צעקה ודממה, אמונה ועשייה – שביעי של פסח

העם שזה עתה – ימים ספורים קודם לכן – הוסר מעליו עול העבדות במצרים ויצא לחירות, הגיע מייד עם תחילת נדודיו למבוי סתום: על שפת ים סוף נעצר העם במבוכה, כאשר מאחוריו יחידות המובחרות של הצבא המצרי.

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

היום השביעי של חג הפסח מתייחד מהימים שלפניו בכך שגם הוא 'יום טוב' כמו היום הראשון של החג – יום שבתון האסור במלאכה. ביום הזה התרחש אחד המאורעות המופלאים בהיסטוריה, מאורע מכונן בתקופת היווצרותו של העם היהודי: 'קריעת ים סוף'.

 

העם שזה עתה – ימים ספורים קודם לכן – הוסר מעליו עול העבדות במצרים ויצא לחירות, הגיע מייד עם תחילת נדודיו למבוי סתום: על שפת ים סוף נעצר העם במבוכה, כאשר מאחוריו יחידות המובחרות של הצבא המצרי. המצוקה הייתה מוחשית – אין לאן לברוח. בפסוקים המתארים את המאורע ניכרים היטב הבלבול והמבוכה שפשו בעם:

ויישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם, וייראו מאוד, ויצעקו בני ישראל אל ה'. ויאמרו אל משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?! מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים! הלוא זה הדבר אשר דיברנו אליך במצרים לאמור: 'חדל ממנו ונעבדה את מצרים!' כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר!"
(שמות יד, י-יב)

 

טרם שנמשיך בקריאת הפסוקים, נבחין כי הקולות שעלו מן העם היו מגוונים. מצד אחד צעקה ותפילה אל ה' ומצד שני ייאוש מלווה בציניות מרירה. הרמב"ן (רבי משה בן נחמן, פרשן מקרא ומקובל, ספרד, המאה ה-13) מבאר כי היו בעם קבוצות שונות שהגיבו למצב הקשה באופנים שונים.

היו כאלו שפנו בתפילה נרגשת אל א-לוקים והיו גם כאלו שהתייאשו והעדיפו לשוב אל העבדות למצרים. לעומתו, מתרגם המקרא, אונקלוס, גר-הצדק בן המאה השנייה, העדיף לפרש שמדובר באותם אנשים אשר צעקו אל ה' והתלוננו ביחד. הייתה זו צעקה מלווה בייאוש.

מכל מקום, ברור כי הייתה זו סיטואציה שיצרה מבוכה קשה. לפני מספר ימים יצא העם ממצרים לאחר שרשרת מכות שא-לוקים העניש בהן את העם המצרי, והנה, נראה כי א-לוקים נטש את עמו והצבא המצרי עומד להשמיד את העבדים המשוחררים.

 

ברגעים אלו גילה משה רבינו אומץ מנהיגותי וביטחון עז. תגובתו הייתה יציבה ומאופקת:

אל תיראו! התייצבו וראו את ישועת ה'!… ה' יילחם לכם – ואתם תחרישון!
(שם שם, יג-יד)

אך כאשר אנו ממשיכים לקרוא אנו נתקלים בקושי פרשני. א-לוקים פנה אל משה ואמר לו את הדברים הבאים:

ויאמר ה' אל משה: מה תצעק אלי?! דבר אל בני ישראל ויסעו!
(שם שם, טו)

הקושי הפרשני נובע מכך שמשה לא צעק כלל אל ה'. העם צעק אך משה הגיב ברוגע ובביטחון. מדוע א-לוקים מורה למשה לחדול מצעקה שכלל לא נצעקה?

 

רבי נחמן מברסלב (ממנהיגי תנועת החסידות, אוקראינה, המאה ה-18) אמר לתלמידיו דברים שיש בהם כדי ליישב תמיהה זו:

דע, שיכולים לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאוד, ולא ישמע שום אדם כלל.
(שיחות הר"ן, ט"ז)

כאשר אדם נמצא במצוקה קשה – ומי מאיתנו אינו נמצא לפעמים במצוקה שכזו? – יש בתוכו קולות שונים המגיבים אל מול המצב: קול של תפילה ותחינה יכול להתערב עם קול של ייאוש וציניות; ולפעמים ישנה צעקה פנימית שאינה מקבלת ביטוי חיצוני. האדם חש שכל ישותו פונה בצעקה כל כך גדולה עד שאין מילים שיכולות להכיל אותה. הרגע הזה שבו א-לוקים אומר למשה "מה תצעק אלי?!" מלמד אותנו על עוצמתה של הצעקה של משה, צעקה שלא קיבלה ביטוי מילולי וגם לא סתרה את הביטחון שהפגין כלפי העם.

 

בתוך סבך הרגשות הללו, בין התפילה המילולית, הייאוש המריר והצעקה השקטה – נשמע קולו של א-לוקים בהוראה מפתיעה: "דבר אל בני ישראל ויסעו!". אכן, לפעמים אנו נמצאים בסיטואציה קשה מנשוא, הרגשות גואים ונראה שאין דרך הגיונית להילחץ מהמצוקה. ברגע זה, מלמדת אותנו התורה, עלינו להתמקד בעשייה, בהתקדמות. זהו הרגע שבו אנו נקראים ליטול אחריות, לקום ולעשות מעשה, ללכת קדימה גם אם זה נראה חסר סיכוי. כאשר בני ישראל עשו כך וצעדו אל תוך הים – נחצה הים והם הצליחו לעבור בתוכו. זהו כוחה של עשייה מתוך אמונה.

