָן תשפ״ו (2/6/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 18, 2026
שר החוץ של אסטוניה ביקר בכותל המערבי בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", חתם בספר המבקרים והביע תמיכה מרגשת בישראל.
י"ט אדר ה'תשפ"ו
מרץ 8, 2026
בין הפתקים: תפילות גם מאזרחי איראן ומדינות עוינות במזרח התיכון לשלום בין העמים • רב הכותל נשא תפילה להצלחת

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .