ניצחון ללא ניסים

צום גדליה בכותל המערבי
פרשת חוקת -תשע"ט
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מפורסמת בזכות החוק הכתוב בתחילתה: 'פרה אדומה', ובזכות הסיפור המובא בהמשכה: חטא ההכאה על הסלע שבעטיו נגזר על משה ואהרון שלא להיכנס לארץ המיוחלת, ארץ כנען, הלוא היא ארץ ישראל. בהמשך הפרשה מתואר המסע אותו ערך עם ישראל על גבולה הדרומי והמזרחי של ארץ ישראל, מסע שהיה כרוך בכמה קרבות. הנה הראשון שבהם:

 

"וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל… וילחם בישראל וישב ממנו שבי.
וידר ישראל נדר לה' ויאמר: 'אם נתון תיתן את העם הזה בידי  והחרמתי את עריהם!'
וישמע ה'… ויתן את הכנעני… ויקרא שם המקום 'חרמה'."
(במדבר כא, א-ג)



לא היה זה הקרב הראשון שעם ישראל נתקל בו בדרכו ממצרים לארץ ישראל. מיד לאחר היציאה ממצרים, רדף הצבא המצרי אחרי העם המשוחרר וביקש להשיב אותו אל העבדות. תוצאת קרב זה הייתה תבוסה מוחלטת לצבא המצרי: הרודפים טבעו בים עם הסוסים והמרכבות (המוכרים לנו כיום מציורים שהשתמרו אלפי שנים במצרים). עם ישראל לא נדרש להילחם בעצמו. להיפך. נאמר לעם במפורש: "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד).

לאחר מכן הגיע עמלק ונלחם מול עם ישראל. שם לא היה נס מלא כמו ב'קריעת ים סוף'. העם נדרש לעשות מאמץ ולהילחם, אך הניצחון הושג באמצעות ידיו של משה שעמד על גבעה, וכל עוד החזיק משה את ידיו מונפות אל על, גבר עם ישראל על עמלק וניצח אותו. על כך נאמר במשנה:

"וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים; ואם לאו – היו נופלים"
(מסכת ראש השנה, פרק ג משנה ח)

עתה ניצב העם בפני מצב חדש. נדרש ממנו להילחם עם האויב, הכנעני מלך ערד, ללא נס, בדרך טבעית לחלוטין. האם שינוי זה נעשה לטובת העם או לרעתו? האם מדובר ביתרון או בחיסרון?

אחד המנהיגים הרוחניים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, היה הרב מאיר שמחה הכהן, רבה של דווינסק (דננבורג) בלטביה. הוא חיבר שני ספרים שהותירו רושם כביר על בית המדרש עד ימינו אנו: הראשון הוא ספר למדני-הלכתי 'אור שמח', והשני ספר פרשנות על התורה 'משך חכמה', הכולל בתוכו מגוון סגנונות, מפלפולים הלכתיים ועד הגות פילוסופית מבריקה. כאשר הוא דן בסיפור קצר זה בפרשתינו, הוא מדמה את עם ישראל לבן הסמוך על שולחן אביו ואיננו מוצא דרך להתפרנס בכוחות עצמו, ולכן, הוא כותב, "לא לכבוד הוא לאומה שא-לוהים נדרש לעשות ניסים כדי להציל את העם מאויביו".

אמנם, העם הבין דבר חשוב מאוד. הניצחון לא יושג ללא סיוע א-לוהי. בכך, עמד העם במבחן הראשון של העצמאות: העם העצמאי, הלוחם , הבין כי גם במלחמה המתנהלת בכלים טבעיים, לא יושג ניצחון ללא סיוע א-לוהי. ומשכך פנה אל א-לוהים וביקש ממנו סיוע.

אכן, מסכם הרב מאיר שמחה הכהן, תפארת היא לעם הנלחם בכוחו, המנצל את יכולותיו וכישוריו ואיננו נשען על ניסים. אך תפארת זו תושג רק אם נזכור מהיכן אנו שואבים את הכוחות ואת ההצלחות.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

לתרומה

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פקודי

ירושלים
כניסה:
17:07
יציאה:
18:24
תל אביב
כניסה:
17:31
יציאה:
18:26
חיפה
כניסה:
17:18
יציאה:
18:25
באר שבע
כניסה:
17:31
יציאה:
18:26

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

כ״ט בסיון ה׳תשפ״ג
יוני 18, 2023
תיאור קצר על מלחמה של “הכנעני מלך ערד יושב הנגב” עם בני ישראל העושים דרכם לארץ כנען, שבסופה –
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ב
יוני 29, 2022
המילים "כל בית ישראל" באות להדגיש שהבכי לא היה  רק של קבוצה מסוימת בעם. העם כולו נסחף אחר האבל
כ״ט בסיון ה׳תש״פ
יוני 21, 2020
חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל
כ״ח בכסלו ה׳תש״פ
דצמבר 26, 2019
פרשת חוקת -תשע"ח הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים בפרשת השבוע 'חוקת' נקרא סיפור קצר, המתאר את
ד׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 14, 2024
שמחנו לארח את עילאי ברגר, אח של אגם תצפיתנית שנחטפה לעזה בשבת שמחת תורה השביעי לאוקטובר, לרגל בר המצוה.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לפני כשבועיים נפצע כתוצאה ממטען וניצל בנס וכעת הוא נמצא בתהליך שיקום
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
צפו: גלריה ראש חודש אדר ב' תשפ"ד בכותל המערבי
ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 10, 2024
לאחר התפילה הנערים והנערות סיירו ב'מבט אל העבר' באמצעות משקפות מציאות מדומה, וצפו במיצג החדש שיפתח בקרוב לציבור הרחב.
י״ד באב ה׳תשפ״ג
אוגוסט 1, 2023
"במקום הקדוש הזה אנו מאחלים לישראל ולזמביה ידידות ארוכת שנים והצלחה כלכלית ואנושית. אנו מבקשים שלום והצלחה ויציבות לישראל
י״ח בשבט ה׳תשפ״ד
ינואר 28, 2024
אבי המשפחה שנלחם בגבורה עם מחבלי החמאס, סיפר לנו, שהמתין לברך את ברכת הגומל עד עכשיו, בכדי שבני משפחתו
ה׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 22, 2023
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
נובמבר 14, 2023
נשיא המדינה הגיע הערב (ג) לתפילה בכותל המערבי, במסגרתה הדליק הנשיא נר לזכרם של הנרצחים במלחמה הי"ד ופגש משפחות
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לקראת חג הפסח תשפ"ד (2024), הכנו עבורכם לוח זמנים שימושי עם כל התאריכים והמועדים החשובים שצריך לדעת.
ג׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 13, 2024
לתשומת ליבכם! בין התאריכים: כ"א טבת תשפ"ד, ה- 02/01/2024 ועד ו׳ בְּנִיסָן תשפ״ד תשפ"ד, ה-14/04/2024 יתבצעו עבודות בינוי ובטיחות
א׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
מרץ 11, 2024
השחקן היהודי איאן זירינג בביקור בכותל המערבי ובמסלול החדש במנהרות הכותל, במסגרת ביקור סולידריות בישראל.
No more articles to load

אתרי מנהרות הכותל

חדש – מסלול הגשר הגדול

מנהרות הכותל – מסלול האבן הגדולה (הקלאסי)

המסע לירושלים

חדש – מרכז שרשרת הדורות

מבט אל העבר

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

הזמן סיור

Amis et frères juifs résidents en France vivants en ces derniers temps des jours compliqués de violence et de saccages , nous vous invitons à formuler ici vos prières qui seront imprimés et déposées entre les prières du Mur des lamentations .