 

 

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת מטות-מסעי

ירושלים
כניסה:
19:00
יציאה:
20:20
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:23
חיפה
כניסה:
19:13
יציאה:
20:24
באר שבע
כניסה:
19:23
יציאה:
20:21

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 15, 2025
בהשתתפות משפחות החטופים: מעל 50 אלף איש השתתפו הבוקר במעמד ברכת הכהנים הראשון
ט"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 14, 2025
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
ט"ז ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 14, 2025
קווים 1 ו-3 לכותל – שירות כל הלילה במהלך חול המועד פסח.
י"א ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 9, 2025
בליל הסדר אנו זוכים לאור האמונה – גם בזמנים של כאב ושבי, ההגדה מזכירה: יצאנו ממצרים, מהפחד אל התקווה.
ג' ניסן ה'תשע"ט
אפריל 8, 2019

תתקיים ביום שני י"ז ניסן תשע"ט(22.04.2019)
תפילת שחרית בשעה 8:45
ברכת כהנים של שחרית בשעה 9:30
תפילת מוסף בשעה: 10:00
ברכת כהנים תפילת מוסף בשעה

י"א ניסן ה'תש"פ
אפריל 5, 2020
יחד עם אכיל המצה, אנו מספרים את סיפור היציאה המופלאה ממצרים, ושרים את שירת ה'הלל' לא-לוקים. ובהגדה של פסח
י"ט ניסן ה'תש"פ
אפריל 13, 2020
פסח -תש"פ הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'ליל הסדר' הוא הלילה הראשון של חג הפסח,
כ"ו ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 24, 2025
מחפשים מה לעשות ביום העצמאות של מדינת ישראל? נפתחה ההרשמה ליום העצמאות באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות
כ"ט אייר ה'תשפ"ה
מאי 27, 2025
בס"ד יום ירושלים- תשפ"ה ריקוד הדגלים- תשפ"ה אמר רבי בנימין: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל
ט"ו אייר ה'תשפ"ה
מאי 13, 2025
טקס השבעת גבעתי יתקיים בתאריך 16/06/2025 בין השעות 14:00 עד לשעה 20:30
ל' ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ"ג ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 21, 2025
האפיפיור פרנסיסקוס במהלך ביקורו בכותל המערבי בשנת 2014: "באתי לכאן להתפלל וביקשתי מה' שיתן שלום בין העמים"
י"ב אדר ה'תשפ"ה
מרץ 12, 2025
לראשונה בחייהם, נערים ונערות מאירופה נגעו באבני הכותל, צעדו בתהלוכה מוזיקלית, הניחו תפילין, עלו לתורה וקיבלו פמוטים בטקס מרגש
י"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 17, 2025
בתוך החושך והניתוק, היה לי רגע אחד של אור. בלילה של ערב יום כיפור, הצלחתי להאזין לרדיו. והתרגשתי לשמוע
י"ח אב ה'תשפ"ד
אוגוסט 22, 2024
במהלך האירוע העלו על נס את קורות חייו של הרב זצ"ל כתלמיד חכם גדול, פוסק הלכה, מקובל אשר פעל
כ"ג חשון ה'תשפ"ה
נובמבר 24, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח צנחנים ביום רביעי ח׳ בטבת תשפ״ה 08/01/2025 בשעה 20:00 בכותל המערבי.
ה' תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 7, 2024
במהלך הביקור חברי הקונגרס נשאו תפילה חרישית לצד אבני הכותל, סיירו במנהרות ואף התרגשו להשתתף בכתיבת האותיות בספר תורה
כ"ג אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 26, 2024
אם נטה אוזן לשמו של החג, נבחין שאיננו מסמל רק את תחילתה של שנה חדשה כי הרי איננו מכונה
ב' אדר ה'תשפ"ה
מרץ 2, 2025
לשם הקלה על עומסי התנועה, הקרן למורשת הכותל המערבי ממליצה לציבור המתפללים והמבקרים להגיע לכותל המערבי באמצעות התחבורה ציבורית.
כ"א תמוז ה'תשפ"ה
יולי 17, 2025
לראשונה אפליקציית מציאות רבודה מאפשרת למיליוני המבקרים לחוות את הביקור בצורה חווייתית ובפרספקטיבה היסטורית של 2,000 שנה
י"ח תמוז ה'תשפ"ה
יולי 14, 2025
קנאותו של פנחס בן אלעזר מהווה דוגמה לקנאות חיובית הנובעת מאהבת ישראל, אחריות ציבורית, ויכולת להפוך ממעשה קנאי למנהיגות
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
דברים לחנוכת שער חדר ארונות קודש תרומת אהרון פרנקל מיום  י"ג תמוז תשפ"ה 9.7.2025   מכובדיי, משפחת פרנקל היקרה,
י"ד תמוז ה'תשפ"ה
יולי 10, 2025
בצל הניסים של מלחמת 'עם כלביא' – שלטי "מזמור לתודה" מזמינים את עם ישראל לעצור ולהודות בלב .

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .