חיים בחסד סוכות

סוכות תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה – מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו.
בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו.

והנה, דווקא בחג הסוכות שבו אנו מצווים "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), אנו מערערים על כל ההיבטים של ה'בית'. אנו אוכלים, ואף ישנים, במבנה זמני שאיננו מוגן, שתקרתו ארעית ואיננה אטומה.

מדוע אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות? את התשובה לכך נוכל למצוא, כמובן, בתורה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם."
(ויקרא כג, מב-מג)

מעניין להבחין כי בחג המקביל לחג הסוכות, הלוא הוא חג הפסח, שגם אותו אנו חוגגים בהקשר ההיסטורי של 'יציאת מצרים', אנו מערערים על מושג-יסוד אנושי נוסף: המאכל. בשבעת ימי חג הפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ, כלומר, מאכילה של מוצרי דגן שעברו התפחה, ואנו מסתפקים באכילת מצות המוגדרות כ"לחם עוני".

מה יש בו, בזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים, שמבקש לערער את מושגי היסוד האנושיים ? דיור ומאכל? אם נשתמש בתיאוריית הצרכים של מאסלו, נגלה כי החגים הנחוגים בהקשר של זיכרון יציאת מצרים, מבקשים לערער את הרמה הראשונה והבסיסית של הצרכים האנושיים: בחג הסוכות אנו 'מאבדים' את הבית לטובת הסוכה; ובחג הפסח אנו 'מאבדים' את המזון לטובת המצה.

דומה כי המסר הראשוני של חגים אלו, הוא המאבק בהיבריס האנושי. הגאווה וגבהות הלב, המציגים את ה'עכשיו' במנותק מן העבר, הן תכונות שהתורה מבקשת לעקור מלבו של האדם. לפיכך, עלינו לזכור כי בעבר הרחוק, בעת שהתגבש העם היהודי ויצא לחירות, היינו נטולי מזון ונטולי בית, אבותינו נדדו במדבר והיו תלויים בחסדיו של אלוהים. עלינו לזכור זאת כדי שלא נהפוך לאטומים ומנותקים, כדי שלבנו יהיה פתוח למחסורו של הזולת ולצרכיו הבסיסיים.

זהו, ללא ספק, מסר חשוב ועקרוני שהרלוונטיות שלו לא פגה באלפי השנים שחלפו מאז יציאת מצרים.

אך אין זו תשובה מספיקה, שכן ימים אלו שבהם אנו נוטשים את המאכל הבסיסי ואת הבית הקבוע, אינם ימים רגילים; הם חגים. כלומר, אין זה מסר חינוכי בלבד, אלא סיבה לשמחה; בפרט חג הסוכות שמהווה עד ימינו מוקד של שמחה מיוחדת.

התשובה לכך היא שנטישת הבית איננה מבטאת בשלמות את המסר של חג הסוכות. אם נתבונן בפסוק שציטטנו: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", נבחין כי הסוכה מייצגת את ההישענות על חסדו של אלוהים, המיטיב עם האדם ומספק לו את צרכיו. ניתן לומר כי בחג הסוכות אנו נוטשים את הביטחון ? המוגבל ? שלנו ביכולת האנושית להשיג שלווה ומוגנות, ועוברים לסוכה המייצגת את הביטחון ? שאיננו מוגבל ? בחסדו של אלוהים ובטובו.

הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, היא סיבה טובה לחגיגה, שכן בימים אלו אנו נזכרים כי גם הבית הקבוע איננו מובן מאליו. גם הוא ניתן לנו בטובו של האל, וגם עליו אנו שמחים ומודים. הסוכה מספרת לנו שאנו מוקפים בחסד, בחג הסוכות ובכל השנה. על כך אנו שמחים ומודים!

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת ראה

ירושלים
כניסה:
18:50
יציאה:
20:09
תל אביב
כניסה:
19:13
יציאה:
20:11
חיפה
כניסה:
19:03
יציאה:
20:12
באר שבע
כניסה:
19:11
יציאה:
20:09

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י"ט תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
י"ב תשרי ה'תשפ"ה
אוקטובר 14, 2024
מהן אותן סוכות שבהן ישבו אבותינו במדבר? חכמי המשנה נחלקו לפני אלפיים שנה בשאלה זו.
י"ב תשרי ה'תשפ"ד
ספטמבר 27, 2023
דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי – הסוכה. זאת משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים
י"ז תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 12, 2022
כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
סוכות תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים חג הסוכות הוא חג שמח במיוחד. אחרי התחושות
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
סוכות  תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ  רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 'חג הסוכות' אותו נחגוג בימים הקרובים, הוא חוליה מרכזית
י"ג תשרי ה'תשפ"א
אוקטובר 1, 2020

סוכות – תשפ"א

הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

החג השמח ביותר בלוח השנה היהודי הוא החג הקרוב:

י"ז תשרי ה'תשפ"ג
אוקטובר 12, 2022
כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את
ט' טבת ה'תשפ"ו
דצמבר 29, 2025
בסמיכות לעשרה בטבת: עדות למאורעות חורבן ירושלים לפני כ-2,000 שנה
ט"ז אלול ה'תשפ"ה
ספטמבר 9, 2025
בני ובנות מצווה יקרים, איזה זכות מיוחדת שלנו להיפגש כאן, במקום הקדוש הזה, בדיוק בשבוע שאנחנו קוראים את פרשת
כ"ג טבת ה'תשפ"ו
ינואר 12, 2026
אבן מאבני הכותל המערבי שהוצבה עשרות שנים בקריה בתל אביב תושב לירושלים ותיטמן בגניזה ייעודית – צעד ערכי, היסטורי
כ"ג סיון ה'תשפ"ו
יוני 8, 2026
בס"ד נאום בר מצווה לילדי שב"כ מיום  כ"ג סיון תשפו 8.6.205 אנחנו עומדים יחד היום מול שריד בית מקדשנו,
י"ט טבת ה'תשפ"ו
ינואר 8, 2026
הרב לופוליאנסקי ז״ל היה איש חסד ומעש, אשר עסק בצרכי ציבור באמונה ובמסירות רבה.
י"א כסלו ה'תשפ"ו
דצמבר 1, 2025
שר החקלאות של גאורגיה הגיע לביקור מרגש בכותל המערבי, סייר במנהרות ובמיצג 'שער השמיים' והותיר פתק תפילה אישי. בסיום
כ"ד אייר ה'תשפ"ו
מאי 11, 2026
הפרק מציע הצצה נדירה אל ההיסטוריה של מנהרות הכותל, אל הדמויות שפעלו מאחורי הקלעים, ואל תחושת האחריות הגדולה שמלווה
ד' חשון ה'תשפ"ו
אוקטובר 26, 2025
שירותי הגברים יועתקו באופן זמני לאזור החניה בכניסה לרחבת הכותל, שם הוצבו קראוונים ייעודיים לשימושם.
ט"ו אב ה'תשפ"ו
יולי 29, 2026
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות קדושים בסוף מסכת תענית במשנה, מופיעה קביעה מפתיעה של חז"ל: "לא
י"ב אב ה'תשפ"ו
יולי 26, 2026
גם מה שנשבר אינו אובד. מפרשת עקב אנו לומדים ששברי הלוחות נשמרו בארון הברית כדי להזכיר שהעבר, המאמץ והמשברים
י' אב ה'תשפ"ו
יולי 24, 2026
למעלה ממאה אלף מתפללים פקדו את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב • לקראת צאת הצום השתתפו אלפים ברחבת
ז' אב ה'תשפ"ו
יולי 21, 2026

סיורי סליחות בעקבות הפיוטים בשעות המיוחדות של הלילה

סיור סליחות מוזיקאלי, פתח לנו שער, סליחות בעתיקות , ממעמקים קראתיך ,

סיורים בירושלים

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .