ניצחון ללא ניסים

צום גדליה בכותל המערבי
פרשת חוקת -תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מפורסמת בזכות החוק הכתוב בתחילתה: 'פרה אדומה', ובזכות הסיפור המובא בהמשכה: חטא ההכאה על הסלע שבעטיו נגזר על משה ואהרון שלא להיכנס לארץ המיוחלת, ארץ כנען, הלוא היא ארץ ישראל. בהמשך הפרשה מתואר המסע אותו ערך עם ישראל על גבולה הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל, מסע שהיה כרוך בכמה קרבות. הנה הראשון שבהם:

 

"וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל… וילחם בישראל וישב ממנו שבי.
וידר ישראל נדר לה' ויאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי  והחרמתי את עריהם!'
וישמע ה'… ויתן את הכנעני… ויקרא שם המקום 'חרמה'."
(במדבר כא, א-ג)



לא היה זה הקרב הראשון שעם ישראל נתקל בו בדרכו ממצרים לארץ ישראל. מיד לאחר היציאה ממצרים, רדף הצבא המצרי אחרי העם המשוחרר וביקש להשיב אותו אל העבדות. תוצאת קרב זה הייתה תבוסה מוחלטת לצבא המצרי: הרודפים טבעו בים עם הסוסים והמרכבות (המוכרים לנו כיום מציורים שהשתמרו אלפי שנים במצרים). עם ישראל לא נדרש להילחם בעצמו. להיפך. נאמר לעם במפורש: "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד).

לאחר מכן הגיע עמלק ונלחם מול עם ישראל. שם לא היה נס מלא כמו ב'קריעת ים סוף'. העם נדרש לעשות מאמץ ולהילחם, אך הניצחון הושג באמצעות ידיו של משה שעמד על גבעה, וכל עוד החזיק משה את ידיו מונפות אל על, גבר עם ישראל על עמלק וניצח אותו. על כך נאמר במשנה:

"וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים; ואם לאו – היו נופלים"
(מסכת ראש השנה, פרק ג משנה ח)

עתה ניצב העם בפני מצב חדש. נדרש ממנו להילחם עם האויב, הכנעני מלך ערד, ללא נס, בדרך טבעית לחלוטין. האם שינוי זה נעשה לטובת העם או לרעתו? האם מדובר ביתרון או בחיסרון?

אחד המנהיגים הרוחניים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היה הרב מאיר שמחה הכהן, רבה של דווינסק (דננבורג) בלטביה. הוא חיבר שני ספרים שהותירו רושם כביר על בית המדרש עד ימינו אנו: הראשון הוא ספר למדני-הלכתי 'אור שמח', והשני ספר פרשנות על התורה 'משך חכמה', הכולל בתוכו מגוון סגנונות, מפלפולים הלכתיים ועד הגות פילוסופית מבריקה. כאשר הוא דן בסיפור קצר זה בפרשתינו, הוא מדמה את עם ישראל לבן הסמוך על שולחן אביו ואיננו מוצא דרך להתפרנס בכוחות עצמו, ולכן, הוא כותב, "לא לכבוד הוא לאומה שא-לוהים נדרש לעשות ניסים כדי להציל את העם מאויביו".

אמנם, העם הבין דבר חשוב מאוד. הניצחון לא יושג ללא סיוע א-לוהי. בכך, עמד העם במבחן הראשון של העצמאות: העם העצמאי, הלוחם , הבין כי גם במלחמה המתנהלת בכלים טבעיים, לא יושג ניצחון ללא סיוע א-לוהי. ומשכך פנה אל א-לוהים וביקש ממנו סיוע.

אכן, מסכם הרב מאיר שמחה הכהן, תפארת היא לעם הנלחם בכוחו, המנצל את יכולותיו וכישוריו ואיננו נשען על ניסים. אך תפארת זו תושג רק אם נזכור מהיכן אנו שואבים את הכוחות ואת ההצלחות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת בהר־בחקתי

ירושלים
כניסה:
18:54
יציאה:
20:16
תל אביב
כניסה:
19:18
יציאה:
20:19
חיפה
כניסה:
19:07
יציאה:
20:20
באר שבע
כניסה:
19:17
יציאה:
20:16

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
האדם ביסודו הוא בן אלמוות. המוות הוא תקלה. תקלה שאין דרך לברוח ממנה, אך גם לא נכון להשלים עימה.
כ״ט בסיון ה׳תשפ״ג
יוני 18, 2023
תיאור קצר על מלחמה של “הכנעני מלך ערד יושב הנגב” עם בני ישראל העושים דרכם לארץ כנען, שבסופה –
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים "כל בית ישראל" באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תש״פ
יוני 21, 2020
חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת תשע"ו הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים כשאנו מתבוננים בשלושת הספרים מתוך חמשת חומשי תורה: שמות,
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חקת תשע"ז הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע, 'חוקת', אנו עושים דילוג היסטורי
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את
כ״ט בסיון ה׳תש״פ
יוני 21, 2020
חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 26, 2024
הערב (ה') התקיימה הדלקת נר שני של חנוכה ברחבת הכותל המערבי בסימן 'ירושלים – אורו של עולם', ההדלקה התקיימה
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
כ״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
אוגוסט 4, 2024
תפילה ייחודי ויוצא דופן בהובלת הרבנית ימימה מזרחי לכ-100 ילדים שאיבדו בן משפחה קרוב במלחמת חרבות ברזל.
ל׳ בכסלו ה׳תשפ״ה
דצמבר 31, 2024
שגרירים רבים ממדינות בעולם השתתפו במעמד – הדלקת נר שביעי של חנוכה ברחבת הכותל המערבי הערב בסימן 'המאבק באנטישמיות'
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ד באייר ה׳תשפ״ה
מאי 12, 2025
חיילים מתגיירים חגגו בר ובת מצווה בטקס מרגש במיוחד, שהפך לסוחף כשנודע על שחרורו של החייל החטוף עידן אלכסנדר
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 30, 2024
רבי שלום שמואלי זצ"ל היה נוהג לפקוד את שריד בית מקדשנו 'הכותל המערבי' לעיתים תכופות במשך כל ימות השנה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ה
מרץ 30, 2025
מועצת הרבנות הראשית לישראל בהרכבה החדש התכנסה לראשונה היום (א'), ראש חודש ניסן תשפ"ה (30.3.2025), לישיבה חגיגית באולם "אחר
כ״א באייר ה׳תשפ״ה
מאי 19, 2025
מי מחליט שחיי אחד חשובים יותר משל חברו? פרשת בהר-בחוקותי מציבה דילמה כואבת – והרבי מגור מגיב בתשובה מפתיעה.
כ״א באייר ה׳תשפ״ה
מאי 19, 2025
בס"ד הספד על  אייל חיימובסקי ז"ל ‏כ' אייר תשפ"ה הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים   אני
כ׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 18, 2025
בתאריך 12/06/2025 התקיים בכותל המערבי השבעה של מג"ב בין השעות 17:00 ל 20:00 בימים בהם מתקיימת השבעה ברחבת הכותל, יש
כ׳ באייר ה׳תשפ״ה
מאי 18, 2025
יום ירושלים בכותל המערבי תשפ״ה: שלושה אירועים בשידור חי פריסת דגל ישראל ענק, תפילת חג , וריקוד דגלים

סיורים בירושלים

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

שריינו את הביקור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .