"וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…- ליל הסדר

בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
הכותל
Getting your Trinity Audio player ready...

פסח – תשפ"ה

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

 

בליל הסדר נסב כולנו סביב השולחן ונקרא בצוותא את ההגדה. מהי ההגדה? סיפור היסטורי עתיק יומין שמתחיל בהכרזה זו:

 "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם…"

קטע זה די מתמיה. מדוע אם לא היינו נגאלים אז לא היינו נגאלים לעולם? ואולי הייתה נקרית בפנינו הזדמנות נוספת, ניסית או טבעית להגאל מהעבדות ולצאת ממצרים?

ובכלל, את ההגדה הזו אנו אומרים מזה אלפי שנה, הן בזמני שלום והן בזמני צרה ומצוקה. את ההגדה אמרו יהודים גם בגטאות ובבונקרים, גם בשנות פרעות ושפיכות דמים וגם בזמני גירוש ואינקוויזיציה. מה היה אז רלוונטי להם הסיפור המקראי הקדום הזה?

בסופה של ההגדה, רגע לפני אמירת ה"הלל", מופיע עוד קטע שראוי לתת עליו את הדעת:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם"…"

האברבנאל (דון יצחק אברבנאל) שכתב את פירושו על ההגדה בזמן שעם ישראל היה בשפל היסטורי, לאחר גירוש ספרד,  באחת ממאה (!) הקושיות שלו על ההגדה הוא גם שואל, מה שהיה נכון לתקופתו, ולדאבוננו, גם ליותר מידי תקופות במהלך ההיסטוריה שלנו: הרי המצב היום (כך לדבריו) גרוע מהמצב הכללי של אבותינו במצרים, ומה הגיון יש בדמיון המודרך הזה "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"?

השאלה נוקבת כשנהרהר במצבם של היקרים לנו שנמצאים בשבי האויב כה הרבה זמן, האם גם הם וקרוביהם יכולים לחשוב כאילו הם יצאו ממצרים? וכל אלה שאיבדו את היקרים להם, אלו שנלחמו בקדושה ובגבורה למען עם ישראל, והדמויות האהובות כל כך עומדות מול עיניהם ביום ובלילה ולא נותנות מנוח, גם הם יכולים להרגיש בליל הסדר בני חורין "כאילו יצאו ממצרים"?

ההסבר הוא: ביציאת מצרים זכו בני ישראל לאור האמונה. אלוקים התגלה להם והוכיח את שליטתו וממשלתו בכל מה שמתרחש בעולם. דבר זה התבטא בעשרת המכות שלקו המצרים, ובמיוחד בניסי ליל השימורים שאותו אנו חוגגים מאז בכל דור ודור. אילו לא היה הקב"ה מראה לנו אז את עצמו ואת השגחתו על כל פרט מחיינו, לא היינו מסוגלים לשרוד שום קושי שבעולם. כוח האמונה שהתגלה לנו בליל השימורים הוא "קו פרשת המים" בין המצב הקודם, נטול האמונה והתקווה, לעידן החדש.

וזו כוונת ההגדה  "עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם"!  פתאום מציאותו התגלתה והתחילה להאיר ולהעניק מבט אחר לחלוטין על כל מה שמתרחש.

בליל הסדר אלוקים  הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָׁם – מכפירת פרעה ומצרים; הוא הוציא אותנו  מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל – מחשכת התהייה, הדאגה, הפחד והחרדה, לאור גדול של אמונה וקרבת האלוקים שבתפילה מעומק הלב. האמונה נותנת כוח. התפילה מעניקה עוצמות. וזו המתנה שקיבלנו ביציאת מצרים. ולכן חייב כל אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי זו מהותה של הגאולה, זו שמעניקה לכל אחד, בכל מצב, כוחות מופלאים של אמונה, תקווה, שמחה ושלווה.

חג שמח לכל עם ישראל! חג של גאולה וישועה, כללית ופרטית!

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת האזינו

ירושלים
כניסת שבת:
18:01
צאת שבת:
19:16
תל אביב
כניסת שבת:
18:23
צאת שבת:
19:18
חיפה
כניסת שבת:
18:12
צאת שבת:
19:18
באר שבע
כניסת שבת:
18:22
צאת שבת:
19:18

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
מה מסתתר מאחורי ה"כיסוי" של ראש השנה וקולו הפשוט של השופר? הרב שמואל רבינוביץ מזמין למסע פנימי אל המקום
י"ח אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 31, 2026
כולנו נמצאים באותה ספינה: פרשת ניצבים מלמדת כי חברה מתוקנת ושנה טובה מתחילות באחריות הדדית, באכפתיות ובנכונות לראות גם
י"ב אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 25, 2026
מה הופך קיום מצווה מחובה למעשה שמבטא קשר אמיתי עם הבורא? פרשת השבוע מגלה כיצד השמחה משנה את הנתינה,
ה' אלול ה'תשפ"ו
אוגוסט 18, 2026
מה גורם לאהבה להחזיק מעמד לאורך שנים? פרשת כי תצא חושפת מבט יהודי עמוק על זוגיות, מחויבות והקשר עם
ט' חשון ה'תשע"ט
אוקטובר 18, 2018
פרשת לך לך הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
י"א כסלו ה'תשע"ט
נובמבר 19, 2018
ויצא – תשע"ט פרשת השבוע פותחת ב"ויצא יעקב מבאר שבע", ומספרת את סיפורו של יעקב אבינו בהיותו בגלות. בעקבות
ג' ניסן ה'תשע"ט
אפריל 8, 2019

תתקיים ביום שני י"ז ניסן תשע"ט(22.04.2019)
תפילת שחרית בשעה 8:45
ברכת כהנים של שחרית בשעה 9:30
תפילת מוסף בשעה: 10:00
ברכת כהנים תפילת מוסף בשעה

י"ט אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 1, 2026
שחרית לחול המועד סוכות • הקפות שניות •  ברכת כהנים בשידור חי  • מצוות חג הסוכות • שמחת בית השואבה • הושענא רבה  •
ג' תמוז ה'תשפ"ו
יוני 18, 2026
כיום, 32 שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
כ"ח אב ה'תשפ"ו
אוגוסט 11, 2026
בכל ערב החל מא' באלול עד ערב יום הכיפורים יתקיים מניין מרכזי בלווי חזן והגברה ושידור חי (בעמוד זה)
ט"ז תמוז ה'תשפ"ו
יולי 1, 2026
שלמה טל | מהילדות בקזחסטן, ללא שום מושג על יהדותו, ועד ללב הפועם של העם היהודי
ג' סיון ה'תשפ"ו
מאי 19, 2026
השנה לאור השבת הסמוכה לחג צפויים רבים להגיע לתפילות במהלך השבת, ובמוצאי שבת אסרו חג
כ"ז אייר ה'תשפ"ו
מאי 14, 2026
  דברים לטקס משרד החינוך ליום ירושלים כז אייר תשפ"ו 14.5.2026     אני עומד כאן ברחבת הכותל המערבי,
כ"ג תשרי ה'תשפ"ו
אוקטובר 15, 2025
השבעה הגנת הגבולות ביום יום חמישי י״ט בְּטֵבֵת תשפ״ו (8/1/2026) בשעה 14:00–20:00 בכותל המערבי.
ח' שבט ה'תשפ"ו
ינואר 26, 2026
במסגרת המאבק הבינלאומי באנטישמיות: ראש ממשלת אלבניה בביקורו בכותל המערבי – “חוויה ייחודית לעמוד כאן”
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ה' אייר ה'תשפ"ו
אפריל 22, 2026
נשיא ארגנטינה במהלך ביקורו בכותל המערבי: "פה אני מרגיש קרוב לאלוקים!"
ב' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 22, 2025
נר ראשון חנוכה תשפ"ו – במעמד שורדי השבי, ראש עיריית ירושלים והראשון לציון הרב דוד יוסף "תנו רבנן: מצות
כ"ח אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 21, 2025
אבינו מלכנו – פתח שערי שמיים לתפילתנו! את הבקשה הזאת, האמיתית הזאת, אנחנו אומרים בימים האלה שוב ושוב ממש
כ"ז אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 9, 2026
איזה מחזה מעורר יראה. חז"ל מלמדים אותנו, שכשמישהו רואה רבבות עם ישראל – הוא צריך לברך: "ברוך חכם הרזים".
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
לקראת ראש השנה וכמיטב המסורת: פתקי התפילה שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל המערבי פונו והועברו לגניזה
כ"ה אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 7, 2026
טקס השבעה למג"ב ביום חמישי י״ח בְּחֶשְׁוָן תשפ״ז (29/10/2026) בשעה 12:00–20:00 בכותל המערבי.
כ"ד אלול ה'תשפ"ו
ספטמבר 6, 2026
להלן התאריכים לברכת כהנים בחוה"מ סוכות תשפ"ז: יום שני י"ז תשרי תשפ"ז 28/09/2026 יום חמישי כ' תשרי תשפ"ז 03/10/2026

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

הכותל
הכותל
הכותל
הכותל

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .