חיים בחסד סוכות

סוכות תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה – מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו.
בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו.

והנה, דווקא בחג הסוכות שבו אנו מצווים "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), אנו מערערים על כל ההיבטים של ה'בית'. אנו אוכלים, ואף ישנים, במבנה זמני שאיננו מוגן, שתקרתו ארעית ואיננה אטומה.

מדוע אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות? את התשובה לכך נוכל למצוא, כמובן, בתורה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם."
(ויקרא כג, מב-מג)

מעניין להבחין כי בחג המקביל לחג הסוכות, הלוא הוא חג הפסח, שגם אותו אנו חוגגים בהקשר ההיסטורי של 'יציאת מצרים', אנו מערערים על מושג-יסוד אנושי נוסף: המאכל. בשבעת ימי חג הפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ, כלומר, מאכילה של מוצרי דגן שעברו התפחה, ואנו מסתפקים באכילת מצות המוגדרות כ"לחם עוני".

מה יש בו, בזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים, שמבקש לערער את מושגי היסוד האנושיים ? דיור ומאכל? אם נשתמש בתיאוריית הצרכים של מאסלו, נגלה כי החגים הנחוגים בהקשר של זיכרון יציאת מצרים, מבקשים לערער את הרמה הראשונה והבסיסית של הצרכים האנושיים: בחג הסוכות אנו 'מאבדים' את הבית לטובת הסוכה; ובחג הפסח אנו 'מאבדים' את המזון לטובת המצה.

דומה כי המסר הראשוני של חגים אלו, הוא המאבק בהיבריס האנושי. הגאווה וגבהות הלב, המציגים את ה'עכשיו' במנותק מן העבר, הן תכונות שהתורה מבקשת לעקור מלבו של האדם. לפיכך, עלינו לזכור כי בעבר הרחוק, בעת שהתגבש העם היהודי ויצא לחירות, היינו נטולי מזון ונטולי בית, אבותינו נדדו במדבר והיו תלויים בחסדיו של אלוהים. עלינו לזכור זאת כדי שלא נהפוך לאטומים ומנותקים, כדי שלבנו יהיה פתוח למחסורו של הזולת ולצרכיו הבסיסיים.

זהו, ללא ספק, מסר חשוב ועקרוני שהרלוונטיות שלו לא פגה באלפי השנים שחלפו מאז יציאת מצרים.

אך אין זו תשובה מספיקה, שכן ימים אלו שבהם אנו נוטשים את המאכל הבסיסי ואת הבית הקבוע, אינם ימים רגילים; הם חגים. כלומר, אין זה מסר חינוכי בלבד, אלא סיבה לשמחה; בפרט חג הסוכות שמהווה עד ימינו מוקד של שמחה מיוחדת.

התשובה לכך היא שנטישת הבית איננה מבטאת בשלמות את המסר של חג הסוכות. אם נתבונן בפסוק שציטטנו: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", נבחין כי הסוכה מייצגת את ההישענות על חסדו של אלוהים, המיטיב עם האדם ומספק לו את צרכיו. ניתן לומר כי בחג הסוכות אנו נוטשים את הביטחון ? המוגבל ? שלנו ביכולת האנושית להשיג שלווה ומוגנות, ועוברים לסוכה המייצגת את הביטחון ? שאיננו מוגבל ? בחסדו של אלוהים ובטובו.

הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, היא סיבה טובה לחגיגה, שכן בימים אלו אנו נזכרים כי גם הבית הקבוע איננו מובן מאליו. גם הוא ניתן לנו בטובו של האל, וגם עליו אנו שמחים ומודים. הסוכה מספרת לנו שאנו מוקפים בחסד, בחג הסוכות ובכל השנה. על כך אנו שמחים ומודים!

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תזריע־מצרע

ירושלים
כניסה:
18:40
יציאה:
20:00
תל אביב
כניסה:
19:04
יציאה:
20:02
חיפה
כניסה:
18:52
יציאה:
20:03
באר שבע
כניסה:
19:02
יציאה:
20:00

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
מהן אותן סוכות שבהן ישבו אבותינו במדבר? חכמי המשנה נחלקו לפני אלפיים שנה בשאלה זו.
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 27, 2023
דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי – הסוכה. זאת משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים
י״ז בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 12, 2022
כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
מאי 30, 2024
הציבור מוזמן להצטרף לחגיגות המסורתיות בירושלים ולהיות חלק מהשמחה הגדולה על שחרורה ואיחודה של ירושלים, עיר קודשנו.
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
י״א בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 9, 2025
טוען תאריך עברי לְשֵׁם יִחוּד לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֲד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 11, 2024
לאחר הכתרתו הגיע הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרה"ג דוד יוסף שליט"א לרחבת הכותל המערבי והתקבל על ידי רב
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
מאי 13, 2024
מיד לאחר הצפירה, נערך בכותל המערבי מעמד מרגש של אמירת תהילים לעילוי נשמת הנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 2, 2025
הפתקים שהוטמנו בחצי השנה האחרונה בין אבני הכותל הועברו לגניזה, כולל בקשות מרגשות ממדינות עוינות
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 31, 2024
התרגשנו לארח את שורדות השואה ג'ינה כחלון, ייטי גרינבלט ועדה פקל, שהגיעו במסגרת פרויקט 'אמבולנס המשאלות'
כ״ג במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 24, 2024
אנו משתתפים בצערם הכבד של המשפחה האבלה והכואבת ומחזקים את שליחי חב"ד בארץ ובעולם
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
ההשבעה תתקיים בתאריך 23/06/2025 מהשעה 14:00 עד לשעה 20:00
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 28, 2025
כ"ו ניסן תשפ"ה 24.5.2025   עומדים אנו היום,  בין שתי תהומות של חושך – זו של השואה הנוראה וזו
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ה
אפריל 27, 2025
מילה אחת קטנה יכולה לשנות חיים שלמים — לטובה או לרעה. הבחירה בידיים שלנו.

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .