פרשת כי תצא תשפ"ד
הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
בפרשת 'כי תצא' אנו לומדים על מצוות רבות. מבין כל פרשיות התורה, זוהי הפרשה שיש בה את המספר הגבוה ביותר של מצוות – 74 מתוך 613. המצוות הללו עוסקות במגוון תחומים בחייו של האדם, מדיני מלחמה, דרך מצוות חברתיות מובהקות כמו השבת אבדה, ועד כללי בטיחות בסיסיים כמו התקנת מעקה לגג – שכן, גם זו מצווה מפורשת בתורה.
אחד הנושאים הנידונים בפרשה הוא נישואין וגירושין. נושא זה נפתח במילים "כי יקח איש אישה" – מילים שמהן למדו חכמים את החובה בעשיית קניין הנותן תוקף לקשר הזוגי, קניין שמתבטא לרוב בנתינת טבעת. כמובן, כאשר אנו מדברים על "קניין" בהקשר הזוגי, אין הכוונה לקניין ממוני. גבר אינו יכול למכור את אשתו או לראות בה נכס שלו… הכוונה למעשה סמלי שמבטא את קביעת הקשר כעובדה שאינה ניתנת לערעור.
אנו חיים בדור שבו השאלה "למה להתחתן" אינה שאלה נדירה. בארצות הברית, לדוגמה, נתונים מהשנים האחרונות מצביעים על כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת שלא התחתנו מעולם. אין מדובר בתופעה חדשה בהיסטוריה. כאשר הרמב"ם פותח את הלכות אישות בספרו המונומנטלי 'משנה תורה', הוא כותב כך:
קודם מתן תורה היה אדם פוגע [=פוגש] אישה בשוק, אם רצה הוא והיא לישא אותה – מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאשה. כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה – יקנה אותה תחילה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאישה.
קשר זוגי ללא מתן תוקף מחייב איננו המצאה של העת החדשה. אך התורה אינה רואה קשר כזה בחיוב ודורשת מבני הזוג להינשא – להעניק תוקף ומחויבות לקשר הזוגי. מדוע זה כל כך חשוב?
כאשר אנו חושבים על זוגיות, למעשה מדובר בתופעה בלתי מובנת על סף האבסורד. שני בני אדם חופשיים יוצרים קשר עמוק המחייב אותם להתפשר ולוותר, לעיתים לסגת מרצונות חשובים או לממש אותם בדרך שונה מזו שחשבו עליה. מדוע בני אדם עושים זאת?
את התשובה לכך נמצא בפרשת בראשית, כאשר א-לוקים אומר "לא טוב היות האדם לבדו" – האדם זקוק לקשר זוגי. הצורך הנפשי בקשר הזוגי הוא שדוחף אותנו ליצור את הקשר. אנו מוכנים לשלם מחירים לא קלים כדי להרוויח את הסיפוק הנפשי הנוצר בקשר זוגי.
אך האם זה קל? האם החיים המשותפים של שני בני אדם מתנהלים תמיד על מי מנוחות? אין אדם בוגר שיענה לכך בחיוב. קשר זוגי דורש השקעה תמידית, חשיבה, אינטליגנציה רגשית, שימת לב ועוד. לא תמיד ההשקעה הזו קלה, ולא תמיד התוצאות החיוביות מופיעות בטווח הנראה לעין.
הדרך שבה אדם מצליח לקבל את הכוחות הנפשיים להשקיע בזוגיות, היא באמצעות המחויבות. קשר שאיננו מחויב, קשר שלא נקבע באופן רשמי באמצעות נישואין, קשר שהאדם נמצא בתוכו אך רגל אחת שלו בחוץ – לא יביא את התוצאה המיוחלת. כדי שבין בני הזוג תהיה נאמנות לטווח ארוך, הם זקוקים ליותר מרצון טוב. הם זקוקים למחויבות, לקשר שאינו יכול להיות מופר בקלות.
כאשר אדם מחויב – וזה נכון לא רק לזוגיות אלא להיבטים נוספים – הוא מוצא בעצמו יכולות של השקעה ומאמץ. ככל שההשקעה רבה, ממוקדת ואיכותית, כך היא מביאה תוצאות טובות ומספקות יותר.
מי שמבין זאת, אינו צריך הסבר נוסף על ההבדל בין קשר זוגי ללא נישואין ובין קשר זוגי שקיבל תוקף של מחויבות באמצעות נישואין.