ההיגיון והציות

חוקת – תש"פ
הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'חוקת' מביאה אותנו אל אחת המצוות שהפכו לסמל רעיוני: מצוות פרה אדומה. למי שאיננו מכיר זה עשוי להישמע מוזר, ואולי זהו אחד המסרים החשובים של מצווה זו. הבה נעשה היכרות עם הפרה האדומה...
o

על פי חוקי התורה, אדם שהיה במגע עם גופת אדם מת, או אפילו שהה תחת קורת גג אחת יחד עם גופת אדם מת – שורה עליו טומאה. השלכותיה של טומאה זו מתמקדות בקירבה של אדם זה למקדש. בימינו שאין מקדש, כמעט ואין משמעות מעשית להלכות הטומאה הללו, ולמעשה, הלוא כולנו שהינו תחת קורת גג יחד עם גופת אדם מת, בבתי חולים או בלוויה למשל. אך בתקופה שבית המקדש עמד על תילו בירושלים, הייתה לכך משמעות. אדם זה לא היה יכול להיכנס אל שטח המקדש וגם לא לבוא במגע עם קורבנות, ובוודאי שלא לאכול מאכלים שיש בהם קדושה כמו קורבנות מסוימים או 'תרומה' הניתנת לכוהנים מן היבול החקלאי.

מה יעשה אדם זה?

התורה מציעה לו דרך להיטהר. דרך זו היא "מצוות פרה אדומה". פרטי המצווה פחות חשובים לעניינינו, אך נתאר אותם בקצרה. מאתרים פרה אדומה שלא נעשה בה כל שימוש מעולם, שוחטים אותה ושורפים את בשרה, ולאחר מכן מערבים את האפר במי מעיין זכים, ובטקס מיוחד האורך שבעה ימים מזים טיפות ממים אלו על האדם הטמא. התיאור הזה נשמע כה רחוק מאורח חיינו המערבי, אך אין זה מצביע על עליונותה של התרבות המערבית על פני טקסים עתיקים שנקבעו לפני אלפי שנים. משמעותם של טקסים אלו עשוייה להתברר לאחר מאמץ אינטלקטואלי ורגשי נרחב.

למען הדיוק ההיסטורי, טקס של זה "מצוות פרה אדומה" זכה כבר בעת העתיקה ללעג. כך כתב הפרשן הנודע רש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, המאה ה-11) על המילים "זאת חוקת התורה" הפותחות את פרשת השבוע:

"לפי שהשטן ואומות העולם מונין (= מצערים) את ישראל, לומר: מה המצווה הזאת? ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה 'חוקה' – גזירה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה!"

(רש"י, במדבר יט, ב)

אין הכוונה שלמצווה זו אין סיבה או היגיון. טעות היא לחשוב שאלוקים מְצַוֶוה לעשות מעשה חסר פשר. הרמב"ם, ענק המחשבה היהודית לדורותיה, כותב על כך דברים נחרצים:

"כל מצווה מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות [הכתובות בתורה] היא – או למתן השקפה נכונה, או לסילוק השקפה רעה, או למתן חוק צדק, או לסילוק עוול, או להדריך במידה נעלה, או להזהיר ממידה רעה"

(מורה הנבוכים חלק ג, פרק לא)

אך אין הכוונה שאנו מבינים את הכול

ההצהרה הוודאית הזו היא הצהרה כללית, אך כאשר אנו ניגשים לבדוק מצווה אחר מצווה, בהחלט ייתכן שניתקל במצוות שאינן מובנות לנו. כאן נכנס ערך הציות, ובמילותיו של רש"י: "גזירה היא מלפניי ואין לך רשות להרהר אחריה". כבני אדם, כיהודים, אנו מצייתים לחוקיו של אלוקים ובטוחים שזוהי הדרך הנכונה, הטובה והכדאית ביותר לחיות בה.

כאשר אנו מפנים מבט אל סיפורי הקמת המשכן בספר 'שמות', אנו מוצאים משפט שחוזר על עצמו פעמים רבות: כל דבר שנעשה שם – נעשה "כאשר ציווה ה' את משה". משמעות החזרה המרובה היא ההדגשה כי כאשר אנו עומדים מול ציווי אלוקי, מוטלת עלינו חובת הציות. אנו מוזמנים לנסות להבין, לחקור ולדרוש, לשאול ולבקש תשובות. אך יחד עם זאת חובת הציות איננה מתערערת.

מצוות פרה אדומה מזכירה לנו, גם כיום, את מגבלותיה של התבונה האנושית ואת החובה והצורך להכיר במקומו הנכון של האדם אל מול ציווי הא-ל.

תגיות:

מזכרות מהכותל המערבי

ספירת העומר

היום :

זמני כניסת השבת

פרשת השבוע: פרשת פינחס

ירושלים
כניסה:
18:59
יציאה:
20:19
תל אביב
כניסה:
19:24
יציאה:
20:22
חיפה
כניסה:
19:12
יציאה:
20:23
באר שבע
כניסה:
19:22
יציאה:
20:20

עובדות מעניינות

אבני הכותל הגלויות מספרות את תולדותיו של הכותל מאז החורבן. האבנים ההרודיאניות המקוריות נבדלות מהאחרות במידותיהן ובאופן סיתותן הייחודי עם שתי מערכות שוליים.
צורת הבניה המדורגת של אבני הכותל מלמדת אותנו שחומות הר הבית לא היו זקופות ואנכיות אלא משופעות מעט. ניתן להבחין בתופעה זו בצפייה מרחוק על כותלי הר הבית.

אירועים נוספים

י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
  נשיא ארגון 'מסע ישראלי' האלוף במיל' אליעזר שקדיומדריכי הארגון הגיעו לסיור וביקור בכותל המערבי. בסיום הביקור אמר שקדי
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 18, 2024
האחים התקבלו בחום ואהבה על ידי המתפללים והמבקרים שנכחו ברחבת הכותל באותה העת, ויחד נשאו תפילה עבור שחרורם המהיר
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 17, 2024
טקס השבעה באח גבולות תתקיים בכותל המערבי בתאריך 15/09/2024 מהשעה 15:00 עד השעה 20:00
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
"מורי/ות דרך יקרים! הנכם מוזמנים/ות להשתתף בהשתלמויות המיועדות לקהל מורי/ות הדרך ומוכרות ע"י משרד-התיירות לצורך חידוש הרשיון.
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 13, 2024
המתפלל על חברו נענה תחילה אנו מזמינים אותך לאמץ חייל לתפילה או לימוד בכל יום
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
יוני 13, 2024
המנהג לפקוד את הכותל במהלך חג השבועות קיים מזה 57 שנים – מאז שוחרר הכותל המערבי והתאפשר אז לראשונה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
הרב היה נוהג להגיע רבות לתפילה בכותל המערבי, ואף השתתף במעמדים המרכזיים שהתקיימו ברחבת הכותל במעגל השנה
י״ז בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 25, 2024
״להשבת החטופים ולשלום מדינת ישראל״: למעלה מ-30,000 מתפללים בברכת כהנים הבוקר בכותל המערבי
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 7, 2024
בשנת 2018 יצחק הגיע יחד עם נכדו לחגיגת חלאקה בכותל המערבי הוא לא הסתיר את התרגשותו מהמעמד
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 14, 2024
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַא-דני כָּל הָאָרֶץ.
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
מאי 30, 2024
הציבור מוזמן להצטרף לחגיגות המסורתיות בירושלים ולהיות חלק מהשמחה הגדולה על שחרורה ואיחודה של ירושלים, עיר קודשנו.
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 15, 2024
ברכת הכהנים בסימן 'וישם לך שלום' תתקיים ביום ה', י"ז ניסן תשפ"ד, ב' דחוה"מ פסח – 25/04/2024
כ״ט בשבט ה׳תשפ״ד
פברואר 8, 2024
במהלך התפילה, אמרו פרקי תהילים וסליחות נוכח המצב הקשה, קבלת עול מלכות שמיים, בתחינה לישועת עם ישראל, לשחרור החטופים,
ח׳ באלול ה׳תשפ״ג
אוגוסט 25, 2023
  "אנו קוראים לציבור לבוא ולהקדים את הגעתו לאמירת סליחות במהלך חודש אלול כולו, ולא רק בימי הסליחות האחרונים
ב׳ במרחשון ה׳תשפ״ד
אוקטובר 17, 2023
בימים אלה שבו עם ישראל זקוק לרחמים וישועות אנו מצרפים וידאו ממרן זצ"ל שמברך את הקהל
י״ד בניסן ה׳תשפ״ד
אפריל 22, 2024
*אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר*   בדיקת חמץ ערב פסח תשפ"ד ברחבת הכותל המערבי.
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 16, 2024
מנהג בני עדות המזרח להתחיל לאומר את הסליחות מראש חודש אלול השנה 04/09/2024 עד ערב יום הכיפורים השנה 11/10/2024
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
בסיום המעמד נשאו תפילה מרגשת להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים בשלום, לרפואת הפצועים ולהצלחת עם ישראל.
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 15, 2024
לשם מה התורה מספרת לנו את סיפורו של בלעם? וכי הייתה לעם ישראל סיבה אמיתית לחשוש מפני קללתו של בלעם?
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
יולי 9, 2024
כיום, שלושים שנה לאחר הסתלקותו, ליבנו עדיין מלא געגועים, אך אנו רואים בפליאה כיצד מפעליו הרוחניים ממשיכים להתעצם ולהתרחב.
No more articles to load

סיורים בירושלים