מחאה נגד המוות

האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.

פרשת חוקת – תשפ"ד

הרב הגאון שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פרשת 'חוקת' עוסקת בחלקה הראשון בטקס ייחודי של היטהרות מטומאת המוות. אדם שנגע בגופת אדם מת, או אפילו רק שהה עם מת תחת קורת גג אחת, אסור לו באיסור חמור להיכנס למקדש או לנגוע בקורבנות. כדי להיכנס אל המתחם המקודש עליו לעבור טקס של הזאת 'מי חטאת' – מים המחטאים אותו מטומאת המוות.

כמו כל המצוות והטקסים מתחומי הפולחן, טקס זה עשוי להיראות זר בעיניו של בן בתרבות המערבית. אך כמו כל המצוות והטקסים הללו, גם לטקס זה יש יסודות סימבוליים עמוקים המבטאים רעיונות, תפיסת עולם וערכים. עבורנו  כל זמן שאין לנו פרה אדומה החוקים הללו אינם ברי מימוש; אך הערכים והעקרונות שיש בהם מדברים גם אלינו.

ובכן, מה יש בהם ב'מי חטאת' וכיצד הם מתייחסים אל המוות? זה מתחיל בלקיחת פרה אדומה שיש לה שתי תכונות מעניינות: היא תמימה, ללא כל מום; ומעולם לא נעשתה בה עבודה ולא הניחו עליה דבר. הפרה נשחטת ונשרפת מחוץ לירושלים, ואת האפר שנותר ממנה מערבים ב'מים חיים'. המים הללו הם 'מי חטאת' שמהם מזים על מי שנטמא בטומאת מת, ובכך מטהרים אותו ומאפשרים לו להתקרב אל המקדש או אל הקורבנות.

ברור שמדובר במערכת סמלים מורכבת. אך כדי לעמוד עליה, ולו במבט חטוף, יש לשאול מהי עמדת היהדות על המוות. שכן זהו הנושא שבו אנו עוסקים – טומאת המוות וההיטהרות ממנה.

ובכן, ליהדות יש תפיסה מפתיעה ביחס למוות. ספר בראשית מספר שהאדם לא היה אמור לפגוש את המוות, ורק כתוצאה מחטאו של האדם הראשון נגזר עליו עונש לסיים את חייו. למעשה, האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.

הנביא ישעיהו מבטא עמדה זו באופן ברור כאשר הוא מתנבא ומתאר עתיד אוטופי:

"בילע המוות לנצח, ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ"
(ישעיהו כה, ח).

המוות איננו לגיטימי, ואף שאין לנו ברירה אלא להיכנע לו, שכן אלו הם חוקי הטבע, אין זה אומר שאנו אמורים גם להשלים עימו.

היכן בא לידי ביטוי יחס זה אל המוות? דווקא בתחומי הקדושה – המקדש והקורבנות. אדם שהתקרב אל המוות ובא עימו במגע, חייב לשמור מרחק מתחומי הקדושה. הנטייה האנושית לעשות אידיאליזציה למוות מחייבת את היהדות להציב גבול ברור וחד: המוות לעולם איננו מתקרב לתחומים המקודשים!

איך בכל זאת יכול אדם להתקרב אל הקדושה לאחר שהתקרב אל המוות?
האדם נדרש לעבור תהליך שבו הוא "מכניע" באופן סימבולי את המוות. לשם כך נלקחת פרה אדומה – הצבע האדום לא נבחר במקרה. הוא מסמל את עוצמות החיים. הפרה הזו היא סמל של חיים ושל חופש, גם בכך שהיא תמימה ואין בה מום וגם בכך שלא נעשתה בה כל עבודה. לאחר ששוחטים אותה ושורפים אותה, סמל החיים העוצמתיים הופך להיות סמל המוות – ככל שהחיים עוצמתיים יותר, כך כשהם נגדעים המוות נוכח יותר.

ואת האפר הזה מערבים עם "מים חיים" – מים שנשאבו ממעיין, מים רעננים ונקיים. המים הללו המעורבים באפר מבטאים ניצחון סמלי של החיים על המוות. לאחר שהנכחנו את המוות אנו מחיים אותו ויוצרים מעין "תחיית המתים", ובכך אנו מבטאים את יחסנו אל המוות – יחס של מחאה.

רק מתוך תפיסת עולם של אמונה בחיים ומחאה נגד המוות – יוכל אדם להתקרב אל הקדושה.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת שלח־לך

ירושלים
כניסה:
19:07
יציאה:
20:30
תל אביב
כניסה:
19:32
יציאה:
20:33
חיפה
כניסה:
19:21
יציאה:
20:34
באר שבע
כניסה:
19:29
יציאה:
20:30

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ"ט סיון ה'תשפ"ג
יוני 18, 2023
תיאור קצר על מלחמה של “הכנעני מלך ערד יושב הנגב” עם בני ישראל העושים דרכם לארץ כנען, שבסופה –
ל' סיון ה'תשפ"ב
יוני 29, 2022
המילים "כל בית ישראל" באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ"ט סיון ה'תש"פ
יוני 21, 2020
חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים פרשת 'חוקת' מפורסמת בזכות החוק הכתוב בתחילתה: 'פרה
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת תשע"ו הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים כשאנו מתבוננים בשלושת הספרים מתוך חמשת חומשי תורה: שמות,
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חקת תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע, 'חוקת', אנו עושים דילוג היסטורי
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את
כ"ח כסלו ה'תש"פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ט הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים פרשת 'חוקת' מפורסמת בזכות החוק הכתוב בתחילתה: 'פרה
כ"ט ניסן ה'תשפ"ה
אפריל 27, 2025
הקרן למורשת הכותל המערבי סיימה את היערכותה לקראת אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ה ברחבת הכותל המערבי:
י"ז כסלו ה'תשפ"ה
דצמבר 18, 2024
כמיטב המסורת: ילדי נפגעי פעולות איבה חגגו בר ובת מצווה מרגשת בכותל המערבי ובבית הנשיא
כ"ט שבט ה'תשפ"ה
פברואר 27, 2025
הכוכבת הארגנטינאית אמיליה אטיאס בביקור מרגש במנהרות הכותל, שם נגעה בהיסטוריה ונשאה תפילה אישית.
כ"ג אלול ה'תשפ"ד
ספטמבר 26, 2024
אלפים השתתפו הלילה ברחבת הכותל המערבי במעמד סליחות מרגש יחד עם משפחות חטופים שבאו להתפלל עבור יקיריהם הנמצאים בשבי
כ"ט טבת ה'תשפ"ה
ינואר 29, 2025
הטקטס התקיים ביום חמישי בשעה 17:00 בתאריך 22/05/2025
ט"ו סיון ה'תשפ"ד
יוני 21, 2024
טקס השבעת מחזור מרץ 24 בא"ח הגנת הגבולות ברחבת הכותל המערבי
ז' אייר ה'תשפ"ה
מאי 5, 2025
  מאת: הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" – אמירה זו
כ"ט תמוז ה'תשפ"ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
כ"ב סיון ה'תשפ"ה
יוני 18, 2025
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
כ"א סיון ה'תשפ"ה
יוני 17, 2025
קריאת חיזוק מפרשת שלח: לא לפחד מהאתגרים, אלא להאמין בשליחות ובכוח שניתן לנו מאת ה' – וננצח.
כ' סיון ה'תשפ"ה
יוני 16, 2025
עם ישראל מתאחד בתפילה מרחבת הכותל המערבי: עצרת תפילה תתקיים הערב ברחבת הכותל המערבי להצלחת המלחמה ולרפואת הפצועים
י"ז סיון ה'תשפ"ה
יוני 13, 2025
שעות טרם פתיחת מבצע 'עם כלביא': הפתק שהטמין ראש הממשלה בין אבני הכותל המערבי

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .