מסע חינוכי ארוך

פרשת כי תצא
הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע 'כי-תצא' עוסקת במגוון רחב של מצוות הנוגעות הן לחיי היחיד והן לחיים הציבוריים של עם ישראל בארצו: מדיני ירושה ועד דיני מלחמה; מהלכות בניית בית וחרישה בשדה ועד הלכות נישואין וגירושין. אחת ההלכות בפרשה זו, יש בה כדי להטעים אותנו מן המסע המוסרי המקיף, אותו אמורים חיי התורה ללמד את עם ישראל.
מסע חינוכי ארוך

מסע אותו אכן עבר העם באלפי שנות קיומו, כשהוא הולך בדרך התורה ואף משפיע מערכי התורה על העמים סביבותיו. הלכה זו עוסקת בעבד שברח מאדוניו.
הבה נקרא שני פסוקים מן הפרשה:

"לא תסגיר עבד אל אדוניו ? אשר יינצל אליך מעם אדוניו
"עימך ישב, בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך, בטוב לו; לא תוננו!"
(דברים כג, טז-יז)

בפסוקים אלו אנו נכנסים לסיטואציה מסובכת, הן באופן אישי והן מבחינה מדינית. בעולם העתיק, קיבל מוסד העבדות לגיטימציה מובהקת. על פי התפיסה הרווחת, היה העבד רכושו של אדוניו, ואכן העבדים קיבלו יחס בהתאם לכך: הם שועבדו עד כלות הכוחות, הם נמכרו על ידי אדוניהם לארצות אחרות. התחשבות במצבו באישי של העבד נחשבה ליחס תמוה עד מגוחך.

יתרה מכך. הסגרת עבדים שברחו מאדוניהם, נחשבה למעשה צודק ואף מוסרי. הרי העבד הוא רכושו של האדון. ואם היה העבד בורח למדינה סמוכה ? בין מדינות שכנות התקיים 'הסכם הסגרה', לפיו העבד מושב לרשות האדון החי במדינה ממנה ברח העבד.

מדינה אחת לא הייתה מחויבת להסכם זה. זוהי מדינתו של העם היהודי בארץ ישראל. כל עבד במדינה שכנה ידע, כי אם יצליח לברוח לארץ ישראל, לא יוסגר לאדוניו על ידי רשויות החוק. להיפך, התורה מצווה לקבלו באהדה ולאפשר לו את החירות אליה נמלט.

ואם היינו סבורים לרגע שפסוקים אלו עוסקים בעבד יהודי שברח מאדוניו שאינו יהודי, באה ההלכה וקבעה להיפך: פסוקים אלו עוסקים בעבד שאינו יהודי שברח מחוץ לארץ מאדוניו היהודי ונמלט לארץ ישראל. ערך החירות גובר על הסולידריות היהודית, עד שדווקא העבד שאינו יהודי יקבל את החסות מפני אדוניו היהודי.

יושם לב להדגשות החוזרות בפסוק זה. מלבד איסור הסגרת העבדים, מבהירה התורה: "עימך ישב, בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך, בטוב לו". העבד הבורח יוכל לבחור היכן להתגורר, בהר או בעמק, בעיר או בכפר. לא בשכונת-עוני, אלא "בטוב לו". ולבסוף, אזהרה נוספת על היחס כלפי העבד הבורח: "לא תוננו!" – אין לצערו ולהעליבו ואין להזכיר לו את מעמדו החברתי הנמוך. עבד-בורח זה יקבל את התנאים המשובחים ביותר.
התורה לא ביטלה את מוסד העבדות, אך עירערה את יסודותיו לחלוטין. כל יהודי שחי בתקופה שנהגה בה עבדות, אמור היה לשאול את עצמו: אם נאסר עלי להסגיר עבד-בורח והוטל עלי לאפשר לו חירות מוחלטת, כיצד אני יכול לשעבד בביתי אדם אחר?! איזו הצדקה יש להתייחס לאדם כלשהו כאל רכוש, כאשר בו בשעה יש לאפשר לכל עבד להימלט מיחס זה אל חיי חירות חופשיים?

ביטול העבדות ארך אלפי שנים נוספות. לא בקלות הושגה מטרה זו. אנשים רבים ? ביניהם כאלו שנחשבו חכמים ביותר – לא הפנימו את המסר הנוקב, האוסר להתייחס לאדם כאל רכוש. אך האנושות עברה תהליך ארוך, שבסופו הופנם המסר ובוטלה העבדות ברוב מדינות העולם.

כאשר אנו מבינים את המסר של פסוקים אלו, אנו מבינים שהתורה לא באה לצוות רק על מעשים מסוימים, אלא באה לחנך את האנושות. זהו חינוך שלעיתים עשוי לארוך אלפי שנים, אך לבסוף יצליח. כל צעד קטן שלנו כשאנו מקיימים את מצוות התורה, תורם למסע הארוך והחשוב הזה פסיעה נוספת, אל עבר היעד: תיקון העולם ותיקון האדם.

חנות מזכרות הכותל המערבי

זמני היום בכותל המערבי לכ״ב באב ה׳תשפ״א

זריחה:
סוף זמן תפילה:
חצות היום:
שקיעה:
מסע חינוכי ארוך

היו שותפים בתחזוקת הכותל ובהבאתו לכל בית יהודי בעולם

זמני כניסת השבת

פרשת עקב

ירושלים
כניסה:
18:57
יציאה:
20:16
תל אביב
כניסה:
19:21
יציאה:
20:19
חיפה
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20
באר שבע
כניסה:
19:19
יציאה:
20:17

אירועים נוספים

י׳ באב ה׳תשפ״א
יולי 19, 2021
ואתחנן – תשפ"א
הגאון הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
נאומיו של משה רבינו, שנאמרו לפני בני ישראל
ט׳ באב ה׳תשפ״א
יולי 18, 2021
אלפים רבים פקדו את רחבת הכותל המערבי החל מצאת השבת ועד לצאת צום תשעה באב כדי להתאבל על חורבן
ו׳ באב ה׳תשפ״א
יולי 15, 2021
לראשונה במנהרות הכותל המערבי, בעקבות חפירות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל: הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות חושפות היום
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

מנהרות הכותל ב360

הרובע יהודי ב360

מרכז שרשרת הדורות – נפתח !

מבט אל העבר

מנהרות הכותל

המסע לירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

הרשם והשאר מחובר

הרשם לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי

עקבו אחרינו ב:

דילוג לתוכן