חיים בחסד סוכות

סוכות תשע"ט

הרב שמואל רבינוביץ ? רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
שבעת ימי חג הסוכות, שיתחילו בערבו של יום ראשון הקרוב, מהווים את אחת מפסגותיה של השנה היהודית. בשבעה ימים אלו אנו מעתיקים את מרכז הכובד הביתי שלנו מן הבית אל הסוכה. למעשה, אנו עוזבים "דירת קבע" ועוברים לדור ב"דירת עראי", סוכה – מבנה שהמאפיין המרכזי והחשוב שלו הוא דווקא ארעיותו.
בית איננו קירות, רצפה ותקרה בלבד. בית הוא מקור לביטחון, לתחושת מוגנות, ליציבות. לפי הגדרתו של מרווין האריס, אנתרופולוג אמריקני נודע, הבית מהווה "משכנה של אהבה". הביטוי השגור "להרגיש בבית" מייצג היטב את מגוון הרגשות החיוביים שהמושג 'בית' מעורר בנו.

והנה, דווקא בחג הסוכות שבו אנו מצווים "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), אנו מערערים על כל ההיבטים של ה'בית'. אנו אוכלים, ואף ישנים, במבנה זמני שאיננו מוגן, שתקרתו ארעית ואיננה אטומה.

מדוע אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות? את התשובה לכך נוכל למצוא, כמובן, בתורה:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות – למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, אני ה' אלוהיכם."
(ויקרא כג, מב-מג)

מעניין להבחין כי בחג המקביל לחג הסוכות, הלוא הוא חג הפסח, שגם אותו אנו חוגגים בהקשר ההיסטורי של 'יציאת מצרים', אנו מערערים על מושג-יסוד אנושי נוסף: המאכל. בשבעת ימי חג הפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ, כלומר, מאכילה של מוצרי דגן שעברו התפחה, ואנו מסתפקים באכילת מצות המוגדרות כ"לחם עוני".

מה יש בו, בזיכרון ההיסטורי של יציאת מצרים, שמבקש לערער את מושגי היסוד האנושיים ? דיור ומאכל? אם נשתמש בתיאוריית הצרכים של מאסלו, נגלה כי החגים הנחוגים בהקשר של זיכרון יציאת מצרים, מבקשים לערער את הרמה הראשונה והבסיסית של הצרכים האנושיים: בחג הסוכות אנו 'מאבדים' את הבית לטובת הסוכה; ובחג הפסח אנו 'מאבדים' את המזון לטובת המצה.

דומה כי המסר הראשוני של חגים אלו, הוא המאבק בהיבריס האנושי. הגאווה וגבהות הלב, המציגים את ה'עכשיו' במנותק מן העבר, הן תכונות שהתורה מבקשת לעקור מלבו של האדם. לפיכך, עלינו לזכור כי בעבר הרחוק, בעת שהתגבש העם היהודי ויצא לחירות, היינו נטולי מזון ונטולי בית, אבותינו נדדו במדבר והיו תלויים בחסדיו של אלוהים. עלינו לזכור זאת כדי שלא נהפוך לאטומים ומנותקים, כדי שלבנו יהיה פתוח למחסורו של הזולת ולצרכיו הבסיסיים.

זהו, ללא ספק, מסר חשוב ועקרוני שהרלוונטיות שלו לא פגה באלפי השנים שחלפו מאז יציאת מצרים.

אך אין זו תשובה מספיקה, שכן ימים אלו שבהם אנו נוטשים את המאכל הבסיסי ואת הבית הקבוע, אינם ימים רגילים; הם חגים. כלומר, אין זה מסר חינוכי בלבד, אלא סיבה לשמחה; בפרט חג הסוכות שמהווה עד ימינו מוקד של שמחה מיוחדת.

התשובה לכך היא שנטישת הבית איננה מבטאת בשלמות את המסר של חג הסוכות. אם נתבונן בפסוק שציטטנו: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", נבחין כי הסוכה מייצגת את ההישענות על חסדו של אלוהים, המיטיב עם האדם ומספק לו את צרכיו. ניתן לומר כי בחג הסוכות אנו נוטשים את הביטחון ? המוגבל ? שלנו ביכולת האנושית להשיג שלווה ומוגנות, ועוברים לסוכה המייצגת את הביטחון ? שאיננו מוגבל ? בחסדו של אלוהים ובטובו.

הישיבה בסוכה במשך שבעה ימים, היא סיבה טובה לחגיגה, שכן בימים אלו אנו נזכרים כי גם הבית הקבוע איננו מובן מאליו. גם הוא ניתן לנו בטובו של האל, וגם עליו אנו שמחים ומודים. הסוכה מספרת לנו שאנו מוקפים בחסד, בחג הסוכות ובכל השנה. על כך אנו שמחים ומודים!

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת תולדות

ירושלים
כניסה:
15:55
יציאה:
17:14
תל אביב
כניסה:
16:18
יציאה:
17:15
חיפה
כניסה:
16:03
יציאה:
17:13
באר שבע
כניסה:
16:19
יציאה:
17:17

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ט בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 21, 2024
השמחה שלנו אינה הוללות. השמחה שלנו היא שמחה שאינה מתעלמת מהקושי ומהכאב שסובבים אותה.
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 14, 2024
מהן אותן סוכות שבהן ישבו אבותינו במדבר? חכמי המשנה נחלקו לפני אלפיים שנה בשאלה זו.
י״ב בתשרי ה׳תשפ״ד
ספטמבר 27, 2023
דווקא בזמן השמחה הזה אנו נקראים לצאת מן הבית ולשבת בדירת הארעי – הסוכה. זאת משום שמסר חשוב מאוד אנו נדרשים
י״ז בתשרי ה׳תשפ״ג
אוקטובר 12, 2022
כיצד נוכל לחגוג את הברית עם א-לוקים? כיצד נבטא את השמחה והזכות להיות יהודי? מהי הדרך המתאימה לחגוג את
כ״ו באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 30, 2024
לא לחינם נפטרה מהעולם בשבת שבה אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות הצדקה
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
יוני 5, 2024
י׳ באב ה׳תשפ״ד
אוגוסט 14, 2024
בסיום המעמד שרו האלפים את שירת ‘אני מאמין’ ו'אחינו כל בית ישראל' בתפילה לחזרתם של החטופים, לרפואת הפצועים ולשלום
ט״ו באלול ה׳תשפ״ד
ספטמבר 18, 2024
אתמול התקיים ברחבת הכותל המערבי טקס השבעת טירוני הצנחנים מחזור אוגוסט 2024
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מחפשים מה לעשות בחג הפסח ? נפתחה ההרשמה לחג הפסח באתרי מנהרות הכותל מהרו להזמין מספר המקומות מוגבל להזמנת
י״ח במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 19, 2024
אני נמצא כאן במקום החשוב בעולם, הכותל המערבי, זה מאוד חשוב שתגיעו לכאן ותתמכו וגם תחוו את הרוחניות של
י״ג בתשרי ה׳תשפ״ה
אוקטובר 15, 2024
טקס השבעה למשמר הגבול יתקיים בכותל המערבי ביום שלישי התאריך 29/10/2024 מהשעה 16:00 עד השעה 20:00 השבעת לוחמי ולוחמות
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
כמדי שנה וכמיטב המסורת של הקהילה האתיופית, הקרן למורשת הכותל ועיריית ירושלים אירחו היום מאות מבני הקהילה בראשות מנהיגים
כ״ז במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 28, 2024
טקס השבעה לטירוני בא"ח כפיר ביום חמישי ח׳ בטבת תשפ״ה 09/01/2025 בשעה 15:00 בכותל המערבי.
כ״ד במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 25, 2024
מסע מרתק מפרשת תולדות אל ניגודיות נצחית בין כוח לחמלה, בין עשיו ליעקב, ועד לנבואת הגאולה של עובדיה על
כ״ד במרחשון ה׳תשפ״ה
נובמבר 25, 2024
הרב גורן: ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, כאשר הארץ כולה נמצאת במתח אדיר, הצבא בכוננות, האזרחים חופרים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט